קרובי משפחתנו מתו מקור?

חוקרים טוענים: שינויי אקלים בעבר הרחוק הם שגרמו להכחדה של מיני אדם מוקדמים, מהומו ארקטוס ועד לניאנדרטלים. לא כולם מסכימים עם מסקנתם

ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

כיום חי על פני כדור הארץ רק מין אחד של בני אדם, הומו ספיאנס (Homo sapiens). אבל זה לא תמיד היה ככה. הסוג הומו, שאליו אנחנו משתייכים, הופיע לפני כ-2.8 מיליון שנה, ולאורך רוב הזמן הזה חיו לפחות שני מינים של הומו בכל רגע נתון. לעתים המספר הגיע גם לחמישה, שישה ואולי יותר, תלוי בהגדרה שלנו למין. חלק מהמינים האלו חיו ממש זה לצד זה, ואחרים יישבו יבשות נפרדות ומעולם לא נפגשו. הקיום שלנו כמין יחיד החל רק לפני כ-40 אלף שנה, עם  הכחדתם הסופית של הניאנדרטלים. היות שפרק זמן זה ארוך פי כמה מההיסטוריה הכתובה שלנו, אותו קיום בודד נראה לנו כמצב הדברים הטבעי – אך למעשה, מדובר במצב חריג ביותר. 

מה גרם לכך שכל מיני ההומו האחרים נכחדו, ואנחנו נשארנו לבדנו? בשנים האחרונות הוצעו לשאלה זו כמה תשובות, אך אף אחת מהן לא זכתה להסכמה רחבה בקהילה המדעית. במחקר חדש, חוקרים מאיטליה הצביעו על קשר בין היעלמותם של כמה ממיני האדם הקדמון לגורם חיצוני שמשחק תפקיד משמעותי גם היום: שינוי אקלים.

צילום: shuttertockהדמיה של הומו ארקטוס (צילום: shuttertock)


עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
הפוך על הפוך: המערכת שקופאת כשמחממים אותה
הים התת-קרקעי של קרס
אור עולה מנייר הדבק

האקלים התקרר, המין נכחד

החוקרים התמקדו בחמישה מינים של הומו שנכחדו בתקופות שונות. הומו הביליס (Homo habilis), המוקדם מביניהם, היה קטן קומה ובעל מוח קטן למדי, חי באפריקה ונכחד לפני כ-1.4 מיליוני שנה. הומו ארגסטר (H. ergaster) היה גדול יותר, חי גם הוא באפריקה ולעתים נחשב כתת מין של המין השלישי, הומו ארקטוס. הוא נעלם בערך באותה תקופה שבה נכחד הביליס. הומו ארקטוס (H. erectus) חי באפריקה אך גם יצא ממנה והתיישב באסיה, שם חי עד ממש לאחרונה, לפני כ-110 אלף שנים. הומו היידלברגנסיס (H. heidelbergensis) חי באירופה, באפריקה ואולי גם באסיה, ונכחד לפני כ-200 אלף שנה. האחרונים הם הניאנדרטלים, שהחוקרים התייחסו אליהם כאל מין נפרד (H. neanderthalensis), אם כי יש עדיין ויכוח בשאלה אם מדובר אכן במין נפרד או בתת מין של המין שלנו. הניאנדרטלים חיו באירופה ובאסיה, ונכחדו לפני כ-40 אלף שנה בלבד.

בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים ששיחזרו את האקלים ששרר בעבר בכדור הארץ, כולל טמפרטורות ממוצעות וכמות משקעים, עד חמישה מיליוני שנים לפני זמננו. החוקרים השתמשו בשיטות דומות כדי לשחזר את "הנישה האקלימית" של מיני ההומו השונים - מה הייתה הטמפרטורה הממוצעת ששררה באזורי המחיה שלהם, וכיצד היא השתנתה. הם גילו שעבור שלושה מהמינים, ארקטוס, היידלברגנסיס והניאנדרטלים, היו עדויות ברורות לשינוי של הנישה האקלימית לקראת הכחדתם.


צילום: shutterstockניאנדרטלים (צילום: shutterstock)

הממצאים היו ברורים במיוחד עבור המינים הקדומים יותר, ארקטוס והיידלבדרגנסיס: התקופה האחרונה לפני ההכחדה שלהם הייתה קרה משמעותית מהתקופות שקדמו לה. אותם אנשים קדומים נאלצו לעזוב את רוב אזורי המחיה שלהם, שהפכו קרים מדי, והתרכזו באזורים חמים ולחים יחסית – אך זה לא הציל אותם מהכחדה. "מינים שורדים היטב כשיש להם אזור גדול שהם יכולים לנצל", אמר פַּסְקוּאַלֶה רַאיָה (Raia), שהוביל את המחקר, לאתר New Scientist. כשנאלצו להסתפק באזורים קטנים שבהם האקלים עדיין התאים להם, אוכלוסייתם הלכה וקטנה, עד שהם נכחדו.

תוצאות דומות, אך מובהקות פחות, נמצאו גם עבור הניאנדרטלים. החוקרים משערים שבמקרה שלהם, ההשפעות של שינוי האקלים, שהוצעו כבר במחקרים קודמים כגורם אפשרי להכחדה, הוחמרו על ידי תחרות עם בני האדם המודרניים, בני המין שלנו. מה לגבי הביליס וארגסטר, המינים שאצלם לא נמצא שינוי בנישה האקלימית לפני שנעלמו מהעולם? החוקרים משערים שבמקרה שלהם, המין התפתח למין אחר, למשל אוכלוסייה של הומו ארגסטר השתנתה להומו ארקטוס. 

"הופתענו עד כמה ברורה הייתה השפעה של שינוי האקלים", אמר ראיה. "למינים שנכחדו ולהם בלבד, התנאים האקלימיים היו פשוט קיצוניים מדי ממש לפני ההכחדה, ורק בזמן הזה. הם ניסו להתמודד עם זה: היגרו למקומות החמים ביותר שהיו זמינים להם כשהאקלים התקרר, אבל בסופו של דבר, זה לא הספיק".

צילום: shutterstockהדמיה (צילום: shutterstock)

שילוב של גורמים

לא כולם מסכימים עם הפירוש של הממצאים. אחת הבעיות של המחקר היא שתיעוד המאובנים לוקה מאוד בחסר, וגם מוטה: יש לנו ממצאים רבים יחסית הקשורים לניאנדרטלים, אבל על שאר המינים שנסקרו במחקר אנחנו יודעים מעט מאוד. "פרטים שהשתייכו למינים האחרים חיו בזמנים ובמקומות שמהם אין לנו כמעט מאובנים", אמר ברנרד ווד (Wood) מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בארצות הברית ל-New Sceintist. פירושו של דבר הוא שגם איננו יודעים בדיוק באילו אזורים הם חיו, ומתי. אנחנו יודעים, למשל, שהמאובן הקדום ביותר של היידלברגנסיס שיש בידינו הוא מלפני כ-700 אלף שנים, והצעיר ביותר הוא מלפני כ-200 אלף שנים. אך מכיוון שמצאנו כל כך מעט מאובנים, בהחלט יכול להיות שהמין הופיע עשרות או מאות אלפי שנים לפני כן, והמשיך לחיות, בקבוצות קטנות, גם הרבה אחרים התאריך של "הכחדתו".

בנוסף, יש חוקרים המזהירים מפני ניסיון למצוא את "הסיבה האחת" שגרמה להכחדה. "אף מין שאנחנו יודעים עליו מעולם לא נכחד בשל מנגנון יחיד. זה תמיד צירוף של נסיבות", אמר קורי בראדשו (Bradshaw) מאוניברסיטת פלינדרס באוסטרליה. "למשל, במקרה של הכחדת בעלי החיים הגדולים בסוף הפליסטוקן [לפני כ-12 אלף שנה], זה נהיה ברור שהיה שם שילוב של השפעות, בין ציד בידי בני אדם ושינוי האקלים".

החוקרים האלו לא טוענים כי שינוי האקלים לא שיחק תפקיד בהכחדתם של קרובינו, אלא שסביר יותר שהוא היה אחד מכמה גורמים, ולא ברור מה הייתה מידת השפעתו. אך אם ראיה ועמיתיו צודקים בטענתם שהוא היה גורם מכריע, מה זה אומר לגבי שינוי האקלים שאנחנו חווים בימים אלו? שום דבר טוב, משיב ראיה.

"זה מדאיג לגלות שאבותינו, שהיו לא פחות מרשימים מבחינת הכוח המנטלי שלהם בהשוואה לכל יצור חי אחר על כדור הארץ, לא יכלו לעמוד בפני שינוי האקלים", הוא אמר. "ואנחנו מגלים את זה בדיוק כאשר המין שלנו כורת את הענף שאנחנו יושבים עליו, בכך שאנחנו גורמים לשינוי האקלים. אני אישית לוקח את זה כקריאת אזהרה מהדהדת. שינוי אקלים הפך מינים של הומו לפגיעים ואומללים בעבר, וייתכן שזה קורה שוב".

ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי