ידיעות אמריקה

משבר הצדק החברתי

עמוד הדעות של ידיעות אמריקה: ארה"ב לא נקיה מגזענות ומצד שני, אינה מדינה של גזענות סיסטמתית, אך כל עוד המפלגות תוקפות את הבעיה מכיוונים שונים, בלי פשרות ובלי שיתוף פעולה, הצדק החברתי בארה"ב יתערער

יניב רופא
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

לפני חודשים אחדים עצור אפרו אמריקאי, ג׳ורג פלויד, נרצח בדם קר לאור יום. האירוע הרעיד את המדינה. סופות זעם עוצמתיות של מחאה היכו את הערים הגדולות. מאות שנות תסכול בחברה האפרו אמריקאית בעבעו לשטח. זה לא נגמר ונראה שזה לא יחלוף עוד זמן רב. ארה"ב, כך נראה, עדיין סובלת מהחטא הקדמון של מייסדיה – העבדות.

 

מאות שנים של פשעים נגד האנושות, אפליה ורדיפה מגיעות להתחשבן עם מדינה שחשבה שהנשיא ברק אובמה סימל את קץ הגזענות והוביל לעידן חדש של שויון ושילוב הקהילה האפרו אמריקאית בחברה. רציחתו של ג׳ורג׳ פלויד על ידי שוטר בצידי הכביש במיניאפוליס ניפצה את השקא השברירי ששרר במעצמה הגדולה בעולם, בשיאו של משבר ענק מימדים. אירוע טראומתי שכזה לווה באופן די טבעי בתגובה חריפה, וראינו במו עינינו את ההמון שורף ערים שלמות ושודד עסקים ללא הבחנה. באטלנטה ולוס אנג'לס, בעלי עסקים שחורים התחננו מהבוזזים לפסוח עליהם, ללא תועלת.

 

מאז הרצח מאסו כל התירוצים וכל ההסברים. אם וכאשר איש שחור נפצע או נהרג בהתקלות עם שוטר, אין סיבה מוצדקת לכך מלבד גזענות. וכאן, ארה"ב מוצאת את עצמה בבעיה, בבוץ תובעני. אם כל אירוע בין שוטר לאדם שחור יגרור אחריו מהומות רבות עוצמה, אם שוטרים יפחדו לבוא במגע אם חשודים, אם ירשיעו שוטרים על פי דרישותיו של האספסוף, ארה"ב תצא מכלל שליטה. לא יהיה בטחון ולא יהיה צדק חברתי. אם לפני כחצי שנה נראה לא רציונלי אפילו לדמיין שקריאות למיגור המשטרה ישמעו בשיח הציבורי, היום יש פוליטיקאים ואנשי קונגרס שלא מהססים להמליץ על כך בגלוי, בפריים טיים. אין ספק, יש בעיה אמיתית וישנם הרבה דברים שצריך לתקן ולשפר במערכות האכיפה והפלילים בארה"ב. ישנם מקרים רבים בהם שוטרים מיהרו לשלוף אקדח וללחוץ על ההדק. מעטים חושבים שהכל מושלם. אך עצם הרעיון למגר ולקשור את ידיה של המשטרה הוא אבסורד. שכונות מצוקה, בהן מרבית האוכלוסיה אפרו-אמריקאית זקוקות יותר מכל לשירותי המשטרה למרות כל המחדלים הקשים. מותה הטרגי של בריונה טיילור, אישה שחורה מלואיסוול שבקנטקי העצים את המשבר והקריאות המסוכנות. המקרה מהווה דוגמא לשיסוע העמוק בחברה האמריקאית. טיילור נהרגה בזמן שהשוטרים הגיעו לביתה עם צו חיפוש. הצו ניתן על ידי שופט אשר שוכנע שסחר בסמים מתרחש בצורה זו או אחרת בדירה. בהתאם לצו השופט, ניתן היה לפרוץ לביתה של טיילור ללא הודעה מוקדמת. בכל זאת, השוטרים דפקו בדלת והזדהו. חברה של טיילור, מסיבות לא ברורות, ירה לעבר השוטרים ואף פצע אחד מהם. השוטרים השיבו אש, ולמרבה הצער טיילור, שעמדה מאחורי חבר שלה נורתה ומתה מפצעיה.

 

 

ללא ספק, מותה של גברת טיילור הייתה טרגדיה. ארגונים רבים, כמו בלאק לייבס מאטר, וסלבריטאים רבים טוענים שזהו עוד מקרה רצח ממניע גזענות. לא רק זה, הם ממשיכים לטעון שהשוטרים ירו בה בדם קר בזמן שישנה במיטתה. בהתחשב ברוחות החזקות שנושבות בכל הקשור להתנהגות שוטרים ופציעתם או מותם של שחורים, האירוע הזה נבדק ונחקר באופן יסודי. מה עוד שפרקליט המדינה של קנטקי, אפרו-אמריקאי בעצמו, החליט באופן חד משמעי שרצח טיילור אינו אירוע גזעני ואף איננו דוגמה לשימוש יתר בכוח על ידי המשטרה. עוד הוא אמר שמערכת המשפט מחפשת אמת ולא נקמה. ובכל זאת, בלואסוויל ובערים רבות בארה"ב ההמון יצאו לרחובות, שרפו, הרסו והתעמתו עם השוטרים, מתעקשים שירשיעו את השוטרים ברצח.

 

 

הקריאות לבטל את המשטרה נובעות מתסכול, כאב, ועלבון. אך מימוש הצעה זו רק תביא להחמרה ברמת החיים והביטחון במדינה בכלל ובקהילה השחורה בפרט. 235 שחורים מתו בהתקלות עם המשטרה בשנת 2019. באותה שנה, 370 לבנים מתו מאותה סיבה. בהתחשב בכך ששחורים מהווים רק 14% מהאכלוסיה, הסטטיסטיקה מעוררת שאלות קשות. הקהילה השחורה מצד שני, סובלת מבעיות סוציו אקונומית וחברתיות שדורשות מתווה ושינוי ויתכן שיסבירו מדוע הסיכוי שאיש שחור יתקל במשטרה גבוה יותר מזה של איש לבן. כ-70% מאמהות שחורות, לדוגמא, מגדלות את ילדיהן ללא אבא. השיעור הגבוה ביותר מכל הקהילות השונות בארה"ב. ברוב המקרים, המשפחה החד הורית חיה בעוני.

 

 

מתוך דאגה אמיתית לקהילה השחורה וביטחונה, עלינו להסתכל על תמונה רחבה יותר. לא רק להאשים את המשטרה, אלה להגיע לשורש הבעיה. ואם באמת אכפת לנו מחייהם של המיעוט האפרו אמריקאי בארה"ב, נשים לב שבשנת 2019 כמעט 2,600 שחורים נהרגו בערים שונות, לא על ידי שוטרים, אלה על ידי שחורים אחרים. בשנים האחרונות, גוברת התודעה ששינויים מהותיים נדרשים, ותוכניות לימוד מוצעות בערים רבות בארה"ב לשוטרים בכדי לתרגל נטרול מצבים מסוכנים, מתינות ושיקול דעת רחב יותר. אך שינויים כאלו דורשים זמן והרוחות צריכות להירגע.

 

לצערי, ההפגנות האלימות והדרישות הראדיקליות מסיחות את דעת הקהל מהעיקר. צדק חברתי והגישה כלפי המשטרה הפכו לנושאים מרכזיים בשיח הפוליטי ערב הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר. בפרוץ ההפגנות, הגישה של המפלגה הדמוקרטית היתה לתמוך בזכותם של האזרחים להפגין, לשחרר לחץ. ככל שההפגנות הללו הפכו לאלימות יותר ויצאו מכלל שליטה, גישת המפלגה הרפובליקנית התמקדה יותר ויותר בקריאה לחוק וסדר, דיכוי האלימות, וענישתם של מתפראים שמשחיתים פסלים של דמויות היסטוריות. המועמד ביידן היסס זמן רב למתוח ביקורת על ההפגנות. טראמפ לעומת זאת, מייד דרש שההפגנות יסתיימו והחל להציג את עצמו כמנהיג שביכולתו להחזיר ביטחון לערים מוכות אלימות וונדליזם, מה עוד שטראמפ לא מפספס אף הזדמנות להזכיר לבוחרים שהערים בהן ההפגנות יצאו משליטה, ניו יורק, לוס אנג'לס, ופורטלנד, כולן ערים בהנהגה דמוקרטית. כוונתו להציג את המפלגה הדמוקרטית כחלשה ואנרכיסטית.

 

ביידן תומך במשטרה אבל מעודד ברפורמה מתונה בזמן שטראמפ יוצא מגדרו להביע תמיכה פומבית ותומך בהגדלת תקציבים. לדאבונם של אזרחי ארה"ב נוספו עוד נושאים שמפלגים את העם ומעצימים את ההבדלים בין המפלגות הגדולות. פרשן ציני יכול לקוות שהגישות השונות הן בגדר משחק פוליטי. כל מועמד אומר לתומכיו מה שהם רוצים לשמוע, או מה שהוא מאמין שישתלם בקלפי. אבל האמת המצערת יותר היא שההבדלים האידיאולוגים בין המפלגות הם אמיתיים. המפלגה הדמוקרטית מאמינה שהחברה האמריקאית נגועה בגזענות סיסטמתית. לעומת זאת המפלגה הרפובליקנית מאמינה שהאירועים הגזעניים שהתסיסו את המדינה הם חריגים ולא מייצגים את אמריקה האמיתית. המציאות כנראה מורכבת יותר, ארה"ב לא נקיה מגזענות ומצד שני אינה מדינה של גזענות סיסטמתית. אין מקום לעמדות של ניואנסים במלחמת בחירות חריפה כפי שמתרחשת כעת. כל עוד המפלגות תוקפות את הבעיה מכיוונים שונים, בלי פשרות, ובלי שיתוף פעולה השינויים שיובילו לשיפור הצדק החברתי בארה"ב יהססו להגיע.

 

יניב רופא הוא איש נדל״ן שגדל בארה״ב, בן להורים ישראלים.

 

לכתיבה בעמוד הדעות של ידיעות אמריקה: carrieru@ynetus.com

 

פורסם לראשונה 15:43 | 23/10/2020