בזמן כתיבת שורות אלו עדיין לא ידוע עדיין מי יהיה נשיא ארה״ב בארבע השנים הקרובות. התוצאות הצמודות הפתיעו רבים, בייחוד אם עקבתם אחר אמצעי התקשורת המרכזיים והדמויות המובילות את השיח התקשורתי בארה״ב בשנים האחרונות, ובוודאי בחודשים האחרונים של הקמפיין. לאלו לא היה ספק לכל אורך הדרך, למרות מס השפתיים ששילמו מעת לעת בדבר אי צפיות התוצאות.

תאונה היסטורית

בעבורם, רובם ככולם, היה הנשיא המכהן טראמפ לא פחות מתועבה של ממש בבית הלבן. תאונה היסטורית. אסון. כישלון קולוסאלי. בין אם מדובר היה במדיניות הפנים, ההגירה, נגיף הקורונה, או מעמד ארה״ב בעולם, טראמפ פשוט היה ״חייב ללכת״. ערב ערב, שבוע שבוע, מנחי תוכניות הבידור (מונח מעניין כשלעצמו, שלא נידרש לו כעת): סטיבן קולבר, טרוור נואה, סת׳ מאיירס, ביל מאהר, ג׳ון אוליבר ואחרים בחרו בטראמפ כמושא לחיצי ביקורתם הנוקבים במונולוג השבועי או היומי, שמים ללעג את האופן בו הוא מדבר, איך שהוא נראה, ההחלטות שהוא מקבל והמינויים עליהם הוא מחליט.

הם לא רק בזו לדונלד טראמפ האדם, אלא גם למה שהם הגדירו כ״טיפשותם״ של תומכי טראמפ. הקומיקאי ג׳ורדן קלפר, למשל, כתב תוכנית הדיילי שואו, עשה מזה קריירה כאשר שם לו למטרה לבקר בעצרות של הנשיא טראמפ, לשוחח עם תומכיו ולבוז לבורותם. דומה שלא היה מחסה מן המתקפה האינטנסיבית, אם בחרת לצרוך מידע וחדשות באמצעות מה שמכונה ״אמצעי התקשורת המרכזיים (main stream media)״.

אין אנשים החסינים מביקורת, ובוודאי שלא פוליטיקאים, בראש ובראשונה נשיא ארה״ב. זו הטבה הבאה עם התפקיד וכל מי שבוחר במסלול הזה, יודע לקחת זאת בחשבון. יחד עם זאת, קשה היה למצוא מילה טובה על הנשיא בחוגים אלו, גם כשהיה ראוי לה שתיאמר, למשל ביחס להסכמי הנורמליזציה במזה״ת או ההסכם הכלכלי בין קוסובו וסרביה וכאן הבעיה.

לפיכך, לא מפתיע שהמתקפות על טראמפ ותומכיו לא השיגו את התוצאה המבוקשת. להיפך. נוצרה חומה, חציצה ממש, כאשר רבים מתומכי טראמפ ראו בערוצי התקשורת המרכזיים ודובריהם שופרות תעמולה דמוקרטיים שאין להאמין לדיווחיהם. תומכים אלו מצאו מזור בערוצי המדיה החברתית של הנשיא והתומכים המזוהים עימו וברשתות תקשורת המזוהות עם דעותיו, בין אם פוקס ניוז ובין אם ימינה מכך, כשפוקס ״חטאה״ בביקורת על הנשיא. כך, למשל, עלתה לכותרות רשת החדשות האמריקאית השמרנית OANN הידועה באהדתה לנשיא ולעמדותיו. פתאום מסתבר לכולם שארה״ב אכן חצויה, והנשיא טראמפ יותר משהוא שגיאה פוליטית חד פעמית, הוא משקף הלכי רוח קיימים וחזקים בקרב קהלים רבים במדינה. מי היה מאמין?

תהיינה תוצאות הבחירות אשר תהיינה, זהו רגע חשוב עבור אמצעי התקשורת. אלו, למרות שנשאו על דל שפתותיהם את כישלון 2016 וחשיבות הזהירות שבסקרים, לא הפנימו את חשיבות ההקשבה האמיתית וגיוון המסר, נהגו ביהירות ועסקו בהטפות מוסר בלתי פוסקות. התנהלות זו גרמה להתבצרות מסוכנת של שני הצדדים בעמדותיהם, מוקפים באמצעי תקשורת המשמיעים כהד את דעתם ובמומחים המחזקים אותה, ובכך לא מאפשרים חדירה של קולות אחרים אל מעבר ל״קווי האויב״. הדברים נכונים הן ביחס לאלו אשר סירבו לראות צל צילו של הישג בנשיאות טראמפ והן ביחס לאלו אשר לא האמינו למילה אחת של ביקורת עליו.

תומכי טראמפ רואים בביידן ובתומכיו סכנה גדולה למדינה ולכלכלה. תומכי ביידן רואים בטראמפ ותומכיו סכנה גדולה למדינה ולשלטון החוק. לשני הצדדים עמדות רציונליות ואמוציונליות ביחס להצלחת הצד שלהם ותבוסת הצד האחר. בנסיבות אלו יש חשיבות גדולה אף יותר לשיח פתוח, כזה המערב את כל הצדדים, כזה החושף את כל הצדדים להיבטים מגוונים של נושא הסיקור. ושיהיה ברור לא מדובר במותרות, אלא בהכרח של ממש אם ברצוננו לראות בהמשך שגשוגה של העיר הבוהקת על הגבעה.

הגיע הזמן לבנות את הגשרים של מחוז קולומביה.