מסורבת עלייה בסכנת חיים: "תנו לאחיינית שלי לעלות ולחיות"

באמלק בת החצי שנה ממתינה עם משפחתה במחנה מבקשי העלייה בגונדר. מצבה קשה מאוד ונשקפת סכנה לחייה. דודה, גיל אנטנך טגבה, שחי בישראל - החליט שהוא יוצא למאבק על חייה, ועל הזכות של אחיו ומשפחתו להתאחד עם אביו ואחיו בישראל: "יהודים מרוסיה או צרפת מעלים בלי בעיה, רק לנו לא עונים אפילו למייל"

משי אייד, אטילה שומפלבי
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית


(צילום: שחר גולדשטיין)


סכנת חיים ממשית לתינוקת כבת חצי שנה הסובלת ממחלת כבד קשה, בכפר הממתינים לעלייה בגונדר: באזור המצוי בעיצומה של מלחמת אזרחים קשה, ממתין אביה של באמלק, עם רעייתו ושלושת ילדיו, לאישור עלייה לישראל. כבר 26 שנים שהוא ממתין – מאז עלו כל בני משפחתו ארצה – אך המצב בשבועות האחרונים הוא כבר עניין של חיים ומוות עבור בתו התינוקת.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

הדוד, גיל אנטנך טגבה (28), מספר על חוסר אונים מתמשך. בצר לו, פרסם אתמול (יום ד') פוסט זעקה לעזרה בפייסבוק, שזכה לאלפי שיתופים. "ביקשנו אינספור פעמים להעלות את אחי", הוא מספר בריאיון לאולפן ynet, "אבל עכשיו, בגלל המצב הבריאותי של באמלק - החלטתי להתערב. עד כה, זה היה מאבק של אבא שלי".

קראו עוד בערוץ היהדות :
המאבק נגד גיוס נשים: רבנים משכנעים עולות חדשות שלא לשרת בצה"ל
מוסדות החינוך החרדיים פועלים באין מפריע: "הבינו שאי אפשר להיאבק בנו"
"יהודים חייבים לעזור זה לזה": המסר האחרון של הרב זקס

בתי החולים במדינה, שסובלת בימים אלו מניסיונות הפיכה ומתיחות על רקע אתני, לא הצליחו לאבחן את מחלתה של באמלק כיאות. הלחימה מול מחוז טיגראיי הציבה את בריאות החיילים והחזרתם לכוח הלחימה בראש מעייניהם של גורמי השלטון ושירותי הרפואה – מה שמייצר מחסור חמור בסיוע מקצועי, כך לדברי טגבה.

פייסבוק, Gil Antaneh Tegaba באמלק מחכה שמישהו יתייחס אליה (פייסבוק, Gil Antaneh Tegaba)

הוא עצמו עלה עם הוריו לישראל בשנת 1994. שיפראו, אחיו החורג מאמא אחרת שאיננה יהודייה, היה מסורב עלייה - ולכן נשאר בגונדר בהיותו בן 11 שנים, כאשר אביו היהודי ואחיו עלו. מאז הספיק להינשא ולהביא שלושה ילדים. "מאז שעלינו לארץ אבא שלי פנה והגיש אינספור בקשות למשרד הפנים על מנת לעלות את אחי  - ותמיד קיבל תשובה שיגיע תורו והוא עוד יעלה", הוא מספר בפוסט.

"מאז עברו כבר שני עשורים... המצב באתיופיה מאוד קשה. אחי גר עם משפחתו בגונדר - אזור שיש בו מלחמה שפוקדת את אתיופיה בימים אלה. הם חיים בפחד ובתנאים מאוד קשים של עוני, רעב, מחלות וצפיפות. באמלק רק בת חצי שנה ונמצאת בסכנת חיים... הרופאים עסוקים בטיפול רק לחיילים הנמצאים במלחמה - מה שמשאיר לאוכלוסייה המקומית רק סטודנטים שלא סיימו את לימודיהם, ולא עברו הכשרה רפואית מתאימה לטפל בחולים".

"26 שנים – ללא התייחסות"

לדברי טגבה, כבר 26 שנים שהוא ואביו מנהלים קשר בשלט רחוק עם שיפראו ומשפחתו. "אנחנו מסייעים לו כלכלית ומנטלית אפילו – עם המצב שקיים שם. אבל מדובר במצב מורכב מאוד. אחי לא עובד בגלל בתו. אומרים לו שהיא מתנדנדת בין חיים למוות. אחי מתוסכל -  וגם אנחנו מתוסכלים".

עוד טוען טגבה כי גם הוא חש שידיו כבולות ואין מושיע: "אין עם מי לדבר שם. אין מיילים ואין תיק רפואי מסודר שממנו אפשר להבין את התמונה או אפילו לאבחן את המחלה בצורה נכונה. גם קניית תרופת ושליחתה לחו"ל איננה אפשרית, כך שאחי מתמודד עם הכול לבד". 

אתה מבין למה לא מעלים את אחיך לארץ? יש לכם הסבר מניח את הדעת?

"אני לא רוצה להפנות אצבע מאשימה, אבל אנחנו נמצאים פה, שולחים מכתבים ואבא שלי פונה למשרד הפנים כבר 26 שנים. אין אפילו מענה. אתה שולח מייל ואין תשובה. זה מסתכל ברמות הכי גבוהות. בסופו של דבר, זה אח שלי. מגיע לו לבוא ולחיות איתנו פה". 

שיפראו הוא כאמור בן לאב יהודי ולאם שאיננה יהודייה. "צריך להבין שיש פער בתפיסה של מיהו יהודי בעדה הזאת. עבורנו הוא יהודי, כי הוא נולד לאבא יהודי. אמא שלו לא יהודייה, זו השורה התחתונה, אבל מבחינתנו הוא יהודי ולפי התורה".

"משחקים בנו"

טגבה רותח על התופעה שהוא מכנה "אין ספק - יש ספק". "מחפשים יהודים מכל קצות תבל. אם אתה מרוסיה או צרפת, רק תגיד 'אני רוצה' - ולמחרת אתה פה", הוא טוען. "איתנו משחקים כבר קרוב ל-30 שנה. אנשים במחנות קרועים מהמשפחות שלהם שעלו ארצה. הם חיים בתנאים קשים. בשורה תחתונה, התפיסה היא שונה".

פייסבוק, Gil Antaneh Tegabaהתינוקת במחנה הממתינים סובלת ממחלה קשה בכבד ומצויה בסכנת חיים (פייסבוק, Gil Antaneh Tegaba)

הוא מזכיר כי מדינת ישראל מתנהלת מול ממתיני העלייה בגונדר ובאדיס אבבה, בניגוד להחלטה שניסחה הממשלה ב-2015, ולפיה תעלה את מבקשי העלייה עד לחודש נובמבר 2020. תוקפה, אגב, פג בתחילת השבוע.

"אנחנו מחפשים אוזן קשבת שתסייע ותיתן את העזרה והמענה", הוא אומר. "בסופו של דבר, יש פה ילדה בת חצי שנה שצריכה את העזרה הרפואית הזאת. צריך להביא אותה לארץ כדי שתקבל את הטיפול הרפואי הנכון".

מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "רשות האוכלוסין איננה קובעת את הקריטריונים לזכאות הגעה לארץ לבני הפלשמורה. הממשלה היא שקובעת את הקריטריונים הברורים, ואנחנו מיישמים את ההחלטה".