במאמר דעה שפרסם לאחרונה, הסביר מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, שהארגון הביטחוני הגדול ביותר בעולם שבראשו הוא עומד, מבין את הסכנות והאתגרים שמציב משבר האקלים על הביטחון העולמי. על פי סטולטנברג , בכוונת נאט"ו להיערך להשלכות שינוי האקלים על הארגון מבחינת התכנון, ההערכות, הפעילות, האימונים והפיתוח. "כיצד יתפקד חייל בציוד קרבי מלא בתנאים של 50 מעלות חום במדבר העיראקי?" תהה המזכ"ל במאמרו, "וכיצד יעשה זאת בהצלחה בשעת קרב?"

משבר האקלים משפיע על כל היבט והיבט בחיינו ובין השאר גם על תחום הביטחון והצבא. הקשר הזה החל תופס לאחרונה תשומת לב גוברת בהתייחסות של צבאות בעולם, של ממשלות, באקדמיה ובגופי חשיבה ומחקר בינלאומיים. גופים אלו החלו להכין ולפרסם דו"חות ומחקרים שהמשותף להם הוא ההבנה שלשינוי האקלים יש השלכות ביטחוניות משמעותיות. הנושא בא לידי גם בישראל, בין השאר בעבודת המכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.
אז כיצד שינוי אקלים משפיע על הביטחון? ראשית, יש לו השלכות גיאו-אסטרטגיות והשפעות על זירת הלחימה הפיזית, על התפתחות איומי ביטחון חדשים, על ההיערכות ברמת התשתיות הפיזיות הצבאיות. כמו כן, יש לו השפעות על אמצעי הלחימה ופלטפורמות נשיאת נשק, על בריאות החיילים ויכולת תפקודם, על מעורבות ונכונות לסייע באירועי חירום בזירה הפנימית והבינלאומית. בנוסף, לכוחות הביטחון יכול להיות גם תפקיד במאמץ העולמי המשותף להפחתת פליטות גזי חממה המזרזים את משבר האקלים.

הקוטב, המדבר והשכונה המזרח-תיכונית

היום ברור שמשבר האקלים משנה את המפה הפיזית של העולם: הקרח הימי בקוטב הצפוני הולך ונעלם בעונת הקיץ, תהליכי המדבור מתחזקים, אגמים, נהרות ונחלים מתייבשים ופני הים עולים. כל אלו משפיעים על כמה זירות גלובליות חשובות מבחינה צבאית ומדינית.
הקוטב הצפוני, למשל, נהפך זה מכבר לזירה חדשה של התגוששות ותחרות בין מעצמות, זאת בעקבות פתיחת נתיבי שיט בינלאומיים חדשים וגישה גוברת למשאבי הטבעיים שבו, כתוצאה מהתמוססות הקרח הימי בשטחו. שינויים אלו מחייבים את צבאות המעצמות להיערך למציאות חדשה, בין היתר, מבחינת יכולת תנועה ימית, פריסת בסיסים ופיתוח יכולות לתפקד באזורים קרים במיוחד.
המזרח התיכון, שצריך לעניין אותנו יותר, חווה אף הוא שינויים מהותיים בשל עלייה בטמפרטורות, בצורות ועליית פני הים. גורמים אלה מגבירים את חוסר היציבות האזורית, מחזקים את ארגוני הטרור ומאתגרים את ממשלות האזור. כך, למשל, אחד הגורמים שהובילו לפרוץ מלחמת האזרחים בסוריה היו ארבע שנות בצורות רצופות, כתוצאה משינוי האקלים.
2 צפייה בגלריה
הדמיה
הדמיה
הדמיה
(צילום: shutterstock)

הסאהל שבאפריקה הוא אזור נוסף החווה שינויים דרמטיים בשל משבר האקלים ותהליכי מדבור. אלו מגבירים טרור, פשיעה והגירה בהיקפים גדולים. בעיני רוב הציבור הישראלי אזור הסאהל נחשב לארץ לא-מוכרת שממוקם בפינה נידחת של המפה המנטלית שלנו, אולם האמת היא שבין ישראל לסאהל מפרידה רק מדינה אחת, מצרים. אנו כמעט שכנים של אזור זה וחווים כבר כיום חלק מתופעות הלוואי שבו, כמו הגירה בעקבות שינויים אקלימיים והשפעותיהם. משום כך, ובעיקר בגלל השינויים המהירים שעוברים עליו, אזור זה צריך לעניין, ולהדאיג, אותנו הרבה יותר.
הגירת אקלים, אגב, היא תופעה שמעריכים שתחמיר מאוד בעשורים הקרובים ועלולה להגיע למצב שבו מאות מיליוני פליטי אקלים יחפשו לעצמם מקום חדש להתיישב בו. מצב זה עלול גם להביא להתחזקות ארגוני טרור "מסורתיים" וארגוני טרור היברידיים, שעוסקים הן בטרור אך גם בפשיעה ובהברחות. מובן שעליה בטרור עלולה לגרום להתערערות הסדר הפנימי במדינות האזור. ישראל היא מדינה מפותחת ומהווה יעד אטרקטיבי למהגרי אקלים ויש להניח כי לחצי ההגירה אליה יגברו מאוד בעתיד, כולל בדרך הים, כפי שקורה בהגירה בין אפריקה והמזרח התיכון לאירופה.

התאמת תשתיות למציאות החדשה

למשבר האקלים צפויות להיות גם השלכות שליליות על התשתיות הפיזיות של צבאות. עליית פני הים מחייבת התאמה של תשתיות כמו נמלים, דרכי גישה אליהם, הגנה על בסיסים הנמצאים על קו החוף ועוד. צבא פינלנד, למשל, קבע מקדם בטיחות של בניית תשתיות צבאיות של לפחות שלושה מטרים מעל גובה פני הים, זאת כדי להימנע מסיכונים הנובעים מעליית פני הים. עליית הטמפרטורות מחייבת התאמת בסיסים בכלים של הצללה ונטיעת עצים כדי למזער את החום ושימוש באנרגיות מתחדשות למתן מענה לצרכים הגדלים בתחום המיזוג. התרבות אירועי קיצון כמו שיטפונות, הצפות, שריפות, סערות, סופות אבק ועוד מחייבת התאמת התשתיות למציאות החדשה.
לאירועים מטאורולוגיים קיצוניים גם השפעה, מטבע הדברים, על כל יכולות תמרון ותנועה ביבשה, באוויר ובים ולצד כל זה מתעוררות גם שאלות חדשות לגבי תפקוד מערכות לחימה בתנאי חום קיצוניים, אבק ועוד. לנושאים אלה יש לתת מענה מוצלח כבר בשלבי המחקר והפיתוח הביטחוניים.
למציאות שיוצר משבר האקלים יש השלכות מרחיקות לכת על החייל הבודד ועל יכולת תפקודו. כך, לדוגמה, עולה השאלה כיצד ניתן להילחם בתנאי חום של 50 מעלות צלזיוס, כפי שכבר קורה לאחרונה בעיראק ובסוריה. אלו השלכות שצפויות להתעצם מאוד בעתיד, באזורי פעילות צבאית חמים וקרים. הן מעלות שאלות מרובות כמו מה תהיה ההשפעה על בריאותו של החייל, על יכולתו להשלים משימה ולדבוק בה, על שלומו הנפשי, על המורל שלו, ועוד.
2 צפייה בגלריה
הדמיה
הדמיה
הדמיה
(צילום: shutterstock)

צבאות למען החברה

מובן שהמצב החדש צפוי להשפיע גם על התעשיות הביטחוניות ברחבי העולם. מחד, יש צורך בהתאמה לתנאי מזג אוויר חדשים, ליכולת עמידה ותפקוד כלי נשק ופלטפורמות לחימה באירועי קיצון. מאידך, יש להניח שתגבר הדרישה לשימוש במערכות עם רמת פליטה נמוכה של גזי חממה. הצרכים והדרישות האלה ישפיעו על התעשיות הצבאיות כפי שאנו מכירים אותן כיום ויחייבו שינויים רבים כבר משלב הפיתוח והמחקר.
צבאות ברחבי העולם נדרשים כבר כיום להגיש סיוע גובר לאוכלוסיות אזרחיות ולרשויות של המדינה באירועי משבר קיצוניים בין אם כתוצאה מאסונות כמו רעידות אדמה, צונאמי, או אירועי מזג אוויר כסופות ושיטפונות ומגפות. שילוב צה"ל בטיפול במשבר הקורונה בישראל הוא דוגמה מצוינת לכך, שהבא לידי ביטוי גם מקומות אחרים בעולם. דרישה זו מהצבאות בעולם צפויה לגבור, שכן מספרם של אירועי הקיצון והאסונות הקשורים למזג אויר (כגון שטפונות,הצפות וגלי חום) נמצא במגמת עליה.
כאמור, הלחץ על צבאות, בעיקר במדינות המערב, להפחית פליטות צפוי אף הוא לגבור עם ההחלטות של מדינות וכלכלות גדולות לעבור לכלכלה מאופסת פליטות. לחץ זה ישנה מן הסתם את דפוסי צריכת החשמל בבסיסים, יחייב התייעלות אנרגטית ומעבר ציי כלי רכב להנעה על מנועי חשמל, מימן או כל דלק אחר שאינו פולט גזי חממה.
בישראל, מדינה שתמיד אופיינה במאבקים ביטחוניים ושהנושא הביטחוני הוא בנפשה, חשוב במיוחד לפתח מודעות לנושא. מערכת הביטחון צריכה להכיר את המחקרים הנעשים כיום בעולם בתחום, ולבחון כיצד המשבר האקלימי משפיע וישפיע על הביטחון שלנו. כל זה צריך להתרחש עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי.
השגריר גדעון בכר הוא השליח המיוחד לשינוי האקלים ולקיימות במשרד החוץ