"הנחלה": כמו "סברי מרנן" - רק במושב, ובלי צחוקים מוקלטים

הסדרה החדשה בכיכובם של שלמה בראבא, נלי תגר, שני כהן ואחרים מספרת על משפחת חקלאים מהצפון, ולא פוסחת על אף סטראוטיפ. יש בה מידה של חינניות, אבל הדבר הכי מפתיע בה הוא העובדה שהיוצרים שלה, התסריטאים של "יהודים באים" וארז שלם, יצרו סדרה נטולת תעוזה ומקוריות

סמדר שילוני
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

"הסדרה שתיכנס לנעליים הגדולות של 'סברי מרנן'", ככה הגדירו בחדשות קשת את "הנחלה", הסיטקום החדש שעלה אתמול (ו') בערוץ. אין לי מושג על פי איזה קנה מידה, מידת הנעליים של קומדיית העדות הוותיקה נחשבת לגדולה. לא ברור לי גם למה בעצם "הנחלה" אמורה להיכנס לנעליה, שהרי "סברי מרנן" יצאה לא מזמן לצילומי העונה השמינית שלה, שכנראה כוללת, כמו העונות הקודמות, מאות רבות של פרקים, כמספר גרגרי הסולת בקוסקוס, והיא ללא ספק כאן כדי להישאר. אבל למען האמת, אכן יש ב"הנחלה" משהו שמזכיר את תרנגולת ביצי הזהב של קשת. לא בסט הרעוע או בצחוקים המוקלטים (שניהם נעדרים, תודה לאל, מ"הנחלה"), אבל כן בצירי העלילה המאובקים קלות ובבימוי ובקצב שמאפיינים סיטקומים מהדור הישן. 

מתוך "הנחלה" (צילום: קשת)

משפחת פיילוט היא משפחת מושבניקים מזן הולך ונכחד, להלן חקלאים. הם חיים במושב בצפון ומתפרנסים - כלומר שוקעים יותר ויותר בחובות - ממטעי האבוקדו שלהם. כמו שקורה לא מעט לאחרונה, יוקר המחיה והמצב הכלכלי מחזירים את שלושת הצאצאים לבית פיילוט הביתה - דפנה (שני כהן), אם חד הורית לנחת שעדיין מחפשת את עצמה מבחינת קריירה; שירי (נלי תגר), שנמלטה מהמושב אל העיר רק כדי לחזור אליו עם בעלה העירוני, ארז (ארז שלם); ומי שמעולם לא עזב – גבע (משה אשכנזי). על כולם מנצח אריק (שלמה בראבא), חקלאי שעונה לכל הסטריאוטיפים (שמנת חמוצה, בוז כללי לכל מי ומה שאינו כמוהו, מלחמה עם השכן על כל מטר), ואשתו הפיליפינית שתפסה את מקומה של אשתו המתה (לילי). וכן - קוראים לו אריק, הוא חקלאי ואשתו, לילי, מתה. 


יש לא מעט פאנצ'ים מוצלחים על הנייר ב"הנחלה", אם כי אף אחד מהם לא מעורר ממש צחוק או מפתיע. ההפתעה מגיעה דווקא באגף הקרדיטים - התסריטאים של הסדרה הם נטלי מרכוס ואסף בייזר, היוצרים של "היהודים באים", שחברו לסטנדאפיסט ארז שלם, שגם משחק בה. המקוריות, התעוזה והחדות שמאפיינים את "היהודים באים", נעדרים מ"הנחלה". כאילו מישהו ביקש מבייזר ומרכוס (אין לי מושג לגבי שלם) להוריד פרופיל וליצור סיטקום שיסייע לעיכול רגוע של ארוחת שישי ולא יעצבן את הקיבה. אין לי ציפייה שסיטקום על מושבניקים יעורר דיון כמו מערכונים סאטיריים על דמויות היסטוריות, ועדיין מוזר בעיניי עד כמה מאולחשת הסדרה שהגיעה מאותו בית יוצר. איכשהו יש לי תחושה שאף אחד מהיוצרים לא גדל במושב, אחרת היו נחסכים מאיתנו קווי עלילה שחוקים כמו "צריך ערבי בשביל למכור חומוס" או "איך אצליח להישאר חבר של הגברים שאשתי שכבה אתם לפני שהכרנו".

צילום מסך מתוך קשתאיפה התעוזה? מתוך "הנחלה" (צילום מסך מתוך קשת)

"הנחלה" היא ממש לא סדרה גרועה. היא לא מרגיזה בדיאלוגים צפויים כמו "סברי מרנן", היא אפילו חיננית בדרכה, כשחלק לא מבוטל מהחן שלה טמון בשורת השחקנים המצוינת שמובילה אותה. משום מה שולבו בה "עדויות" של הדמויות כאילו מדובר בסדרה מוקומנטרית, אבל בשום מקום אחר מלבד בעדויות האלו אין התייחסות לעובדה שהם מצטלמים לסדרה (מה שעשוי היה להיות מאוד מוצלח דווקא, ואולי להחזיר חלק מהחובות של המשפחה), כך שאין לזה שום משמעות. הדמויות חמודות בדרכן (בעיקר אלו של אשכנזי ובראבא) ומחליקות בקלות בגרון. פה ושם מתפלק זנב אמירה על מצבם העגום של החקלאים או ביקורת על הבועה בה הם מתנהלים, אבל אם החקלאות היא פרה קדושה, "הנחלה" לא שוחטת אותה. מקסימום מעלה גרה.