השארנו את הפוליטיקה בבית וביקרנו במערת המכפלה

אלפי שנות היסטוריה, מאברהם אבינו דרך הורדוס, עד הרמב"ם ועוד – רון פלד יצא עם חברו, מורה דרך תושב חברון, לבקר באתר שמקודש לשלוש הדתות, וגילה שעם הגישה הנכונה אפשר להרגיש כמו בתוך סרט של אינדיאנה ג'ונס

רון פלד
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית
ברוכים הבאים למערת המכפלה (צילום ועריכה: רון פלד)

צירוף המילים מערת המכפלה מעלה אצל רובנו באופן מיידי אסוציאציות פוליטיות – שלנו, שלהם, כיבוש, מתנחלים ועוד. חמוּש באג'נדה א-פוליטית, בחבר ותיק ומורה דרך בשם חיים נוימן ועם הרבה סקרנות ועניין, יצאתי לחקור וללמוד קצת על המקום שמשך 800 אלף מבקרים בשנת 2019 בלבד. 

מערת המכפלה ומיקומהּ השתמרו במשך אלפי שנים. אתר קבורה עתיק זה, שבו על פי המסורת קבורים אדם וחווה, אבותינו אברהם, יצחק ויעקב ואימהותינו שרה, רבקה ולאה, הוא היחיד שהמיקום שלו ודאי - זאת להבדיל מקברים עתיקים אחרים בארץ, כגון קבר דוד, קבר רחל, קבר שמואל ורבים אחרים שאותרו, ויש מי שיאמר אולתרו, במשך השנים. האתר קדוש עבור שלוש הדתות המונותאיסטיות.

מסורת רבת שנים מספרת כי אברהם אבינו הבין שכאן בחברון נמצא אתר קבורתו של אדם הראשון, ולכן הקפיד ודרש לרכוש את האתר בכסף מלא. מערת המכפלה מוזכרת לראשונה בספר בראשית, שאליו עוד נגיע. כאן קנה אברהם אבינו בכסף מלא את שדה המכפלה. כאן מתואר כיצד קבר כאן את אשתו-אהובתו שרה, ולימים נקברו בו גם יצחק ורבקה. בספר בראשית פרק נ' מסופר כי גם יעקב, בטרם מותו במצרים, ביקש שיעלו את גופתו אל מערת המכפלה כדי לשכב עם אבותיו: "וַיַּעֲשׂוּ בָנָיו לוֹ כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי עַל-פְּנֵי מַמְרֵא".


צילום: רון פלדמיוחס להורדוס ואולי לחשמונאים (צילום: רון פלד)
צילום: רון פלדאוהל יעקב ולאה - אחד מאולמות התפילה במערת המכפלה (צילום: רון פלד)
צילום: shutterstock (צילום: shutterstock)
צילום: shutterstock (צילום: shutterstock)

אלפי שנים נהגו יהודים להגיע אל ארץ הקודש, וחלקם בפעם הראשונה בסוף חייהם, ולו רק כדי להיקבר במערה. בדומה להר הבית בירושלים, גם מערת המכפלה, מרגע שהוזכרה במקרא, המשיכה לשמש יהודים לאורך כל הדורות כאתר עלייה לרגל, עד ימינו. מערת המכפלה היא אתר הקבורה העתיק בעולם שעדיין פעיל בימינו.

גלגולהּ של מערה – שרשרת הדורות

המבנה המכסה את המערה כיום הוא מבנה מלבני כמעט מושלם שמידותיו 34 על 59 מטרים, המתנשא לגובה של כ-20 מטרים. במקור שימש המבנה חומה חיצונית עם חצר פתוחה, שיועדה להגן על עולי הרגל ולהסדיר את ביקורם במערת הקבורה. בנייתו מיוחסת למלך הורדוס (שמלך ביהודה בין השנים 4-37 לפני הספירה), כלומר בשלהי המאה הראשונה לפנה"ס. ישנם חוקרים התוהים, ובצדק, איך זה שמבנה ענק זה, השני בגודלו בישראל מלבד הר הבית, המבנה הציבורי העתיק בעולם שעדיין פעיל בימינו, דווקא מבנה זה של מערת המכפלה אומנם מוזכר בתיאוריו של יוספוס פלאביוס - אך ללא קשר להורדוס או כל בנאי אחר. "גַּם מַצֵּבוֹת קִבְרוֹתֵיהֶם נִרְאוֹת בָּעִיר הַזֹּאת עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְהֵן עֲשׂוּיוֹת שַׁיִּשׁ יָפֶה, לִכְבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת" (מלחמות היהודים ד'). 

אין ספק כי האבנים והסיתות של קירות המבנה מתאימים בתארוך וגם בסגנון לבנייה ההרודיאנית, המוכרת בסיתות השוליים הייחודי. מבט על קירות המבנה של מערת המכפלה מדרום וממערב מזכיר עד מאוד את חומות הר הבית. ישנם הטוענים כי היו אלה דווקא החשמונאים (ששלטו בארץ בין השנים 63-163 לפנה"ס) שבנו את המבנה, וייתכן והורדוס, מי שירש את השלטון החשמונאי, רק כיסה או הוסיף על שעשו קודמיו. נראה שלעולם לא נדע בוודאות. המבנה אדיר הממדים הזה מרתק ולא היה מבייש אף מבנה באירופה של לפני אלפיים שנה, והוא כאמור במקורו כחול-לבן. המבנה פעיל עד ימינו. ימין או שמאל. דתי או חילוני.  מה זה חשוב.

צילום: רון פלדמבנה מערת המכפלה המיוחס להורדוס ואולי לחשמונאים (צילום: רון פלד)

בשנת 333 לספירה, תחילת התקופה הביזנטית בארץ ישראל, מוזכרת המערה על ידי צליין צרפתי המוכר בשם "הנוסע מבורדו", ואשר תיאר אותה כך: "מֵהָאֵלֶּה לְחֶבְרוֹן שְׁנֵי מִיל מִשּׁם יֵשׁ מַצָּבָהּ בְּתוֹךְ בִּנְיָן מְרֻבָּע מֵאֲבָנִים יָפוֹת לְהַפְלִיא אֲשֶׁר שָׁם נִקְבְּרוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שָׂרָה רִבְקָה וְלֵאָה". יעברו כ-200 שנה והקיסר יוסטיניאנוס, מי שבנה את כנסיית הניאה הענקית ברובע היהודי בירושלים, יקים כאן על הבסיס ההרודיאני כנסייה בסגנון בזיליקאי.

צילום: רון פלדבנייה הרודיאנית עם השלמות צלבניות וממלוכיות (צילום: רון פלד)

באותה מאה ביקר במקום נזיר בשם אַנְטוֹנִינוּס מִפְּיַאצְ'נְצֶה (פלצנטינוס), שתיאר את הכנסייה ואת הסדרי הכניסה לתפילת יהודים ונוצרים: "מִבֵּית לֶחֶם וְעַד אַלּוֹנִי מַמְרֵא 24 מִילִין. בַּמָּקוֹם הַזֶּה קְבוּרִים אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וְשָׂרָה, וְאַף עַצְמוֹת יוֹסֵף. בַּסִּילִיקָה בְּנוּיָה שָׁם וְלָהּ שֶׁדִּירַת עַמּוּדִים מְרֻבַּעַת. בְּאֶמְצָעָהּ חָצֵר לֹא מְקוֹרָהּ וּבַתָּוֶךְ חוֹצֶצֶת סְבָכָה. מִצִּדָּהּ הָאֶחָד נִכְנָסִים נוֹצְרִים וּמֵהַצַּד הַשּׁנִי יְהוּדִים, וּמַקְטִירִים קְטֹרֶת רַבָּה".

עם הכיבוש המוסלמי במאה ה-7 (התקופה המוסלמית הקדומה) חודש היישוב היהודי בעיר, אם כי בצמצום ולא בצורה רציפה, עד למאה ה-16. במקביל הפכה הכנסייה הביזנטית למסגד, שלא בפעם האחרונה - והנה לנו אתר יהודי שהוסב לכנסייה שהוסבה למסגד. שעטנז זה כאן, אבל חכו, זה עוד לא נגמר.

צילום: רון פלדעמוד כנסייה צלבנית עם טקסט מהקוראן, ממסגד מהתקופה הממלוכית, בתוך בית כנסת בימינו (צילום: רון פלד)

הצלבנים שיקמו ובנו מחדש כנסייה שהמתווה שלה הוא שמעניק למבנה את צורתו הפנימית עד ימינו. הממלוכים שהחליפו אותם בשנת 1268 המירו בפעם השנייה את הכנסייה למסגד, בדיוק כפי שקרה במסגד הגדול של רמלה ובמקומות אחרים בארץ. את השרידים הצלבניים עם הכתובות הממלוכיות אפשר לראות בין השאר באולם אברהם ושרה. לא לפספס - זו עדות היסטורית לשילוש הדתי שחי וקיים עד לימינו. עם השנים יבקרו במערה ויתארו אותה בכתב הרמב"ם ורבי בנימין מטודלה במאה ה-12, רבי עובדיה מברטנורה שזכה להיקבר למרגלות הר הזיתים במאה ה-15 ורבים אחרים.

צילום: רון פלדאולם אברהם ושרה - בעבר כנסייה צלבנית, לאחר מכן מסגד ממלוכי וכיום בית כנסת (צילום: רון פלד)

700 שנה על 7 מדרגות

מאז התקופה הממלוכית (מאות 16-13) ועד ל-1967 לא הורשו יהודים (ונוצרים) להיכנס אל מערת המכפלה. בפינה הדרום-מערבית של חומת מבנה המערה הורשו יהודים להתפלל ולהגיע רק עד למדרגה השביעית, שעמדה בכניסה דאז למתחם. יוצא מן הכלל היה במהלך שנת 1929, עת ביקר באישור לתפילה במערה הרבי מליובאוויטש, אדמו"ר חסידות חב"ד.

צילום: רון פלדהפינה הדרום-מערבית - המדרגה השביעית (צילום: רון פלד)

רחל ינאית בן צבי, רעייתו של מי שלימים יהיה לנשיא השני של מדינת ישראל, ביקרה באתר בתחילת המאה ה-20 וכתבה: "בְּהִתְקָרַבְנוּ אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה נִתְקָלוֹת עֵינֵינוּ בְּחוֹמָה גְּבוֹהָה... הִגַּעְנוּ אֶל הַמַּדְרֵגוֹת וְנִצַבְנוּ דּוֹמְמִים לְיָדָן. אֲנִי מְוַתֶּרֶת עַל הָעֲלִיָּה בְּשֶׁבַע הַמַּדְרֵגוֹת הַמֻּתָּרוֹת. צוֹרֵב הָעֶלְבּוֹן".

בנקודה זו כיום אפשר לראות פתקים, בדיוק כמו בכותל המערבי או בעמודי השער בכנסיית הקבר בעיר העתיקה. מסורת זו מסורת, לא משנה מאיזו דת אתה (או את).

היהודים באים

ראשיתו של היישוב היהודי בחברון בתקופה המודרנית החלה עם הגיעם של העות'מאנים במאה ה-16. מדובר ביהודים ספרדים אשר הקימו במקום בית כנסת על שם אברהם אבינו. רק במאה ה-19 החל היישוב היהודי להתרחב, ויהודים אשכנזים הצטרפו ליישוב. 

במרחק נסיעה קצר מהמערה, ובמרכז היישוב היהודי בעיר, נמצא מרכז המבקרים "בית הדסה" - מבנה אבן מרשים שנבנה בסוף המאה ה-19, ושימש עד למאורעות תרפ"ט כבית חולים ליהודים ולערבים. לאחרונה חודשה תצוגת הקבע בעזרת המועצה לשימור אתרים, והיא מציגה באמצעים טכנולוגיים את סיפורה של הקהילה היהודית בעיר.

צילום: רון פלדבית הדסה בחברון - מרכז מבקרים לתולדות היישוב היהודי בחברון (צילום: רון פלד)

במהלך מאורעות תרפ"ט, 1929, נטבחו יהודי חברון והיישוב היהודי פונה מן העיר בידי הבריטים. ניסיון קצר לחידוש היישוב היהודי התרחש בתחילת שנות ה-30, אך נגדע עם תחילת המרד הערבי בשנת 1936 – מאורעות תרצ"ו-תרפ"ט. הפעם הבאה שבה יחזרו יהודים להתפלל בעיר האבות ולגור בה תהיה רק לאחר 1967, אבל כפי שהבטחתי בתחילת הכתבה, לא בפוליטיקה עסקינן.

אינדיאנה ג'ונס והמערה הכפולה

אז יש לנו מבנה בן אלפיים שנים שעבר תהפוכות, אבל מה יש מתחתיו? איפה המערה שבה נקברו אימותינו ואבותינו? מה יש בה כיום? האם באמת מדובר במערה כפולה?

לאחר מלחמת ששת הימים היו כמה מקרים של כניסת יהודים אל מתחת למבנה. בשנת 1981 היה זה נועם ארנון, כיום דובר היישוב היהודי בחברון וחוקר מערת המכפלה, אשר ניצל את ערב הסליחות האחרון ובמהלך התפילה באולם יצחק נכנס פנימה עם חבריו אל המערה התת-קרקעית. באולם זה ישנם שני פתחים המובילים אל המערה הקדומה, "פתח הנרות" ו"פתח האפיריון".

צילום: shutterstockאולם יצחק (צילום: shutterstock)

נועם מספר בהתלהבות על החוויה, שמצד אחד מרגשת לכל חובב ארכיאולוגיה ומורשת ומצד שני מפחידה, כי בכל זאת, לזחול על גולגולות מטרים רבים מתחת למבנה עתיק ובתוך מערה זה לא דבר פשוט. לדבריו, אכן מדובר בשתי מערות המחוברות ביניהן – מערת מכפלה. במהלך 1986 נכנסו שוב אל המערה הכפולה ארכיאולוגים עם נציגי צה"ל, במטרה לחקור את המערה. משלחת זאת מצאה שאכן מדובר בקבר פיר, מערכת קבורה אופיינית לתקופה הכנענית אי שם באלף השני לפנה"ס. לאחר צאת המשלחת נסתם הגולל על פתח "הנרות" שבאולם יצחק במלט, ומאז לא נכנס אליה אף אחד. אני קורא בזאת לסטיבן ספילברג, זה הזמן להעלות את אינדיאנה ג'ונס מן האוב ולהוסיף פרק – "אִינְדִיאַנָה גּ'וֹנְס וְהַמַּכְפֵּלָה הַנִּסְתֶּרֶת". אשמח לתמלוגים. תודה.

ד"ש מצלאח א-דִין

כיום, האולם המרכזי במערה, אולם יצחק שבמקור הוא חלק מהכנסייה הצלבנית, משמש מסגד לתפילת מוסלמים, והוא נפתח לתפילת יהודים רק עשרה ימים בשנה על פי הסכמי חברון.  

בשנת 1187 תרם צלאח א-דין, כובש ארץ הקודש מידי הצלבנים, שלושה דוכני תפילה שעליהם עומד הדרשן (חיטאב בערבית) במסגד ונותן את דרשתו - מתקן המכונה מִּינְבָּר: האחד נמצא במכּה שבערב הסעודית; השני הוצב במסגד אל-אקצא שבהר הבית עד שנשרף על ידי אוסטרלי תמהוני בשם מייקל רוהאן באוגוסט 1969, שוחזר על ידי הירדנים ב-2007 ועומד כיום באל-אקצא.

והשלישי? השלישי הוצב לראשונה בשנת 1091 באשקלון, המוזכרת בטקסט המופיע על המינבר עד ימינו. אחרי פינוי המוסלמים מאשקלון, הוא נשמר במקום סודי והועבר, אחרי 1187, בפקודת צלאח א-דין, למערת המכפלה. המינבר עשוי עץ דמשקאי נדיר ביופיו ובאיכותו, ונחשב למינבר העתיק בעולם שעדיין בשימוש לתפילה.

בְּלוּז כְּנענִי בתל חברון

חברון כיום היא עיר ענקית ובה כ-210 אלף תושבים. אם נלך כ-3,500 שנים אחורה, ונחזור אל תקופתו של אברהם אבינו (התקופה הכנענית), כקילומטר ממערת המכפלה שוכן לו על גבעה הפארק הלאומי תל חברון (רומיידה), היא חברון מקראית – יישוב כנעני דאז. בתל קיימים כמה שרידים ארכיאולוגיים מעניינים: מבנים מימי בית ראשון (תקופת ברזל 2) לצד מקוואות מרשימים מימי בית שני, שנחשפו לקהל לאחרונה.

צילום: רון פלדמדרגות למקווה מימי בית שני - תל חברון המקראי (צילום: רון פלד)

צילום: רון פלדמקווה טוהרה ענק מימי בית שני בתל חברון המקראי (צילום: רון פלד)

צילום: רון פלדמקוואות מימי בית שני - גן לאומי תל חברון המקראי (צילום: רון פלד)

צילום: רון פלדגרם מדרגות וחומה מימי בית ראשון (צילום: רון פלד)

צילום: רון פלדתל רומיידה (תל חברון) - מקוואות מבית שני (צילום: רון פלד)

צילום: רון פלדהאתר המקראי הקדום בעולם שעדיין פעיל (צילום: רון פלד)

גולת הכותרת באתר היא שרידי חומה כנענית, שמהווה הוכחה ליישוב בתקופת אברהם אבינו. שרידי החומה משולבים בשרידי חומה מאוחרת יותר מתקופת הבית הראשון, היא תקופת המלוכה.

צילום: רון פלדשרידי החומה הכנענית בגן הלאומי תל חברון המקראי (צילום: רון פלד)

זו העיר וזו החומה (כנראה) שאליה הגיע אברהם, כמוזכר בספר בראשית, ופגש בעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר החיתי שעימו ניהל משא ומתן מתועד ואחד הקדומים בהיסטוריה, כמוזכר בבראשית כ"ג: 

“וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן...ַוַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם-הָאָרֶץ, לִבְנֵי-חֵת. וַיְדַבֵּר אִתָּם, לֵאמֹר: אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם, לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי--שְׁמָעוּנִי, וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר. וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם-לַאֲחֻזַּת-קָבֶר..וַיְדַבֵּר אֶל-עֶפְרוֹן בְּאָזְנֵי עַם-הָאָרֶץ, לֵאמֹר, אַךְ אִם-אַתָּה לוּ, שְׁמָעֵנִי: נָתַתִּי כֶּסֶף הַשּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה. וַיַּעַן עֶפְרוֹן אֶת-אַבְרָהָם, לֵאמֹר לוֹ. אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל-כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה-הִוא; וְאֶת-מֵתְךָ, קְבֹר. וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם, אֶל-עֶפְרוֹן, וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר. וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן, אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא: הַשּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, וְכָל-הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשּׂדֶה, אֲשֶׁר בְּכָל-גְּבֻלוֹ סָבִיב....ְאַחֲרֵי-כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת-שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, אֶל-מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל-פְּנֵי מַמְרֵא--הִוא חֶבְרוֹן:  בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן. וַיָּקָם הַשּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, לְאַבְרָהָם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר: מֵאֵת, בְּנֵי-חֵת”.

מערת המכפלה היא אתר מרתק המשלב היסטוריה, ארכיאולוגיה ואמונה, בני אדם ומה שביניהם, לא משנה מהי תפיסתכם הפוליטית או זיקתכם לדת. היסטוריה בת 4,000 שנים שעדיין חיה, ולפעמים גם בועטת.

בימים אלה, בתקופת הקורונה, מערת המכפלה פתוחה לציבור שבעה ימים בשבוע, מארבע בבוקר ועד תשע בערב. המקום פועל על פי "התו הסגול", ומכיל עד 60 איש במקביל.

לאתר של רון פלד על טיולים בירושלים