אלא אם יקרה משהו מפתיע במיוחד הערב (שלישי) בבית 5 של ליגת האלופות, צ'לסי וסביליה צפויות להבטיח את מקומן בשמינית גמר ליגת האלופות, שני מחזורים לסיום שלב הבתים. השתיים שסיימו ב-0:0 ביניהן את מחזור הפתיחה של העונה ניצחו את שתי משחקיהן מאז, יש להן שבע נקודות במאזן בעוד לשתי יריבותיהן הערב, רן שתארח את הבלוז וקראסנודר שתארח את האנדלוסים, יש נקודה אחת בלבד. אם הכל ילך כשורה - כל מה שייוותר להן הוא להילחם על ראשות הבית, שעשויה לסדר להם הגרלה מעט יותר נוחה בשלב הבא.
צריך לומר - המשכנעת מבין השתיים עד כה היא הקבוצה של פרנק למפארד. בעוד שסביליה השיגה שני נצחונות ביתיים דחוקים על שתי הקטנות, 0:1 על רן ו-2:3 בשיניים, אחרי שכבר פיגרה 2:0, מול קרסנודאר, צ'לסי שייטה עם 0:4 בחוץ על המועדון הרוסי ו-0:3 ביתי מול הצרפתים. שבעה שערי זכות, אפס שערי חובה, והמשך ישיר לפתיחת העונה המשובחת של המיליונרים בפרמייר ליג.
זה היה קיץ בזבזני אפילו במונחים של רומן אברמוביץ', ומטבע הדברים עם הוצאה של 247.2 מיליון אירו הלחץ על כוכב העבר והמנג'ר הצעיר שלה היה גדול. התגובה? כדורגל אגרסיבי, התקפי, לוחץ ודומיננטי. בשני המשחקים האחרונים של צ'לסי בליגה היא החזיקה בכדור 71 אחוזים מהזמן. היא כבשה עד כה 22 שערים בליגה, יותר מכל קבוצה אחרת, מדורגת במקום השלישי בטבלה אחרי טוטנהאם וליברפול, מולן רשמה את שני ההפסדים היחידים שלה עד כה בכל המסגרות. מול טוטנהאם והאקס מוריניו זה היה בגביע עם הדחה כואבת בפנדלים, מול האלופה היא הפסידה 2:0, עם שתי ספיגות במחצית השנייה שאת כולה שיחקה בעשרה שחקנים. והיא עוד החמיצה במשחק הזה פנדל.
השם שעשה הכי גדול שהונחת בסטמפורד ברידג' היה טימו ורנר. נכון שעל קאי האברץ שילמו יותר (כ-80 מיליון אירו לעומת 53 על ורנר), אבל זה רק בגלל סעיף השחרור שהיה לחלוץ. הוא נרכש כבר במהלך העונה שעברה כדי לשים סוף לשמועות עקשניות - חלקן בעקבות התבטאויות של השחקן עצמו בתקשורת - שחיברו אותו לקבוצה של יורגן קלופ. צ'ליס התעקשה שהוא יצטרף אליה מוקדם, עוד במהלך פגרת הקורונה, במחיר של ויתור על טורניר שמונה האחרונות של ליגת האלופות בליסבון עם לייפציג שממנה נרכש. גם השחקן וגם צ'לסי ספגו ביקורות על ההחלטה הזו, כשלייפציג הודחה על ידי פריז סן ז'רמן בחצי הגמר במשחק בו ניכר חסרונו של הסקורר הכי גדול שלה. אבל ההחלטה הזאת, מתברר, השתלמה. מאז תחילת העונה, למרות שהוא רק בן 24, הוא מתנהל כמו המנהיג האמיתי של הקבוצה הזאת - כולל סוג של אח גדול להאברץ הצעיר ממנו בשלוש שנים, שעובר קליטה פחות חלקה מחברו לנבחרת גרמניה.
ורנר מוביל את טבלת הכובשים של הקבוצה עם ארבעה שערי ליגה עד עכשיו ועוד שלושה בצ'מפיונס. הוא גם חולק עם חאכים זייש את ראש טבלת המבשלים של הקבוצה בפרמייר ליג, עם שלושה כאלה. המספרים האלו היו יכולים להיות הרבה יותר גבוהים עם קצת יותר מזל, אבל האמת היא שהם לא מספרים את כל הסיפור על האיכות שלו. ורנר ייצר העונה כבר כמה מהלכים שהשאירו את האוהדים (בבית בינתיים) שמוטי לסת. פריצות מסחררות עם מהירות אדירה שלא זוכרים במועדון מאז אריין רובן, הקפצות מעל השוער, בעיטות לחיבורים ומסירות מבריקות - ורנר מספק את כל החבילה, וזורק לתוכה גם ניידות, רעב גדול ולחץ בלתי פוסק על שחקני היריבה. בקיצור, קילר.
בשבוע שעבר ורנר היה חלק מאחת התבוסות הגדולות בתולדות נבחרת גרמניה, שספגה 6:0 בלתי נתפס מספר בליגת האומות. בצ'לסי חששו מאוד מהאפקט של המשחק הזה על השחקן, לאור הביקורות שספג יחד עם יתר חבריו. מי שנשמע פחות מודאג מהאחרים היה למפארד, שידע תבוסה או שתיים במדי נבחרת אנגליה וכבר למד להכיר את האופי של האיש שלו. הוא גם זכר דבר פשוט: בחמשת המשחקים שקדמו למפלה הזו, ורנר כבש שבעה שערים: חמישה בארבעה משחקים במדי צ'לסי ועוד שניים בניצחון של גרמניה על אוקראינה. "מלבד השערים שהוא כבש, המהירות האקקספלוסיבית שהוא הביא למועדון היא בדיוק הדבר שהרגשנו שחסר לנו בעונה שעברה. האישיות שלו, הכישרון שלו והעוןבדה שיש לנו עכשיו זמן לעבוד יחד עם הקבוצה על החיבור, כל אלו מרגיעים אותי בקשר אליו". מה עשה ורנר מיד אחרי פגרת הנבחרות? היה מעורב בשני השערים בניצחון 0:2 של קבוצתו על ניוקאסל אחד הבישולים הגדולים שראינו העונה לטמי אברהם אחרי סלאלום נהדר שהתחיל קרוב לרחבה של צ'לסי, והעלה זמנית את קבוצתו למקום הראשון.
מוקדם לומר דברים נחרצים על העונה הזו, צ'לסי שיחקה רק תשע פעמים בליגה ועוד שלושה בצ'מפיונס. אבל כמו שזה נראה בינתיים, ובמיוחד לנוכח הצפיפות הקיצונית בצמרת האנגלית והעובדה שרבות מהגדולות של אירופה מגמגמות בינתיים, נראה שיש לה את הכלים ללכת רחוק מאוד בשתי החזיתות. ניצחון הערב גם יוריד ממנה לחץ לשני המחזורים שנותרו, לקראת המחזור הבא בעוד שבוע ויום בסביליה.
