אופיר גוטלזון הסתובב לא רגוע. והוא לא היחיד שהסתובב בסן פרנסיסקו בחוסר נוחות. ישראלים רבים ברחבי העולם הבינו שמשהו שלא צריך לקרות במדינת ישראל מתרחש כבר יותר מידי זמן ואין לו סוף נראה לעין. הפוסט-טראומטים שעוד סובלים מה"נפולת של נמושות" ו"אתם לא גרים כאן אז תשתקו, אין לכם זכות להביע דעה" תרחף כנראה מעל ראש של כל ישראלי כמעט שעזב את הארץ, אם לשנתיים לימודים, אם לרילוקיישן של כמה שנים או לעד. אנשים שעזבו את ישראל לכל מטרה שהיא, השאירו מאחוריהם את המשפחה ואת מה שנקרא "המולדת" שלהם, כי שם הם נולדו גם אם אין להם כל תוכנית לחזור אליה.

ובינתיים גם נולדו להם ילדים ויש דור נוסף שמדבר עיברית ולעיתים גם דור הנכדים לא איחר לבוא, והם מתאמצים לדבר איתו עברית כדי שידעו. דבר אחד בטוח, איך שלא שיחקו עם הזהות שלהם וההגדרות שמנסים לתת "אתה ישראלי-אמריקאי, אמריקאי-יהודי" או כל וריאציה אחרת, בסופו של דבר לא יכולות להתעלם מכרטיס הטיסה הזה שאיתו ינחתו בבן גוריון. רובם יעידו שהלב נשאר בישראל, גם אם רק חלקו, אחרים יזכירו שהבן חייל בודד, שהבת נסעה לשנת שירות או גרעין, ושהם שולחים את הילדים לתוכניות עם זהות ישראלית, יהודית כדי שיהיו מודעים לשורשים שלהם ויקבלו ידע נוסף. מומיק נבו, שליח בשש השנים האחרונות שניהל את גרעין צבר בארה"ב במקביל לעבודת הדוקטורט שלו על "הגירת יהודים וישראלים מצפון אמריקה והגירה חוזרת, מה גורם להם לעשות את המהלך הלוך חזור", ועומד לחזור מניו יורק לארץ עם משפחתו אומר: "אני חושב שמאוד נוח להיות כאן ישראלים כשאתה יודע שיש לך תעודת ביטוח ששמה מדינת ישראל אבל כשאתה רואה את האלימות וההתנהלות כנגד אנשים כדוגמת אמיר השכל, תת-אלוף במיל. וחוקר שואה, אתה שואל האם ארצי שינתה את פניה ומקבל צמרמורת. אני חושב שזה מה שגרם לאנשים לקום מהספה הנוחה שבוע אחר שבוע. התחיל לקנן בהם פחד שלא יהיה לאן לחזור. שומעים קולות, שלא מוקעים מחצרו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנותנים את החותמת שהכל מותר, שמותר לצעוק על משפחה שכולה שהלוואי והבן שנפל לא יהיה האחרון שלהם".

"שראש הממשלה ישמע את זעקת העם גם כשהוא מגיע לארה"ב". צילום: גילי גץ

אופיר גוטלזון לקח את התחושות הקשות ובראשן "ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום (קשים) שעומדים נגדו, לא יכול לכהן כראש ממשלה" דבר שהרוה"מ בעצמו הצהיר עליו בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט שהתפטר בעצמו מראשות הממשלה, למקום של עשייה. גוטלזון, הגיע לארה"ב לפני 9 שנים מהרצליה עם משפחתו שכללה שני בנים שנולדו בישראל ואשתו, והחלו את דרכם במנהטן. לפני שש שנים עברו לפאלו-אלטו בקליפורניה. גוטלזון יזם סטארטפים וכיום מנהל בכיר בשאטרפליי (Shutterfly) בוגר תוכנית 'גוונים By the Bay' ובעל תודעה פוליטית רחבה, לא ישב בשקט והביט מהצד. הוא נפגש עם העו"ד והעיתונאי אלדד יניב, ומי שנודע כפעיל שמאל וממקורביו של אהוד ברק ואף עמד בראש מפלגת 'ארץ חדשה' וקיבל ממנו את הספיצ' על דמוקרטיה, שיפרוץ את הדרך למה שהוא עושה עם פעילים רבים לצידו כיום. גוטלזון: "אלדד יניב הסביר שזה שיש בחירות בישראל, זה לא אומר שיש דמוקרטיה. דמוקרטיה נשענת על שלוש רגליים: הפרדת רשויות, תקשורת חופשית ובחירות."

מחאת פתח תקוה שהתקיימה מדי מוצאי שבת בשנת 2016, נתנה גם היא את אותותיה וההבנה שהדברים מתדרדרים חילחלה בו. גם הוא הבחין ששומרי הסף נעלמים האחד אחר השני. גוטלזון "הבנתי שאין סיכוי בלי שותפות עם המגזר הערבי. יצרתי קשר עם 'עומדים ביחד' כדי להוציא את הערבים להצבעה. דיברתי עם ראשי קרן מולד וקרן ברל כצנלסון שמנסות להקים תשתיות לטווח ארוך. חיפשתי את הדרך הנכונה" הוא מספר "דברים החלו להניע עם מחאת Black Live Matter ברחבי ארה"ב. החלטתי להרים לראשונה בחיי הפגנת תמיכה בסגנון 'הפגנת הדגלים השחורים' שהיתה בכיכר רבין בה נראים המפגינים עומדים בסדר מופתי. רציתי להיות אור לגויים. יצרתי 'ארוע' בפייסבוק וקראתי לו Say No to Racism. ברקע מתחילה מחאת בלפור, והדבר לא נותן מנוח. מעצר אמיר השכל חורץ את ההחלטה להצטרף, לא לשבת מהצד, והוא נותן קריאה לאנשים, שמצטרפים למעגל העשייה מיד". הוא טס לארץ, מגיע לפתח תקוה, מבין שמה שמציק לו, לא מפריע לחברים שלו. גוטלזון מגיע ל'כיכר הבימה' ורואה את בתי הקפה מלאים באנשים שיושבים מעבר לכיכר, ולא יצטרפו למפגינים, בין השאר ואולי בעיקר כדי לא להיות מזוהים כמתנגדי שלטון. "בפגישה עם אמיר השכל אני לומד ממנו שלהבנתו מה שמעניין את נתניהו הוא התודעה הבין לאומית" הוא חוזר לישיבה עם הצוות שמוקם בינתיים בסן פרנסיסקו "אנחנו נפגשים עם רוני דונביץ' יועץ אסטרטגי, עוסק במיתוג ושיווק ויוצרים את המותג UnXaptable. בקבוצה הזו יושבים יעל יחיאלי,אופיר גוטלזון,נרי חומה-לייף, רחלי בטיש, איתי בק וגרשון דינר. אנחנו מבינים יחד שבעצם אין התארגנות פוליטית של אנשי מרכז-שמאל של ישראלים בארה"ב. ההפגנה הראשונה יוצאת מסן פרנסיסקו ומטרתה לייצר תהודה בתקשורת. כדי לחבר את הרעיון למחאה בבלפור ולמחאת הגשרים בישראל, אנחנו מחליטים להתאגד מול גשר הזהב (ה-Golden Gate) במטרה לתת רוח גבית למחאה בארץ". הם מחליטים לא להזדהות עם קבוצה ספציפית בישראל, אלא עם הרעיון: ראש ממשלה שנאשם עם שלושה כתבי אישום (חמורים) לא יכול לכהן בראשות הממשלה ולקבל החלטות מרחיקות לכת בשביל המדינה. הם הופכים לדיון בפיהם של רבים ובהם אלא שטוענים שהם משחקים לידי ה-BDS. גוטלזון: "להפגנה הראשונה מגיעים לגשר הזהב כ-100 אנשים להביע סולידריות. ווינט ועיתון הארץ מספרים על ההפגנה. אנחנו מקבלים פניות מרחבי ארה"ב ומבינים שאנשים מחפשים להשתייך". הוא מתחיל לייצר קבוצות לפי אזורים. "כיום יש 24 קבוצות ברחבי העולם. בארה"ב וקנדה פועלים בסן פרנסיסקו, ונקובר, לוס אנג'לס, קלגרי, שיקגו וושינגטון די סי מיאמי, ניו יורק, אינטקה, טורונטו ובוסטון. בכל אזור אדם יוצר איתנו קשר ומתחיל להניע את האנשים סביבו לפעולה. באירופה קמו קבוצות בברלין, פריז, לונדון, ברצלונה ואמסטרדם ללא השתייכות רישמית להתארגנות האמריקאית. הכל קורה במקביל. אנשים שמעו על מה שקורה כאן, אדם פעיל יותר לוקח את המושכות וזה קורם עור וגידים. לעיתים יחידים מצטרפים אלינו, הם מבינים שהם חלק מגל".

שמירה על הדמוקרטיה הישראלית בעזרת ישראלים מהעולם.

לפני כמה שבועות בנימין נתניהו מגיע לוושינגטון די.סי "אנחנו מחליטים שאין סיכוי שהוא לא ישמע אותנו, ואכן עמדנו ממש קרוב למקום שבו הוא עבר. תומכים ברעיון מגיעים מכל רחבי ארה"ב בטיסות או בנסיעה ברכב. השלטים שלנו נשאו את הכיתוב Yes to Peace Not Corruption ושם נוצרת גם תהודה בין לאומית. אנחנו מקבלים כיסוי בין השאר מרשת CBS ועוד מספר עיתונים אמריקאים" נראה שהשניות האלה בהן הם מביאים את מחאתם ישירות לאוזניו של ראש הממשלה מחדירות בהם מוטיבציה נוספת להמשיך, והם מחליטים ליצור שיתוף פעולה עם מפגיני בלפור ומקיימים באותה שעה שמתקיימת בישראל ההפגנה באמצעות הקרנה על מלון המלכים את ההפגנות מרחבי ארה"ב. הארוע "הלב בבלפור" נותן חיזוק רציני לאנשים שם, ולא עובר זמן רב והם מגייסים למענם כספים ושולחים מארה"ב ציוד ללילות הקרים שמגיעים לבירה.

ההפגנות בארה"ב לא מזוהות רק עם אנשי שמאל. ברור לכל שהמחאה היא פוליטית א-מיפלגתית. יובל שחורי שעבר לקליפורניה לפני חמש שנים עם משפחתו, אב לשני בנים "הבכור החל את הדרך בארץ במכינה קדם צבאית ועתה עושה מסלול בסיירת גבעתי. החשיבות שלנו היא בנתינה למדינה תוך חינוך לערכים. אני בעצמי התנדבתי בצבא גם אחרי ששוחררתי ממילואים. היום שבו הודעתי שאני מסיים היה יום קשה מאוד בשבילי" הוא מספר "אני רואה בעצמי איש מרכז. יש תחומים בהם דעותיי נוטות לימין ובתחומים אחרים אני עם השמאל. אנשים טועים לחשוב שראש ממשלה בישראל מחליפים בקלפי וזו ראייה לא נכונה. בקלפי מחליפים מפלגה. ראש הממשלה צריך להיות אדם נקי כפיים. המצב כרגע שונה. נרי לייף-חומה גם היא מקליפורניה, דולה במקצועה ואקטיביסטית בעיקר מהמקום בו היא רואה נשים בכל הצבעים, מכל העולם שעוברות חבלי לידה, וכולן מייצרות חיים באותה צורה: "לא חשבתי שאחייה מחוץ למדינת ישראל. בפגישה הרביעית שלי עם בן זוגי הוא אמר שאנחנו נתחתן ובחמישית הוא הודיע שהוא לא רוצה לחיות בישראל. הודעתי לו שהקשר ביננו לא יעבוד אם כך. לאחר 10 שנים של נסיון לחיות חיים בישראל ולעמוד על זכותי לחיות בזכות עצמי וללא תמיכה של הוריי, כשאני פותחת את מרכז הלידה הראשון בראשון לציון ומקבלת את חוברת התשלומים ממע"מ כשעוד לא נכנס השקל הראשון, הבנתי שיותר מקשה בישראל, שזה בלתי אפשרי" היא מספרת בכאב "אני מגיעה ממשפחה פעילת שלום. מאמינה בחתונה עם בני העם השני. בן זוגי לא הפסיק לקבל הצעות עבודה מארה"ב ואני מבינה שזה לא הולך קל בישראל. הגענו לפני 20 שנה לסן פרנסיסקו, בשנים האחרונות אנחנו חיים בקהילה תוססת שאנשים כמו טובה בירנבאום ויעל יחיאלי מניעים אותה ואנחנו מרגישים מחוייבים לזהות שלנו ושל הילדים שלנו". לייף- חומה לא חיה רק בין חדרי הלידה "לפני שנתיים הרמתי את הפגנת 'נשים עושות שלום מחוץ לישראל' והגיעו מאות נשים לגשר הזהב ביום גשום. לא קל לצעוד עליו, הוא קר והרוחות שם חזקות. המטרה היתה חזקה". ואז מגיעה ההצהרה המשמעותית שיוצאת מפיה: "אנשים מבקרים את הצורך שלנו להביע דעה, ואנחנו לא חיים בישראל. מונטיפיורי, רוטשילד ולוביסטים אחרים בעלי שם או מפורסמים פחות הביאו להצבעה למען הקמת מדינת ישראל, והם לא חיו בארץ ישראל אף יום. עכשיו יש מדינה. לפני כ"ט בנובמבר היתה מחוייבות להקמת המדינה ועכשיו זו מחוייבות לשמירת הדמוקרטיה במדינה. בכל זמן ולכל תקופה הצרכים שלה". והיא מזכירה גם את משה שרת ששלח שליחים בכל העולם כדי שהמדינה תוקם. זה הבדל סמנטי בציר של הזמן" היא משתמשת בשמותיהם של מי שהביאו למהלך כה משמעותי בשביל העם היהודי כדי להבהיר שאין הבדל בינה לבינם. "הדרמה האמיתית היא שנוצר כאן שבט של ישראלים שהמרחב שלהם בשונה משבט שמקום מושבו באזור גיאוגרפי אחד, נמצא בווטצאפ. ישנם שיתופי פעולה מדהימים. הישראלים יושבים בעולם תלושים, ותחושת החיבור והשייכות מרגשת. ההצטרפות לתנועה כאן הקימה אנשים מהספה, כאלה שמעולם לא יצאו להפגין או להביע את דעתם". לייף-חומה קוראת כעת לקחת את הפעילות שלב נוסף ולהבין שיש צורך בגיוס מסיבי של כספים. התנועה בארץ 'לך' שקוראת לראש הממשלה לקום מכיסאו לא מצליחה לקנות שטחי פרסום ענקיים כמו אלה שתומכים בנתניהו. "יש להם המון כסף. נתניהו בעצמו אדם עשיר מאוד. צריך להביא את הכסף מבחוץ כדי לתת כח לקול הצעקה".

היוזמים מסן פרנסיסקו, יעל יחיאלי, נרי חומה-לייף, רחלי בטיש, איתי בק וגרשון דינר

אבל לא הכל קורה על מי מנוחות במסגרת ההתארגנויות. רונית בכר-שחר מפלורידה נקראת לדגל על ידי החבר'ה מקליפורניה שידעו שהיא חיה באזור שמזוהה פוליטית עם הימין 'הקשה'. הם שומעים על הפעילות שלה. בכר-שחר שמתגוררת כבר 21 שנים במיאמי ועובדת בתור סוכנת נדל"ן היא משוררת זוכת מלגת הפיס ומי שקיבלה ציון לשבח על כתיבתה "זה הכי גבוה שמשורר שלא מתגורר בישראל יכול לזכות בו" בין השאר היא נבחרה על ידי הוצאת עם עובד להוציא את ספרה לאור איתם "הם מוציאים רק שלושה ספרי שירה בשנה, זו גאווה גדולה. חמישה שירים שלי תורגמו לאנגלית ופורסמו באוניברסיטת סטנפורד". בכר-שחר היא דור שני לשואה. היא נולדה בפתח תקוה שהיתה ילדה מוכה פיזית ונפשית כל חייה על רקע טראומות השואה של הוריה. היא גדלה עם מודעות פוליטית גבוהה מאוד "הייתי בין השאר בין מקימי בית הספר היהודי - ערבי הדמוקרטי ביפו". וכצפוי דרכה לא שקטה. היא חווה אולי את התגובות הקשות ביותר מכל מוקדי ההפגנות בארה"ב: "אני זוכה לתגובות אלימות מאוד. כשאנחנו מפגינים המשטרה שומרת עלינו. אני עושה הכל ברשות ובצורה מאוד מסודרת. האלימות מגיעה בעיקר מהרשתות החברתיות שם אנשים בעלי שם שהקהילה המקומית מכירה היטב, ויש להם אף רקע פלילי ואנשים מישראל כמו עורכת הדין כנרת בראשי שידועה בהתנהלות המתלהמת שלה תוקפים אותי ברשתות החברתיות, מפילים עמודים שאני מנהלת או שותפה בהם תוך קללות ונאצות שאי אפשר לצטט בעיתון. המילים בוטות מאוד וקשות. הם מתארגנים להתקפות נגדי וחוסמים עמודים בפייסבוק ובטויטר. בשיא הם מגיעים גם לעמודים העיסקיים שלי ומפרסמים שקרים, חלקם נמצאים שם עד היום. ממש פוגעים לי בפרנסה ובזכות שלי להביע את דעתי" היא מספרת בכאב אבל ממקום חזק מאוד "התעללו בי והכפישו את שמי. אני יודעת מי אני". באחת ההפגנות היא זוכה לביקור מפתיע "ראש העיר אבנטורה עוברת עם רכבה ומציעה את עזרתה. היא מגישה לי את כרטיס הביקור שלה וזו תחילתה של ידידות מופלאה. קורים גם דברים טובים". בכר לוי לא שותקת, כמו שירתה הפוליטית שתתפרסם בקרוב בספרה השני שיצא לאור כמו גם באמירותיה הברורות לגבי הדרישה להוריד את נתניהו מהשלטון, היא יוצרת מעגל של אנשים שמחפשים צדק "הקורונה יצרה בועה בזמן. לאנשים שלא היו פעילים אף פעם נולד זמן שנתן להם זמן למחשבה, הסתכלות על הדברים שלעיתים בחלוף השנים ושהם עסוקים מאוד, הם לא נתנו עליהם את הדעת. נוצר ואקום שהרשה להם לקום ולהביע את עמדתם. קשה לשמאל להתאחד כי בשונה מהימין הוא לא מתאחד סביב שנאה. הרבה יותר קל להביא אנשים לאותו מעגל ממקומות של שנאה ולכן הימין לוחמני".

גילי גץ שחקן וצלם שחי בניו יורק, פעיל פוליטי בנושאים שקשורים בישראל וגם נושאים שקשורים בפוליטיקה מקומית, משתתף במגוון קמפיינים ומכיר את JStreet על כל רבדיו. הוא עוסק ב-Racial Justice וגם בפוליטיקה נקייה ומשמיע קול גם בעניינים מקומיים שמטרתם לנקות את השלטון מכסף שמשפיע עליו לרעה. "המשטרה בישראל שכחה את תפקידה האמיתי בהגנה על הציבור. היא משתמשת בכח שלה כדי להגן על ביבי ולא כדי להגן על הציבור" הוא מתחיל בנושא הכואב שהעם בישראל לא מצליח ולא צריך להתרגל אליו "ביבי צריך להתפנות מהכסא, ללכת לטפל במשפטים שלו, להוכיח את צדקתו ואז לחזור לשרות הציבור. עומדים נגדו שלושה כתבי אישום חמורים שיכולים לפגוע בבטחון המדינה". גץ חדור מטרה "מרגע שקיבלתי את האזרחות האמריקאית הבנתי את חובתי להיות מעורב. כשאובמה רץ לפריימריס, לא חשבתי שהוא יזכה, הצטרפתי לקמפיין שלו. אובמה יצר פוליטיקה מתוך השראה, ולא פוליטיקה שבונה על פחד. יותר עזרה לאנשים שצריכים. חשבתי שזה יפה. אובמה הכיר בטיעונים של הצד השני. הוא לא ראה בהם אנשים רעים ושיתף אותם בדרך שלו לפתרון בעיות" הוא מסביר את תפיסת עולמו "אני מגיע ממשפחה פוליטית. אבא היה חבר מועצת העיר באר שבע ושרת בתור שגריר באוזבקיסטן וטג'יקיסטן. מעולם לא ישבנו על הספה. ההפגנות שהתחילו בפ"ת נגד מנדבליט הכילו למן תחילת דרכם ימנים וגם שמאלנים. שני הצדדים הבינו שהרקבון בדרכו של ביבי והצורה שבה הוא פועל מפרק את מערכת השלטון ויוצר אוטוקרטיה (שלטון יחיד א.ס.ח) מתרחש לנגד עינהם. הם הבינו שאין תשובה פוליטית בלבד. שצריך לשנע את העם כי אין דרך אחרת והכל תקוע. שם זה התחיל. הם לא רצו לראות את הדמוקרטיה מתפרקת, את שלטון החוק מתפרק. אנשים שמאוד אכפת להם. הבינו כי מערכת המשפט, בית המשפט העליון, המשטרה, כולם פועלים בשירות ביבי. ביבי מפחד למנות אנשים שצריכים לנהל מערכות גדולות אלא אם כן הם יגנו עליו. המדינה מתנהלת באוטומט. ברגעים אלה המדינה במצב לא טוב. הממשלה לא מתפקדת. הם מתעסקים במה טוב/לא טוב למשפט של ביבי. אנשים צריכים מענה. צריכים ממשלה מתפקדת" הוא אומר את הדברים בנשימה עצורה כמעט מבלי לקחת נשימה. "אכפת לאנשים כאן מה קורה בישראל. מגוון ישראלים ברחבי ארה"ב יוצאים לרחובות הורים ששולחים ילדים לצבא ותוהים לאיזו מדינה הם שולחים אותם. בהפגנה בוושינגטון ניגש אלינו יהודי אמריקאי דתי ואמר שהוא איש ימין אבל הוא חושב שביבי צריך ללכת. אני חושב שהאמריקאים מבינים את זה בעטיו של מה שקרה עם טראמפ".

קובי כהן גר 10 שנים בניו יורק. פעיל בתחום העמותות היהודיות. לוקח חלק באנאקספטבל ורואה שישראל נמצאת על מדרון חלקלק בתחום המוסרי שהוא איום קיומי על המדינה, לדבריו. "זה הרבה מעבר לאיומים ביטחוניים. אדם שעומדים נגדו שלושה תיקים לא יכול לשרת כראש הממשלה. אדם שחשוד בשחיתות לא יכול להוביל את המדינה. הייתי בין אלה שיזמו את ההפגנות בניו יורק". מביא עוד זוית של תנועת מחזקים שהוא שותף בה יחד עם גילי גץ. מטרתם להביא קולות מהמחאה וגופים שמבקרים את השלטון בישראל, לישראלים בארה"ב.

"האלוף במיל. יאיר גולן איש מר"צ שבין היתר היה סגן הרמטכ"ל, מפקד פיקוד העורף ומפקד פיקוד הצפון, אליעד שרגא שעומד בראש התנועה לאיכות השלטון ועוד מגיעים לשיחות עם הציבור הישראלי היושב בארה"ב. אנחנו עוזרים לגייס את הכסף, תומכים באנשים שמאיישים את האוהל. ישנה סוללה של עו"ד שמסייעים בתביעות ההשתקה, עתירות לבית המשפט העליון, הכל זה כסף. נותנים קישורים לארגונים בישראל. יש הרבה שיתופי פעולה עם מחזקים. הביקורת שלנו היא על ראש הממשלה נתניהו. הבעיה איתו שהוא מושחת ומשחית. הוא מדרדר את המערכת" הוא מצהיר ללא היסוס "לבקר את המדינה זו הזכות הכי חשובה. אני מגיע עם שני דגלים, של ישראל ושל ההפגנה. שיבינו שאני בעד מדינת ישראל. חשוב שתהיה הסברה ויבינו היטב מה המטרה שלנו".

ללא תכנון מוקדם וכמעט במקרה, נולד ארוע הסולידריות המרכזי הבא של ההתארגנות ב-29 בנובמבר, כ"ט המפורסם, בחודש זה, במסגרתו יתקיים הפאנל "חורף של סולידריות". הארוע הזומי יארח את אור-לי ברלב, יניב סגל, יריב בן-יהודה, כלנית שרון, צור טאוב ורחל עזריה. ישנה חובה להרשם לארוע בלינק שמפורסם בעמוד הפייסבוק של התנועה: facebook.com/UnXeptable