ידיעות אמריקה

המאבק באנטישמיות כמאבק בישראל

בחודש הבא ייערך אירוע שקורא לכאורה, למלחמה באנטישמיות, אך ממומן על ידי מובילי החרם כנגד ישראל, תומכי חמאס. משתתפי האירוע ידועים גם הם באמירות קשות ומחמירות נגד ישראל. שחר עזאני עושה סדר בבאלגן

שחר עזאני
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

in·ter·sec·tion·al·i·ty בעברית: הצטלביות. במקור, מדובר בתיאוריה של המחשבה הבוחנת כיצד זהותו הפוליטית והחברתית של אדם קשורה לאפליה אפשרית כנגדם או, לחלופין, מובילה להענקת זכויות יתר בחברה. מי מאתנו, הנוגע תכופות במאבק למען תדמיתה של מדינת ישראל בארה״ב וברחבי העולם, מכיר היטב את המונח, שם משמעותו אחיזת חנק של התנועות האנטי-ישראליות – ובראשן תנועת החרם, BDS – בכל מטרה שהיא וקשירתה בקשרי עבותות לקידום האג׳נדה שלהן כנגד ישראל. את נגד שימוש בשקיות פלסטיק? לא יתכן שתתמכי בקיומה של מדינת ישראל. אתה בעד חיזוק מעמדן של נשים במקום העבודה ומתן שכר הוגן? כיצד יתכן שאת פעילה באייפאק?! עובדות? פרטים? הקשר? זכויותיהם של אזרחי ישראל לחיות בשלום וביטחון? כל אלו לא מעניינים. אותם פעילים ממוקדים ועסוקים בניסיונם לחתור תחת הלגיטימציה של מדינת ישראל בשיח הציבורי הכללי באמצעות ״חטיפה״ של מטרות חברתיות מגוונות כגון המאבק לשוויון גזעי, קידום זכויות נשים והמלחמה על זכויות קהילת הלהט״ב. דוגמא מצוינת הייתה בהפגנה למען זכויות הלהט״ב בוושינגטון בשנת 2019, The Dike March, בה אסרו המארגנים על הנפת דגלי גאווה ועליהם סמל מגן דוד, בגין היותם ״סמלים לאומניים״ כדבריהם. לעיתים, כשאני חוזה במחזות עוועים כגון אלו, אני תוהה ביני לביני עד כמה מקבלים ומחבקים היו אויבי ישראל את ההפגנה הזו, למשל, לו הייתה מתרחשת בדרך צלאח-אלדין ברצועת עזה. אגב, כאנקדוטה נחלוק גם כי אותה הפגנה בוושינגטון אסרו על הנפת דגל ארה״ב מאותה סיבה.

 

חשוב לזכור כי מגן דוד אינו רק סמל ישראלי, אלא הוא בראש ובראשונה סמל יהודי, וכך, ברור כי מטרתן של תנועות אלו אינה רק לפגוע במדינת ישראל, אלא גם בחיבור של הקהילה היהודית לקידומן של מטרות ליברליות ופרוגרסיביות בחברה, חיבור שמאז ומתמיד היה טבעי וטבוע עמוק באופיין של קהילות אלו. באופן זה, היהודים בעצם לא רק שאינם חלק מן הפתרון, אלא הם חלק מן הבעיה, בהיותם קבוצת אוכלוסייה ״לבנה״ (כשזה נוח, אני מניח), ״בעלת זכויות יתר״, וחלק אינטגרלי של ״הממסד האמריקאי המדכא״. קיבוע תדמית שכזו ליהודים יוצרת זיקה ישירה לאותה דמות מעוותת של מדינת ישראל שאותם פעילים מבקשים ליצור. על פי המשוואה הזו, בפני היהודים עומדות שתי ברירות בלבד: האחת, לתמוך במדינת ישראל ובכך למצוא עצמם מוקעים ממה שבעבר היה מקומם הטבעי. ושנייה, לדחות בשתי ידיים כל תמיכה – ולא ברמיזה – במדינת ישראל (שימו לב: לא במדיניות כזו או אחרת, אלא במדינת ישראל עצמה), רק אז יוכלו למצוא עצמם חלק מן ״המחנה הנאור״. לא בכדי הברירה מזכירה ימים חשוכים של אינקוויזיציה ואנוסים, בעת בה דיקטטורה מחשבתית משתלטת על חלקים מן החברה האמריקאית, כפי שגם הזהירה עיתונאית ופובליציסטית הנ״י טיימס, בארי ווייס, לפני מספר חודשים, כאשר עזבה בטריקת דלת את מערכת העיתון בה עבדה מסיבות אלו בדיוק.

 


 

מסתבר שלא די רק במטרות חברתיות כלליות הדורשות אחיזת חנק כאמור. כעת, המאבק באנטישמיות הוא זה שנמצא על השולחן. בשנים האחרונות אנו רואים עלייה חדה במספר התקריות האנטישמיות בארה״ב, עובדה שבוססה בדוח שפרסם לאחרונה ה-FBI עצמו בדבר פשעי שנאה בארה״ב בשנת 2019, בו נרשמה עליה של 14%בפשעים נגד יהודים כאמור, בשל היותם יהודים. מן המפורסמות כי ארגונים רבים ומגוונים בקהילה היהודית עסוקים בפעילות נגד האנטישמיות בהיבטים שונים, לעיתים זהים ולצערנו לרוב בחוסר שת״פ בוטה ומזיק.

 

יחד עם זאת, נדמה שהפעם שברנו שיאים חדשים on intersectionality כאשר מספר ארגונים חברו להם יחדיו באירוח פאנל שכותרתו: Dismantling Antisemitism, Winning Justice, בחודש דצמבר הקרוב. מיהם הדוברים בפאנל, אתם תוהים? חברת הקונגרס הדמוקרטית, רשידה טלאיב, אשר הואשמה לא אחת בעבר באנטישמיות בעצמה. בין היתר, כשנעלם ילד פלסטיני בירושלים, הזדרזה טלאיב להפנות אצבע מאשימה כלפי ישראל (אנטישמיות קלאסית – מי אשם בהיעלמם של ילדים זכים וטהורים, אם לא היהודים?), בעת שהילד האומלל נפל לבור בעיר וחולץ לאחר מכן. היא מיהרה למחוק את הציוץ. חבר נוסף בפאנל, מארק למונט היל, לשעבר פרשן רשת cnn, קרא בשנת 2018 לשחרור פלסטין ״מן הירדן ועד הים״ (ביטוי שמשמעותו קריאה לחיסולה של מדינת ישראל) ואף טען בגנות זהותם של יהודי המזרח, כאילו אינם שייכים לאיזור. שיספר את זה לסבתא וסבא שלי שהגיעו ארצה מתימן, או למאות אלפי האחרים שנושלו מרכושם ואחרים שנרצחו עם הידיעה על הקמת מדינת ישראל, ונאלצו לברוח בכדי להימלט מגורל של מוות בטוח. רנסבי גם היא הביעה תמיכה בתנועת החרם כנגד ישראל, וביינרט, היהודי היחיד בפאנל, הודיע במאמר דעה בנ״י טיימס כי הוא אינו מחויב למונח ״מדינה יהודית״ ויכול לראות בכל מדינה שתקום באיזור כ״בית יהודי״. בהצלחה. אין ספק שיקבלו את היהודים שם בזרועות פתוחות תמיד. זה לא מה שהם כבר עשו במשך אלפי שנים? האירוע, לא מפתיע, מתקיים ביוזמת ובחסות כמה ארגונים ממובילי החרם כנגד ישראל, כדוגמת Jewish Voice For Peace, אשר הביע תמיכה בעבר בחמאס ובחיזבאללה, ארגונים ידועים בעלי פילוסופיה של שלום ואחווה בין עמים.

 

כמו שצייץ מישהו בטוויטר: רק חסר שהיו מזמינים את לואיס פרחאן. אם מישהו יודע משהו על אנטישמיות, זה הוא.