שתף קטע נבחר

המאבק על עיזבון ניצולת שואה החל עוד בחייה

בדיון בסכסוך בין שלושה אחים בנוגע לבעלות על המשק המשפחתי מתחה שופטת ביקורת על הצדדים, שהפעילו מכבש לחצים על אימם בערוב ימיה

בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה שהגישו שני אחים נגד אחותם בדרישה להכריז על בטלותו של תצהיר מתנה שעליו חתמו הוריהם המנוחים והעניקו לה את המשק המשפחתי במושב. השופטת עידית בן-דב ג'וליאן קבעה שטענות זיוף שהעלו האחים לא הוכחו, ומתחה ביקורת על התנהלות כל הצדדים, שלפני מות האם פעלו להחתים אותה על צוואות והסכמים לטובתם.

 

האב נפטר ב-1988 והאם הלכה לעולמה ב-2010. שניהם, ניצולי שואה, הגיעו לארץ ב-1949 וקיבלו מגרש במושב. בהמשך הם בנו עליו בית ובו שלוש דירות וב-1962 רכשו זכויות חכירה בחממות ובפרדס. בני הזוג הביאו לעולם שלושה ילדים וב-1976 העבירו את זכויותיהם במשק לאחת מבנותיהם והזכויות נרשמו על שמה ועל שם בעלה. באותה עת גרו הבת ובעלה לצד ההורים באחת הדירות במשק.

 

במהלך השנתיים האחרונות לחייה ערכה האם המנוחה כמה צוואות ובכל פעם ביטלה אותן. לאחר מותה, וכדי לממש צו ירושה שלפיו העיזבון יחולק שווה בשווה בין האחים, תבעו שני הילדים האחרים את האחות ובעלה. הם ביקשו להצהיר כי כל אחד מהילדים זכאי לשליש מזכויות החכירה בחלקת במגורים ובשטחים החקלאיים.

דיור מוגן. אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לטענתם, יש לבטל את תצהיר המתנה מ-1976 שכן הוא מזויף. הם ציינו כי יש מספר העתקים של התצהיר כשרק אחד מהם חתום. לשיטתם, התצהיר נחתם בשנה בה לא היו מחשבים ומדפסות וניכר כי מדובר במסמך שהודפס במכונת כתיבה כך שאין זה סביר ש"הסתובבו" עותקים שלא לצורך.

 

האחות ובעלה טענו מנגד כי הם בעלי הזכויות במלוא הזכויות במשק, הן נחלת המגורים והן השטחים החקלאיים. לטענתם, לפני יותר מ-40 שנה העבירו להם ההורים את כלל הזכויות במשק במתנה שהסתיימה ברישום.

 

ואכן, השופטת עידית בן-דב ג'וליאן דחתה את התביעה וציינה שמסמכים רבים תומכים בעמדת הנתבעים שלפיה ההורים העבירו להם את הזכויות בכלל המשק. כך למשל, כחמישה חודשים לפני חתימת תצהיר המתנה שלח האב המנוח מכתב למזכירות הכפר בו ביקש לאשר את העברת החברות שלו ושל האם לנתבעים.

 

האגודה השיתופית קיבלה את הנתבעים כחברים במושב ואישרה את העברת הזכויות. בהמשך אושרה ההעברה גם על ידי הסוכנות ורמ"י.

 

עוד בחנה השופטת את לשון תצהיר המתנה וקבעה שעולה ממנו בבירור שההורים העבירו לבתם את כלל המשק, חלקת המגורים והחלקות המעובדות.

 

היא הוסיפה כי הנטל להוכיח טענת זיוף כבד במיוחד והתובעים לא עמדו בו. לדבריה, אף שיש מספר העתקים של התצהיר שחלקם לא חתומים או מאומתים, קיים העתק אחד חתום ומאומת. השופטת ציינה בהקשר זה כי גם במכונת כתיבה ניתן להפיק מספר העתקים באמצעות הנחת דפי נייר קופי.

 

בנסיבות אלה קבעה השופטת כי במועד פטירת האם המשק כולו לא היה חלק מעזבונה. היא ציינה שהתחושה העולה מעיון ברצף הצוואות שהותירה האם קשה. "המנוחה נדרשה על ידי ילדיה... לערוך הסכמים בנוגע לעיזבונה לאחר 120, בחייה, בגיל 92!", סיכמה. האחים התובעים חויבו בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעים: עו"ד אלון גרוסבוים ועו"ד יניב אזולאי
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד ברכה פודורובסקי
  • עו"ד ג'ולי דניאל עוסקת בירושות וצוואות
  • הכותבת לא ייצגה בתיק
  • ynet הוא שותף באתר פסקדין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
עו"ד ג'ולי דניאל
מומלצים