ידיעות אמריקה

משפטים עד הבית

פרופ׳ יובל אלבשן ידוע כאחד המומחים הגדולים למשפט בישראל ובקרוב יוכלו גם הישראלים באמריקה ללמוד ממנו. בראיון מיוחד ל׳ידיעות אמריקה׳ הוא חוזר לטרגדיה שהובילה אותו לעריכת דין, לפעילות החברתית שהביאה אותו עד למשפט של אלאור אזריה ומספר על המסלול המיוחד לסטודנטים ישראלים בארה״ב

מיכל דניאלעודכן 20:03, 04/12/2020
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

פרופ׳ יובל אלבשן ידוע כפעיל חברתי בישראל כבר שנים ארוכות. מהסיוע לקופאיות בסופר פארם, לעדותו למען אלאור אזריה, ועד הקמת התכנית ״שכר מצווה״ להענקת שירותי משפט לנזקקים, אלבשן נלחם כבר שנים ארוכות למען הישראלים שלא יכולים לעשות זאת בעצמם ובהצלחה מרשימה. בשנים האחרונות הוא מוכר כאחד המרצים הפופולריים ביותר למשפט ובעוד כחודשיים גם הישראלים באמריקה יוכלו לקחת חלק בהרצאותיו. בסימסטר האחרון שקדם להתפרצות הקורונה בישראל בחודש מרץ, החלו להגיע לקריה האקדמית אונו פניות של סטודנטים לשעבר, שהלכו וגברו ככל שחלפו החודשים.

'עברתם ללמד באמצעות הוראה מקוונת', טענו הפונים ותהו שמא יוכלו גם הם להשתלב בלימודים המקוונים, בתקווה לסיים את התואר שנאלצו לנטוש באמצע. פרופ׳ יובל אלבשן, מי שכיהן עד לפני כשבוע כדיקאן בפקולטה למשפטים בקרייה והיום מכהן כאחד המרצים, מספר לנו שבחמש השנים האחרונות עזבו את הלימודים באמצע התואר לא מעט סטודנטים ממיגוון סיבות, ביניהם רבים עזבו לאחר שבן או בת הזוג יצאו לרילוקיישן בחו״ל.

 

הפניות למכללה האקדמית ללימודים מקוונים והקמת תשתיות ללימודים מרחוק היו מרובות. אלבשן מודה שבתחילה השיבו לפונים בשלילה, אחרי הכל בפקולטה למשפטים של המכללה לומדים היום כ-4000 סטודטים, ביניהם רבים מאוכלוסיות במצוקה: חרדים|יות ערבים|יות, אתיופים, אמהות חד הוריות ואחרים שחלקם קיבלו מלגות. אבל ככל שעבר הזמן השתנתה הדיעה והוחלט לאפשר לסטודנטים לשעבר לסיים את התואר בלימודים מקוונים.

 

תמונה כלליתיובל אלבשן. "חשוב לישראלים שהילדים שלהם יהיו מחוברים לארץ".

 

בקריה האקדמית הבינו שיש לגבש תוכנית גם עבור הישראלים החיים בחו״ל וכך יצאה לדרך התוכנית הייחודית ללימודי תואר ראשון במשפטים מטעם האקדמיה והתוכנית ללימודי תואר שני במנהל עסקים MBA שתושק בארה״ב בחודש פברואר הקרוב. חיזוק לרעיון לאפשר את התוכנית עבור ישראלים בחו״ל קיבל אלבשן מהדיקאנית לשעבר, פרו״פ גבריאלה שלו, אשר כיהנה לפני שנים כשגרירת מדינת ישראל באו״ם. ״היא חשבה שזה רעיון מצויין״, הוא מספר.

 

חיזוק גדול אפילו יותר להוצאת התוכנית לפועל הביאה עמה הקורונה שאילצה את הממסד האקדמי לעבור סופית ולזמן לא ידוע, ללימודים מקוונים. ״היום כבר לא משנה לי איפה יושב הסטודנט״, מספר יובל שמסביר כי המטרה האידאולוגית של המכללה היא להנגיש את מקצוע עריכת דין גם לאוכלוסיות מוחלשות. אלבשן, עו״ד קהילתי ופעיל חברתי נמרץ, מסביר שההנגשה לאוכלסיות מוחלשות הגיעה מתוך שליחות חברתית. ״אנחנו פותחים את השערים בפני האוכלוסיות שהודרו״, הוא מוסיף, ״המקצוע הזה עבר כמעט בירושה מאב לבן מחוגי האליטה, המערכת היתה חד צדדית במשך תקופה ארוכה. בכדי לממש את המטרה, הסכמנו להפרדה בין נשים לגברים שדרשו הסטודנטים החרדים. הידיעה שזו הדרך היחידה שתאפשר להם לרכוש מקצוע שיסייע להם להכנס לשוק ויפרנס אותם בכבוד, הובילה להסכמה שלנו. בכל מקרה, מדובר רק בחרדים שאינם יכולים להתפשר על הקוד החברי הזה,״ מסביר אלבשן.

 

בקיץ האחרון התגבשה התכנית המיוחדת לישראלים בארה״ב. למרות שהבינו שהפרש השעות בין ישראל לארה״ב ייאלץ את המרצים לעבוד בלילות, התגייסו המרצים למאמץ. ״חשוב היה לאפשר לאנשים שעובדים ומגדלים משפחה להתאים את זמנם לתוכנית״. אלבשן רואה במיזם גם מטרה ציונית, והוא איננו מתכחש למימד העיסקי. הוא משוכנע שהתוכנית תקרב את הישראלים לישראל ואולי לא רק אותם. ״אני מסתובב הרבה בארה״ב, מטעם מכון גשר, לפעמים מהסוכנות ויודע עד כמה חשוב לישראלים שהילדים שלהם יהיו מחוברים לארץ, מודה אלבשן. פגשתי פרופ׳ מאוניברסיטת טורו שאמרה לי שחלום חייה הוא שהילדים שלה ילמדו תואר בעברית שיקשור אותם לארץ״.

 

את התוכנית ישיקו בחודש פברואר הקרוב כשהישראלים החיים בארה״ב ילמדו את אותם לימודים שלומדים הקולגות שלהם בישראל ויזכו בתואר ראשון לאחר שיעברו את הבחינות. התואר מוכר ע״י המועצה להשכלה גבוהה בישראל. מדובר בשלוש וחצי שנות לימוד ושנה וטרימסטר לתואר MBA, במחירים שיותר מזכירים את התעריפים בישראל מאשר אלו שמוכרים לנו מכאן.

 

 אלבשן מספר שלקח זמן לארגן את המערכת המקוונת, להתקין מצלמות, להפיק סרטונים שישודרו במהלך ההפסקות, ליצור מערכת פיקוח. הסגל כולו עבר הכשרה כשהמרצים בתוכנית ייאלצו לעבוד בלילה בשל הפרש השעות. הם יתחילו את הלימוד לעיתים בחצות (שעון ישראל), לעיתים ב-2.00 לפנות בוקר וייסיימו בבוקר.

 

הוא לא ממש נרגש מחוסר שעות השינה של המרצים וטוען בצדק כנראה, שיש עבודות קצת יותר קשות, כמו המאפייה בה נהג לעבוד בלילות שנות צעירותו ומוסיף: ״מי שעובד עבודה מלאה, קשה לו ללמוד, למי שאין הורים תומכים, קשה לללמוד, יש גם אנשים עם הפרעות קשב המתקשים בלמידה, עבור כל אלה, אומר יובל, מחזיקה המכללה במלגות בסכום של עשרות מיליוני שקלים ובמערכת תומכת ומסייעת. גם את המבחנים יעברו הסטודנטים בבית, בזכות הציוד הטכנולוגי בעל מערכות ומצלמות שיבטיחו את טוהר הבחינות. אלבשן, שחזר מסיור בארה״ב שלושה ימים לפני התפרצות הקורונה בישראל, מעיד שזכה לתגובות נלהבות. תואר במשפטים, משוכנע אלבשן, הוא מעין תעודת ביטוח בעולם של חוסר וודאות, תואר סופר חשוב שנותן לך הבנה בסיסית בחיים, הוא אומר. כמי שמרצה שנים ארוכות אודות המשפט החוקתי בישראל, הוא גיבש תכנית שבמסגרתה ילמדו הסטודנטים גם על התיקים המעניינים בישראל, ביניהם תיקי נתניהו. מבט מהיר ברזומה של אלבשן לא מספיק. עברו עשיר ומגוון, וסמידה רבה, מפתיע. עורך הדין שמצא את יעודו בעבודה למען הקהילה נחשב היום כפעיל נמרץ לזכויות אדם, זכויות האזרח ועומד מאחורי יוזמות משפטיות שתיקנו עוולות קשים. אלבשן, למשל, היה מי שהוביל את חוק הקופאיות, כאשר יצא למאבק למענן ועבד עם ח״כ עמיר פרץ על נוסח חוק ששימש בסיס לחקיקה בכנסת ה-17 וה-18. החוק מאפשר לקופאיות ברשתות המסחריות לשבת במהלך המשמרת. אלבשן נאבק גם למען הטבת התנאים של קלדניות בית המשפט ולעיגון זכות היציאה לשירותים לעובדים במקומות מסחר. כשהגיע לאוניברסיטה העברית ללימודי תואר במשפטים הוא הקים בפקולטה את המרכז לחינוך משפטי לזכויות אדם ולאחריות חברתית. למכללה של הקריה האקדמית אונו הגיע כדי להיות חלק מפתיחת השערים בפני אוכלוסיות מוחלשות והוא מונה שם לדיקאן לפיתוח חברתי.

 

בלשכת עורכי הדין יסד את תוכנית ״שכר מצווה״ , המעניקה סיוע משפטי פרו בונו לאוכלוסיות נזקקות. יובל גם יסד עם חבריו את עמותת ״ ידיד״, שחבריה התפרשו בין עיירות הפיתוח בישראל והעניקו שירותים משפטיים בהתנדבות. ואם כל זה לא מספיק, יובל אלבשן הוא גם סופר מצליח, פובליציסט המוביל מידי שישי ברשת ב׳, תוכנית רדיו על אקטואליה, לצדה של אמילי עמרוסי. כשאני שואלת אותו איך הוא מצליח לעמוד בקצב הזה, הוא מודה שיש לזה מחיר והוא הגירושין ופירוק המשפחה ובה שני ילדיו. לנוכח היקף הפעילות החברתית הרחבה שלו ורגישותו לזכויות אדם בדרך כלל בצד אחד של הקשת הפוליטית, מפתיע לגלות שאלבשן ראה צורך להעיד בדיונים למען החייל אליאור עזריה, אשר מוכר כמי שוידא הרגיה במחבל גוסס ששכב על הקרקע. אז, במהלך המשפט, ביקש אלבשן שיקלו בעונשו של אזריה. גם אחרי שהוא מנמק את המעשה קשה שלא לתהות על הדיסאוננס הזה. את היעוד להיות עורך דין קהילתי גילה יובל (51) בתקופת התמחותו אצל שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל. ״ההתמחות בישראל נמשכת שנה וחצי והמאבק הראשון שלי היה, שהאוטובוס יגיע קרוב לבניין בית המשפט העליון״, הוא מספר. ״כעשיתי את ההתמחות אצל השופט טירקל בבית המשפט העליון, הייתי המתמחה היחיד שהגיע באוטובוס. לכולם היו מכוניות שהם החנו במגרש החניה, אני הגעתי כל הדרך מבת ים. לאוטובוס הקרוב ביותר לבית המשפט העליון היתה תחנה ליד הכנסת שהיתה מרוחקת למדי מבית המשפט. יום אחד עלתה על האוטובוס אשה מבוגרת שהחזיקה שקית נייליון עם ניירת ואמרה שהיא מחפשת את בית המשפט הגבוה לצדק. היא הלכה בכבדות והיה לה קשה מאוד להגיע. כתבתי מכתב לאהרון ברק שהיה אז נשיא העליון והוא אכן הסכים.

 

מאיפה מגיעה הבערה שלך להלחם בשחיתות ולעזור לקהילה?

״אני גדלתי בבת ים על גבול שכונת ג׳סי כהן. כשהייתי בן 12 אבא שלי נפטר, אחרי שקיבל התקף לב בעבודה כשהוא רק בן 44 במותו. אבא עבד בשירות המטראולוגי וחשף שם שחיתות, שלח מכתבים לכל העולם במאמץ לפתור את העוול. זה היה אי שם בשנות השבעים, אף אחד לא עזר אז לחושפי שחיתויות. עשו עליו חרם בעבודה, בהסעה לא דיברו אתו מילה, הוא לקח את זה קשה. שנא את העבודה. ראיתי אותו כבה לי מול העיניים, משמין, מעשן בלי סוף. ואז יום אחד הוא נכנס לשירותים וקיבל דום לב. לקח לי זמן להבין מה צריך היה להיות, הטראומה מכך שלא יכולתי לעזור לו, להושיט לו יד, מלווה אותי עד היום. הפסיכולוגית שלי חושבת שהמאבקים שלי למען זכויות החלשים, נובעת מהרצון לעזור לילד היתום בן ה-12 שהייתי. הילד שלא יכול היה לעזור לאבא שלו להשיג צדק. גדלתי בתחושת מחסור, אבא לא הספיק כלום. מזל שהיתה לי אמא לביאה, שולמית אלבשן, היא שמרה עלי וכל מה שהגעתי אליו, זה בזכותה. היא נשארה בלי כלום ועם משתכנתא והיא עבדה כמורה והצליחה לפרנס אותי ואת שני האחים שלי. שילמנו מחיר יקר בגלל השחיתות״.

 

איך נראתה השחיתות אז לעומת היום?

״היום השחיתות חמורה פחות מאשר בשנות השבעים והשמונים, היום יש יותר שקיפות. אני לא אומר שהמצב היום טוב, אבל אז עיתונאים לא דיווחו, לא היה עם מי לדבר. זה היה יד רוחצת יד. אבא נפטר בשנת 1982 וכבר אז היו מילים גבוהות על חירות שיוויון וצדק. כשלמדתי דיני עבודה, למדתי כמה זכויות יש לעובדים וכמה מנצלים אותם״.

 

אפרופו ניצול, מה הוביל את מאבקך למען הקופאיות? ״זה היה אחרי שקראתי את ספרה של העיתונאית האמריקאית, ברברה ארנרייך, ״כלכלה בגרוש״. היא מתארת בספר את האנשים השקופים, נותני השירותים שאנחנו לא מסתכלים עליהם. לא רואים כמה מנצלים אותם. היא כתבה על הזכות להשתין בעבודה. התגלה אז שברשת וולמארט לא נותנים לעובדות ללכת לשירותים, היו כאלה שהיו מגיעות עם חיתול לעבודה כי לא ניתן היה לצאת. הספר עורר בי מודעות ויום אחד כשהגעתי לסניף סופר פארם אי שם בשנת 2004, עמדה מולי במקרה קופאית שנראתה גמורה ואסור היה לה לשבת. החלטתי לצאת למאבק ברשת סופר פארם. הקמתי מטה מאבק והם נכנעו וסיפקו לקופאיות שטיחים אורתופדים והפסקה בתשלום. אח״כ עבדתי עם עמיר פרץ ושלי יחימוביץ על ניסוח הצעת חוק שהיתה הבסיס לחקיקה בכנסת״.

 

באיזה עוד מאבקים אתה לוקח חלק?

״אני נאבק כדי שהלומי קרב יקבלו את הזכויות שלהם. יצגתי רבים כאלה, צעירים שמשרד הבטחון מתייחס אליהם כרמאים. האנשים האלה לא ישנים בלילה, אחרי שהם נתנו הכל למדינה. ואכן משרד הבטחון והשר ביטון מובילים היום סוף סוף את השינוי. היום כשלוחם שנפגע מטראומה מגיע לבקש עזרה, קודם כל מאמינים לו. יצגתי הרבה חבר׳ה צעירים, נסעתי אפילו ללאוס לפגוש אחד מהם״.

 

אז אתה אופטימי באשר לעתידנו?

 ״אני כבר 30 שנה מסתובב בסימטאות האחוריות של החברה הישראלית. יהיה חייב להיות כאן שינוי. יש כאן אנשים שאכפת להם מהמדינה, שלוקחים ללב למראה כל העיוותים שצפים בקורונה.יש עליה גדולה במספר המתנדבים״.

 

האם אתה מזהה דיסאוננס בין הפעילות שלך למען זכויות אדם וצדק והעדות למען אלאור עזריה?

״״ראיתי איך מסמנים אותו כשטן מאוד בקלות: המזרחי מרמלה, החבר בלה פמיליה. ידעתי שאם הוא היה בא ממשפחת אליטה הוא היה מקבל יעוץ משפטי. בגלל שלא היה לו יעוץ ולא קפצו לעזור לו, נוצר ואקום אליו נכנסה לה פמיליה שהפכה אותו לגיבור. זה קומם אותי, זה נראה שהפילו הכל על הש.ג. אם הייתי הסנגור שלו הייתי מביא לאולם בית המשפט את שר הבטחון אביגדור ליברמן ואת הרבנים שצעקו שאסור שמחבל ישאר חי. צריך היה לשאול מי נתן לרבנים האלה להכנס לדבר בבסיס שלו.

 

השופטים התייחסו לעדות שלך?

 ״הם ציינו את זה בפסק הדין וגזרו עליו עונש קל יחסית״.

 

 

 

פורסם לראשונה 12:55 | 04/12/2020