הזירה הפוליטית בישראל חזרה להיות סוערת בשבועות האחרונים. בוגי יעלון מתנתק (שוב) מקרקע המציאות, יאיר גולן מצטרף רשמית למפלגת מרצ, הכנסת מתקרבת לסוף ימיה וכמובן שגדעון סער מתפטר מן הכנסת ומכריז על הקמת תנועה חדשה שתכליתה החלפת שלטון נתניהו. למי זה טוב והאם פנינו באמת לבחירות? ובכן, כבר במאמר שפרסמנו כאן מסוף חודש יולי טענתי כי הממשלה תתפרק על רקע תקציב המדינה שאמור היה להיות, יש לציין, דו-שנתי, הפך לשנתי, וכעת מאיים להיות תקציב שבועי בלבד, מאחר ואנו נמצאים בסוף דצמב. שר האוצר, ישראל "הורדוס" כץ מתעקש כי הדבר הנחוץ למדינת ישראל הוא העברת תקציב רטרואקטיבי לשנת 2020 המסתיימת בעוד שבועיים. בעקבות פשרת האוזר, נדחה פירוקה של הממשלה ליום ה-23 בדצמבר, המועד האחרון להעברת תקציב המדינה, אולם התעקשותו של ראש הממשלה נתניהו, המסרב לכבד את הסכם הרוטציה עם בני גנץ ושואף להמשיך ולהילחם במערכת המשפט מכס ראש הממשלה, מונעת את העברת התקציב לשנת 2021 כפי שראוי שיהיה.

אז מה הסיכוי שישראל בדרך לבחירות?

להלן התרחישים האפשריים בקליפת אגוז

פשרה – בליכוד מוכנים לפשרה, הכוללת את דחיית מועד ישום הרוטציה בראשות הממשלה, קביעת תחנת יציאה נוספת לבחירות והחלפת אבי ניסנקורן בתפקיד שר המשפטים. המשותף לדרישות הליכוד – אין לדרישות שום קשר לתקציב המדינה הנחוץ כל כך לתפקודה התקין של הממשלה. בני גנץ עושה שרירים ומסרב בשלב זה להתקפל, גם מתוך ידיעה שהתקפלות נוספת שלו תפורר את שאריות כחול לבן לחלוטין. כבר כיום, למעלה משליש הסיעה המדולדלת שלו, אינם מאמינים למילה שיוצאת לבנימין נתניהו מהפה. מבחינתם, כניעה נוספת של גנץ תהווה גט כריתות שתבוא לידי ביטוי גם בקלפי.

פיזור אוטומטי – נכון לרגע זה, התרחיש הסביר יותר. ה-23 בדצמבר הוא המועד האחרון לאישור תקציב המדינה. במידה ולא יאושר תקציב, הכנסת תפוזר אוטומטית מכח החוק והבחירות יתקיימו ב-23 במרץ או י' בניסן השתפ"א, חמישה ימים לפני חג הפסח. מועד מצוין למי שחושב לטוס כאן ולהצביע ולחגוג את הפסח בארץ, במידה והחיסונים לקורונה יוכחו כאפקטיביים. נתניהו אינו מעוניין ללכת לבחירות כרגע. כמי שאוהב לשלוט בסדר היום הציבורי, הוא רוצה לראות שהחיסונים לקורונה באמת עובדים. על-כן הוא מפעיל לחצים עצומים על מערכת הבריאות להתחייב לחיסון של כלל הציבור תוך 40 ימים. אולם, גם אם יתקיימו הבחירות במרץ, נכון לעכשיו, לא מסתמן שצפויה לנתניהו סכנה אמיתית, מאחר ובאופן מפתיע, גם הקמתה של תנועתו החדשה של גדעון סער, אינה פוגעת בליכוד באופן מהותי. גדעון סער, המסתמן כרגע כסוס השחור של מערכת הבחירות המתהווה, פרש מהליכוד ונכון לעכשיו הצליח לגייס לצידו באופן לא מפתיע את H&H (צבי האוזר & ויועז הנדל), פורשי כחול לבן שהקימו את סיעת "דרך ארץ" וכן את חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון, ירושה שהליכוד קיבלו ממשה כחלון ואשר היוותה אופוזיציה פנימית לנתניהו בכל הקשור לטיפול הכושל של מדינת ישראל במשבר הקורונה. ואולם, באופן מפתיע, או שלא, עיקר התמיכה הציבורית לה הוא זוכה מגיעה על חשבון נפתלי בנט, יאיר לפיד ובני גנץ.

המחאה לא הצליחה לפגוע בו. נתניהו

הצטרפותו של סער, המקבל כרגע בסקרים בין 16-21 מנדטים, למרוץ, לקחה את ההובלה מנפתלי בנט, שלהבדיל מגדעון סער, סירב לאתגר את נתניהו באופן רשמי ואיבד תמיכה של ימנים שמאסו בהתנהלותו האישית המושחתת של ראש הממשלה. בנט, שמצידו אתגר את יאיר לפיד, אמנם מאבד גובה, אך עדיין שומר על אותו יחס תמיכה שיש ליאיר לפיד. באופן לא מפתיע, סער פוגע גם ביאיר לפיד וגם בבני גנץ. יאיר לפיד שאמור היה להיות הנהנה העיקרי מחדלונה של הממשלה, לא הצליח לייצר אופוזיציה לוחמת שתהווה חלופה שלטונית. העובדה שסער לוקח ממנו ומגנץ מנדטים, מבטיחה כי הממשלה הבאה תהיה ממשלה ימנית בקונסטלציה זו או אחרת. במחנה השמאל-"מרכז" המדולדל לא מצליחים להתאושש.

יעבור את אחוז החסימה? גנץ

העובדה שהכנסת לא מתפקדת וסיעות יש עתיד-תל"ם, ישראל ביתנו (ימין אנטי-ביבי) ומרצ לא מצליחים לשלוט בסדר היום, למרות מחדלי הממשלה, פוגעים בסופו של יום בציבור הכללי ובמדינת ישראל. למעלה מ-120 תפקידים בכירים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה אינם מאוישים בגלל כיפופי הידיים של נתניהו עם גנץ, אבל הוועדה לביקורת המדינה, למרות שהיא מנוהלת על ידי חבר הכנסת עופר שלח (עדיין חבר ביש עתיד – תל"ם), לא מצליחה לבקר באמת את הממשלה ולקדם את תפקודה. רק איום בג"צ הצליח להוביל להכרה על מינוי מפכ"ל חדש, לאחר שנתיים בהם משטרת ישראל תפקדה עם ממלא מקום. גם מינוי מנכ"לים לחברות ממשלתיות, יועץ משפטי חדש לממשלה ועוד עדיין מתמהמהים בגלל רצונם של חברי הליכוד לשלוט לחלוטין במינויים. נדמה כי המחאה ברחובות כנגד ראש הממשלה, לא הצליחה לפגוע בו ומי שנהנה ממנה הכי הרבה הוא מחנה הימין. נפתלי בנט וגדעון סער, מאתגרים במעט את נתניהו, אולם בקושי פוגעים בכוחו של הליכוד בראשות נתניהו, את מירב התמיכה הציבורית הם מקבלים מתומכים לשעבר של גנץ-לפיד. קשה כרגע לראות את בנט פועל נגד נתניהו, אולם לא יפתיע אם בסופו של יום, נראה גם איחוד כוחות חדש במחנה הימין שיכלול לפחות שתי צלעות מהמשולש הימני סער-בנט-ליברמן. זה הסיכוי היחידי שלהם לאתגר את נתניהו באמת. אין רגע דל במדינתנו.

נמשיך לעקוב ולעדכן.

Kobi.cohen@gmail.com