סוכנות החלל האמריקנית הודיעה כי החלו הבדיקות באפודי חלל מתוצרת החברה הישראלית סטמראד. את הבדיקות עורכות אסטרונאוטיות של נאס"א בתחנת החלל הבינלאומית, במטרה להשתמש באפודים במסגרת תוכנית ארטמיס להנחית את האסטרונאוטית הראשונה והאסטרונאוט הבא על אדמת הירח בשנת 2024. בהמשך, האפודים מתוצרת כחול-לבן עשויים לשמש את סוכנות החלל גם למסע הממושך למאדים.
2 צפייה בגלריה
חליפת סטמראד בקופולה שבתחנת החלל הבינלאומית
חליפת סטמראד בקופולה שבתחנת החלל הבינלאומית
חליפת סטמראד בקופולה שבתחנת החלל הבינלאומית
(צילום: ג'סיקה מאייר, נאס"א)


אפודי אסטרו-ראד (AstroRad) פותחו על ידי חברת סטמראד (StemRad) מתל אביב, בשיתוף עם חברת לוקהיד מרטין ובמימון ובסיוע סוכנות החלל הישראלית שבמשרד המדע והטכנולוגיה והרשות לחדשנות. אפודי האסטרו-ראד מספקים מענה לאחד האתגרים הגדולים של משימות לחלל העמוק: התפרצויות סולאריות. התפרצויות קרינה אלו מהשמש עלולות לסכן אסטרונאוטים בעת השהייה מחוץ לשדה המגנטי של כדור הארץ.
בנובמבר 2019 שוגר אפוד הניסוי הראשון של אסטרו-ראד לתחנת החלל הבינלאומית – וזאת גם הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה דגל ישראל הונף ביישוב הקבע היחיד של האנושות בחלל. אפוד הניסוי ששוגר לתחנת החלל מיועד לנשים, וכעת, עם הגעת האסטרונאוטית שאנון ווקר, החלו בדיקות יסודיות שנועדו לאמוד את הנוחות והארגונומיה של האפוד בתנאי מיקרו כבידה. הבדיקות כוללות ביצוע מטלות כמו פריקת מטען מחלליות שעוגנות בתחנה, ביצוע ניסויים מדעיים ושימוש בזרוע הרובוטית של תחנת החלל כדי ללכוד מטען. ווקר אף תנסה לישון עם האפוד, במחשבה שהתפרצויות סולאריות עלולות לארוך ימים ואף שבועות - ובמקרה כזה האסטרונאוטים על הירח, או בדרך למאדים, יצטרכו להסתובב עם אפודי אסטרו-ראד מסביב לשעון.
עוד כתבות באתר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע

מאדים, כחול, לבן

השדה המגנטי של כדור הארץ מספק לתושבי כוכב הלכת הגנה מפני התפרצויות סולאריות מהשמש וקרינה קוסמית מכוכבים אחרים. מאחר שהמגנטוספירה של כדור הארץ משתרעת אלפי קילומטרים לחלל, המשימות המאוישות - לרבות תחנת החלל הבינלאומית, המאוישת דרך קבע - זכו להגנת חגורות ואן אלן המקיפות את הארץ. היוצא מן הכלל הזה היו משימות אפולו המאוישות לירח, אלא שהן היו קצרות ונמשכו מספר ימים. תוכנית ארטמיס החדשה של נאס"א מתכוונת לחזור לירח עד שנת 2024, אבל הפעם לשהייה ממושכת, שתבשיל בהמשך גם להקמת בסיס קבע. בסיס הקבע צפוי לשמש תחנת מעבר ליעד הרחוק יותר - מאדים.

2 צפייה בגלריה
חליפת החלל נגד קרינה שפותחה בישראל
חליפת החלל נגד קרינה שפותחה בישראל
חליפת החלל נגד קרינה שפותחה בישראל
(צילום: סטמראד)

מסיבה זו, בסוכנות החלל האמריקנית מחפשים פתרונות לשמירה על בריאותם על אסטרונאוטים בטיסות ממושכות גם בחלל העמוק. הטכנולוגיה הישראלית שפיתחה סטמראד מבוססת על הגנה סלקטיבית על האיברים הרגישים ביותר בגוף האדם - וייתכן כי היא תהיה בסופו של דבר כרטיס הטיסה של סטמראד, ושל מדינת ישראל, לירח ולמאדים.
המבחן הבא של האפוד החדש יגיע בנובמבר 2021. אז, במסגרת הסכם בין סוכנויות החלל האמריקנית והגרמנית (DLR), אפוד אסטרו-ראד ישוגר בחללית אוריון של נאס"א במסגרת משימת ארטמיס 1. המשימה תהיה טיסת הניסוי של תוכנית ארטמיס ולכן היא לא תהיה מאוישת, אך היא תישא שתי בובות דמות אסטרונאוטיות למסע מסביב לירח. הבובה האחת, ששמה "זוהר", תלבש את אפוד האסטרו-ראד, והבובה השנייה, ששמה "הלגה", לא תלבש אותו. שתי הבובות יצוידו בחיישני קרינה, ולאחר החזרתן לכדור הארץ ניתן יהיה לבדוק את יעילות הטכנולוגיה על ידי השוואת רמות הקרינה שכל בובה ספגה במהלך המסע.


אם האפוד יצלח את המבחן בהצלחה, הוא צפוי להיות משוגר גם במשימת ארטמיס 2 בשנת 2023 – המשימה המאוישת הראשונה לירח מאז אפולו 17 ב-1972.

בר חיון, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה