פתוח: המסע ממונוגמיה ליחסים פתוחים עובר ב-4 צעדים

בעשור האחרון עולה יותר ויותר למודעות האופציה של יחסים א-מונוגמיים בהסכמה. הכוונה היא למערכות יחסים שבהן בני הזוג מסכימים לאפשר האחד לשני להיפגש עם אחרים למטרות מיניות ו/או רומנטיות, בשקיפות ובהסכמה מלאה. המדריך הזה מוגש לאלו מבינכם ששוקלים לפתוח את הקשר, אבל חוששים, מתלבטים ולא יודעים איך לעשות את זה נכון

רחלי טל
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית




בשנים האחרונות מוסד הנישואים עובר טלטלה. אם כילדות וילדים גדלנו על ההאפי-אנד של סרטי דיסני וייחלנו גם אנחנו למצוא אהבת אמת שאיתה נזכה לחיות עד יומנו האחרון באושר ובעושר, הרי שככל שהתבגרנו הבנו ש"באושר ובעושר" זה לא מה שסיפרו לנו. 

כשליש מהזוגות הנשואים מסיימים את אהבתם על מדרגות הרבנות, אחרי שסבלו מריבוי קונפליקטים, ריבים, בגידות ודרמות שחירבו להם את הקשר. אחרים ממשיכים לחיות יחד, אך נעזרים בטיפול זוגי ו/או מיני כדי להחזיק את מערכת היחסים בטלטלות שהחיים מעבירים אותה. 

לתוך הכאוס הזה נכנסת בעשור האחרון מודעות הולכת וגדלה כלפי האופציה של יחסים א-מונוגמיים בהסכמה. הכוונה היא למערכות יחסים שבהן בני הזוג מסכימים לאפשר האחד לשני להיפגש עם אחרים למטרות מיניות ו/או רומנטיות, בשקיפות ובהסכמה מלאה. האופציה הזאת קוסמת לרבים, שכן היא נראית מהצד קצת כמו פתרון קסם: היא מאפשרת ליהנות ממגוון יחסים רומנטיים ומיניים ללא תחושת אשמה במקרה של סקס עם אחרים, וללא תחושת ההחמצה שעלולה להתלוות למונוגמיה. 

אלא שהמרחק בין הפנטזיה לבין המימוש שלה עלול להיות גדול והמכשולים הם רבים: החל מתיוג חברתי שלילי, חשש מפני אובדן הזוגיות הקיימת ועד לתהיות ביחס לאיפה אפגוש עוד אנשים כמוני. בחברה שבה מונוגמיה היא ברירת המחדל, ולמעשה הגרסה היחידה של יחסים אשר מוכרת על ידי המדינה, לרוב האנשים אין עם מי להתייעץ בנושאים הללו ואין ממי לשאוב דוגמה. המדריך הזה מוגש לאלו מבינכם ששוקלים לפתוח את הקשר, אבל חוששים, מתלבטים ולא יודעים איך לעשות את זה נכון. 

1. בירור צרכים אישי

המחשבה לפתוח את היחסים עלולה להתעורר בעקבות ריב זוגי שיצא משליטה, חשיפה לאורח חיים לא-מונוגמי של צד שלישי או כפתרון אפשרי לתחושת השחיקה שבקשר. לפני שאתם רצים לדבר על זה עם בן/ת הזוג, כדאי שתעצרו רגע ותשאלו את עצמכם: למה? מהו הצורך האישי שלי באורח החיים הזה ומדוע אני חושב/ת שהוא יכול לקבל מענה מחוץ לקשר הנוכחי שלי? 


צילום: shutterstockעצרו לחשוב מדוע אתם מעוניינים בפתיחת הקשר ואיזה צורך זה ממלא עבורכם (צילום: shutterstock)


רצוי להבין עם עצמכם עד כמה הרצון שלכם הוא עמוק וכמה רחוק אתם מוכנים ללכת במידה והצד השני יסרב להצעה שלכם. דעו כי אין תשובה אחת לשאלות האלו. הרצון לפתוח יכול לנבוע מגעגוע לתחושת ההתרגשות של אהבה חדשה, צורך ביותר חופש בתוך היחסים, או סקרנות ורצון לחוות התנסויות מיניות מגוונות.

יש אנשים שיסכימו להיפרד במקרה שבני הזוג שלהם יסרבו לכך, לעומת אחרים שלא יתקשו להמשיך לחיות במונוגמיה. הכול תלוי באישיות שלכם ובאיכות הקשר הזוגי שבו אתם נמצאים. השלב הזה, של בירור הצרכים, הוא חשוב בשביל לחדד את הצורך שלכם ולהבין מה מניע אתכם. כשתהיו ברורים בעניין הזה ביניכם לבין עצמכם, תוכלו לתקשר את זה עם בן/ת הזוג באופן המיטיב ביותר.

2. שיחה עם בן/ת הזוג

חשיפת הרצון שלכם ביחסים לא-מונוגמיים הוא שלב שרבים חוששים מפניו ודוחים אותו ככל יכולתם. הפחד נובע בדרך כלל מחוסר רצון לפגוע בבן/ת הזוג, חשש לקבל סירוב לפתיחת הקשר ופחד אמיתי מהתפרקות הקשר הזוגי בעקבות החשיפה הזאת. 

מאחר ומונוגמיה מתקשרת בחברה שלנו ליציבות וביטחון רגשי, הרצון לפתוח את היחסים עלול לערער ולהציף את בן/ת הזוג. למרבה הצער, אין דרך לצפות את הכיוון שאליו השיחה המשמעותית הזאת תלך, ועל כן כדאי להגיע אליה כמה שיותר מוכנים. 


צילום: shutterstockאין דרך לחזות כיצד יגיב הצד השני, אז תגיעו מוכנים (צילום: shutterstock)


איך ניתן לצלוח שיחה כל כך גורלית? קודם כל, עליכם לזכור להתמקד בצרכים וברצונות שלכם ולא במה שאולי חסר לכם אצל בן/ת הזוג. גם כאשר אתם מדברים על הקשיים בזוגיות שלכם, השתדלו לדבר עליהם במונחים של אחריות משותפת ולא בהטלת אשמה על הצד השני. אם בן/ת הזוג יבינו שאתם לא מתכוונים לנטוש אותם ושאתם עדיין רואים אותם כחברים טובים, מאהבים ושותפים לחיים – זה יכול לסייע בהפחתת החרדה ובהרגעה. 

כמו כן, רצוי להיות כמה שיותר ברורים לגבי הרצונות והכוונות שלכם, כמו גם לגבי סוגיות שעדיין נמצאות בבדיקה מבחינתכם. תקשורת לא ישירה עלולה לגרום לכך שהצד השני יתייחס לרצון שלכם כגחמה רגעית או כאיזה 'שיגעון' חולף, בזמן שאתם תצאו מהשיחה מתוסכלים ובתחושה שהצרכים הרגשיים שלכם לא מקבלים מענה. במידה שאתם בטוחים ברצון שלכם בשינוי ואתם מרגישים שזה מהותי להמשך היחסים – עליכם להסביר זאת בבירור. זה יסייע לצד השני לקחת אתכם ברצינות ולהתגייס לתהליך.

3. בירור צרכים זוגי

דווקא כשהיחסים עומדים בפני שינוי, זה הזמן לשאול את עצמנו למה אנחנו יחד? מה מדביק אותנו האחד לשני אחרי כל כך הרבה שנים? מה יש ביחסים שלנו שאנחנו רוצים לשמר ומה לא עובד לנו ואנחנו רוצים לשנות? 

פעמים רבות, לא מדובר בשיחה אחת אלא ברצף שיחות שעשויות להימשך שבועות, חודשים ואף שנים, בהתאם לאופי הקשר ולפערים ביניכם. רצוי לא לזרז את השלב הזה, ובמקביל גם להתמקד בחיזוק הקשר הזוגי: זה הזמן לקבוע דייט שבועי (ובאמת לעמוד לזה!), להירשם לסדנת טנטרה יחד או לצאת כל ערב להליכות משותפות. 


צילום: Shutterstockתתכוננו לרצף שיחות זוגיות ולאינסוף חפירות (צילום: Shutterstock)


מאחר ולעיתים קרובות פתיחת היחסים מטלטלת את המערכת, יש לשאוף להגיע לשלב הפתיחה בפועל כאשר אתם בטוחים ביכולת שלכם לתקשר סביב נושאים רגשיים מורכבים, ויודעים במידה גבוהה של ודאות שאתם מעוניינים לשמר את הזוגיות. 

4. עריכת הסכם זוגי חדש

כשאתם מרגישים מספיק בטוחים בשביל לקפוץ למים, אבל רגע לפני שאתם הולכים על זה, כדאי לנהל שיח על איך אתם רוצים שהיחסים הלא-מונוגמיים שלכם ייראו בפועל. האם אתם מכוונים לסווינג (חילופי זוגות), יחסים פתוחים (היכרויות למטרות מין) או פוליאמוריה (ריבוי מערכות יחסים רומנטיות)? 

הפרקטיקה שבה תבחרו תלויה הן בצרכים שלכם כיחידים והן בצרכים שלכם כזוג, כאשר לעיתים עלולה להיות סתירה בין השניים. ייתכן, למשל, שהצד שיוזם/ת את פתיחת המערכת מעוניין/ת בפוליאמוריה, בעוד שהצד שנגרר/ת לזה מוכן/ה כרגע רק ליחסים פתוחים. 

לא חייבת להיות סימטריה ברצונות שלכם, אבל כדי שיתאפשרו יחסים א-סימטריים שהם לא פוגעניים, צריך לוודא שאתם נותנים מקום לפגיעות ולרגישויות של בן/ת הזוג, ולא דוחקים את הגבולות שלו/ה באופן שעלול לפגוע באמון ובקשר. 

כדי להקל על התהליך זוגות רבים עורכים הסכם לגבי האופן שבו תתנהל פתיחת היחסים. הגבולות שאתם קובעים לעצמכם יכולים להיות בנושאים אזוטריים יחסית, כמו שעת חזרה הביתה ממפגש ועד לנושאים רגישים יותר, כגון האם ניתן להזמין את הפרטנרים הביתה. בעניין הזה כדאי גם לשאול את עצמכם האם אתם מעוניינים לצאת מהארון ובפני מי. במידה וחשובה לכם הדיסקרטיות, שימו לב שאתם מתואמים לגבי המקומות שבהם מותר להיפגש, איך מתנהלים באתרי היכרויות ומה מספרים במידה ומישהו ממכריכם מגלה. 


צילום: Shutterstockאתה מוכן לשינוי המסעיר שעומד להתחולל בחיינו? (צילום: Shutterstock)


פתיחת יחסים, במיוחד לאחר שנים רבות של מונוגמיה, עלולה להיות צעד מפחיד ומבלבל אך גם מסעיר ומרגש. יש סיכוי גבוה שלמרות כל ההכנות שעשיתם היא תתנהל באופן אחר לחלוטין מאיך שתכננתם את המהלך בתחילת הדרך, ושהחיים ייקחו אתכם להרפתקאות שלא צפיתם (לטוב ולרע). 

כשהספינה מטלטלת ומחפשים עוגן, כדאי לזכור שההסכם שלכם הוא טוב כל עוד הוא משרת אתכם, ואם משהו מבין הסעיפים מפסיק להתאים לכם, תמיד ניתן לערוך בו שינויים. כמו כן, התנועה בתוך המרחב של היחסים הלא-מונוגמיים יכולה להיות גם צעד קדימה–שניים אחורה. למשל, אם אתם מגלים שמשהו שחשבתם שהוא אפשרי עבורכם הוא בעצם בלתי נסבל, ניתן לבקש מבן/ת הזוג להוריד את הרגל מהגז ואף לסגור בחזרה את הקשר לתקופה מסוימת. ניתן גם לנוע בין הפרקטיקות השונות (סווינג, יחסים פתוחים ופוליאמוריה), והעובדה שהתחלתם במקום אחד לא אומרת שאתם חייבים להישאר שם לנצח. 

הדבר החשוב ביותר שצריך לזכור הוא לדבר! תמיד! גם כשזה קשה וכואב, לא לזנוח את התקשורת הרגשית ששמה את כל הפחדים והפגיעויות על השולחן. אם התקשורת הופכת לקשה מדי ויש ביניכם יותר מדי פערים ורגשות שליליים, אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית שתעזור לכם לווסת ולעשות סדר. 

לבסוף, כדאי לחדד שפתיחת מערכת היחסים היא לא פלסטר: יחסים א-מונוגמיים בהסכמה לא נועדו לתקן מערכות יחסים לא מתפקדות. במקרים מסוימים, פתיחת מערכת היחסים יכולה להאריך את תוחלת את החיים שלה כי היא מזרימה דם חדש למערכת, אולם היא לא תוכל להציל לכם את הזוגיות אם הבעיות שלכם נובעות מחוסר הערכה הדדית, היעדר תפיסת עתיד משותפת וקשיים בהתנהלות הזוגית והמשפחתית השוטפת. 

בסופו של דבר, מערכות יחסים א-מונוגמיות לא שונות מהותית ממערכות יחסים מונוגמיות מבחינת הבסיס שמחזיק אותן. כדי שהקשר יחזיק לאורך זמן הוא צריך להיות מושתת על תקשורת טובה, אמון ושותפות. אם כל אלו חסרים בקשר הנוכחי שלכם, ייתכן שהתרופה שאתם זקוקים לה היא טיפול זוגי ולא פתיחת היחסים.  

בהצלחה!

רחלי טל היא עו"ס ומנכ"לית שותפה במרכז למיניות אלטרנטיבית