6 צפייה בגלריה
אמצעי מניעה אילוסטרציה
אמצעי מניעה אילוסטרציה
אמצעי מניעה אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)

השנה היא 2021 ונדמה כי הבשורה הפמיניסטית הגדולה של המאה ה-20, הגלולה למניעת היריון, סובלת ממשבר פופולריות רציני. נשים שבמשך שנים הסתמכו על הגלולה מכריזות שלא עוד, ושמעתה הן עוברות לאמצעי מניעה אחרים. מה גרם להן לשנות את דעתן?
"הגלולות הפכו אותי לשד טזמני", מספרת עדן (שמות המרואיינות שונו כדי לשמור על פרטיותן), בת 28 מתל אביב. "התחלתי עם הגלולות בצבא כי הידיעה שלא איכנס להריון בתקופה ההיא הרגיעה אותי מאוד. זה גם היה מגניב כזה בזמנו, כל הבנות שהיו איתי בקורס לקחו.
"בהתחלה זה היה בסדר. לא היו לי תופעות לוואי חמורות, אך עם הזמן הרגשתי שאני נעשית בלתי נסבלת. נהייתי עצבנית ומרירה, אפילו חברים שלי אמרו שמשהו לא טוב עובר עליי. רק אחרי שנתיים הצלחתי לקשר בין חוסר הסבלנות שלי לגלולות. הגוף שלי התנפח אבל זה פחות הפריע לי מאשר הפתיל הקצר.

6 צפייה בגלריה
אישה מחזיקה אמצעי מניעה
אישה מחזיקה אמצעי מניעה
אישה מחזיקה אמצעי מניעה
(צילום: Shutterstock)

"בסופו של דבר, איך שלא נסתכל על זה, מנגנון הפעולה של הגלולות הוא שיבוש הפעילות של המערכת ההורמונלית ויש לזה השלכות. היום אני מעדיפה להשתמש בדיאפרגמה. זה אומנם דורש ממני קצת יותר התעסקות ואני לא יכולה להיות ספונטנית כשבא לי לשכב עם חבר שלי, אבל בבחירה שבין להיות מאוזנת ונעימה לסובבים אותי לבין זה, אני מעדיפה את האופציה השפויה יותר".
נעמה (32) החלה לקחת גלולות בגיל 17, אך עם השנים גם היא הבינה שהן משפיעות לרעה על מצב הרוח שלה. "נתפסתי כאדם די מעצבן ודיכאוני, ובצדק", היא נזכרת. "במשך שנים התהלכתי בתחושות של כעס על העולם, אבל מעולם לא קישרתי את זה לגלולות. רק כשהפסקתי לקראת תחילת העשור השלישי לחיי, כשרציתי להיכנס להריון, הבנתי שאני דווקא ממש חיובית ושכיף איתי.
"לא נעים להודות אבל אחרי שהפסקתי עם הגלולות גם התעוררתי פתאום מבחינה מינית. פתאום נהיה לי המון חשק וזה לא הסתדר עם איך שתפסתי את עצמי במשך השנים. אני לא יודעת אם זה לגמרי קשור, אבל לקח לי קצת זמן להיקלט – הגוף התנקה מהגלולות, אני מניחה.
"היום אני לא מכניסה לגוף שלי כלום ובודקת את עצמי לפי שיטת המודעות לפוריות. האם זה כיף? לא ממש, אבל זה מאוד מחבר אותי לגוף שלי ולבריאות הכללית שלי, בלי קשר להיריון. בעלי צוחק על הטבלאות והרישומים שאני מנהלת, אבל זה לא מפריע לי כל עוד אני במעקב ובשליטה על הגוף שלי".

חכו עם ההספדים

רגע של היסטוריה, ברשותכן: הגלולות למניעת היריון יצאו לשוק בשנות ה-60 של המאה הקודמת ונחשבו למהפכה של ממש. הן אפשרו לנשים לקחת אחריות מלאה על גופן ולקיים יחסי מין ללא חשש מהיריון. בעידן הפמיניסטי זה נחשב לשחרור, אך האם הגלולות אכן שחררו אותנו? או שמא, כפי שמעידות נעמה ועדן, הן רק גרמו לניתוק מסוים מהגוף שלנו וממי שאנחנו?
ד"ר אנה קריסטל-לילוב, רופאת נשים ואחראית מרפאת מתבגרות בקופת חולים "כללית" נתניה, טוענת שהשיח הלא אחראי בתקשורת יוצר מצג שווא לגבי הסיכונים הכרוכים בשימוש בגלולות, ושבניגוד לטענות שנשים רבות מעלות, הגלולה בטוחה לחלוטין והשפעותיה הרפואיות חיוביות.
"הגלולה נחשבת לבטוחה לשימוש ויש לה השפעות רפואיות חיוביות שאין להן תחליף", מסבירה קריסטל-לילוב. "עצוב לי לראות את ההשמצה והבהלה סביב הגלולות, כי הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה הריונות לא רצויים או נזקים אחרים שעלולים להיגרם כתוצאה מאי-שימוש בגלולות, כמו הפלה שמסכנת את עתידן הנפשי והפיזי של נשים".
"מבחינה סטטיסטית", אומרת קריסטל-לילוב, "לכל אמצעי מניעה יש אחוזי כישלון והתפקיד שלי הוא לוודא שאישה לא תיכנס להיריון לא רצוי. כאשר מדובר בנערות העניין הוא עוד יותר קריטי, זהו חוסר אחריות. אני לא יכולה להגיד לנערה בת 16 להשתמש בשיטות טבעיות למשל, כי בזמן הביוץ החשק המיני גובר, הגוף מתעורר והיא יכולה להיקלט. בנוסף, חשוב לזכור שישנן נשים שמתמודדות עם מחזור לא סדיר, אז אין שום דרך לדעת מתי היא נמצאת בימים הבטוחים".
את מצליחה להבין מאיזה מקום מגיעה ההתנגדות ההולכת וגדלה לגלולות בימינו?
"בדיוק כפי שיש אנשים שמתנגדים לחיסונים, אנשים היום הם יותר חשדנים, חשופים להרבה מידע שהוא לא תמיד מהימן, חושבים שהתרופות אינן נבדקות מספיק וחושדים שחברות תרופות רק רוצות להרוויח כסף על חשבון האוכלוסייה.
"אבל האמת היא שמיליוני נשים בעולם השתמשו ומשתמשות בגלולות כבר עשרות שנים, הן הוכחו מחקרית ויעילותן ממשיכה להיבדק כל הזמן. תופעות לוואי מסוימות יכולות להופיע תמיד, כמו בכל טיפול תרופתי, אך השכיחות שלהן נמוכה. לכן אני מנחה את המטופלות שלי להיות במעקב ולחזור אליי במידה והן מרגישות אי נוחות מסוימת, כדי שנבדוק עוד אופציות ונתאים משהו אחר במידת הצורך".
על השאלה האם נטילת גלולות לאורך זמן ממושך פוגעת בפוריות, משיבה ד"ר קריסטל-לילוב בחיוך: "ההפך הוא הנכון. הגלולות דווקא מסייעות לשמור על הפריון העתידי ללא קשר למשך תקופת נטילת הגלולה. אחד הגורמים הנפוצים לבעיות פוריות הוא נזק מכני שנגרם מהפלה בעבר. מכיוון שהגלולות הן אמצעי מניעה בטוח, הן מונעות מהאישה הצעירה להגיע להפלה שעלולה לסכן אותה בהמשך החיים".

6 צפייה בגלריה
תמונת אישה עם גלולות נגד היריון
תמונת אישה עם גלולות נגד היריון
גלולות למניעת היריון. לא לזלזל במה שהוכח במשך עשרות שנים
(צילום: Shutterstock)

"כמו כן", אומרת קריסטל-לילוב, "הגלולות מורידות את הסיכון לדלקת ברחם ובאגן שיכולה להזיק בהמשך החיים לפוריות. הן מורידות את הסיכון לציסטות בשחלות, ואצל נשים שסובלות מכאבי מחזור משמעותיים, ויש חשש שקיים מצב שנקרא אנדומטריוזיס בחלל הבטן, הטיפול בגלולות רק מסייע לטפל במצב הזה ולמנוע סיבוכים קשים בעתיד.
"יש לזכור שאישה שסבלה ממחזור לא סדיר לפני לקיחת הגלולות ובעקבות כך התחילה את הטיפול, לרוב תחזור למחזור לא סדיר אחרי הפסקת הגלולות. לנשים אלו יהיה קושי מסוים להרות, אבל זה בגלל מצבן הרפואי הבסיסי הקודם ולא בגלל הגלולות שנטלו. אצל רוב הנשים הפריון חוזר מיד עם הפסקת נטילת הגלולה. יתרונות בריאותיים נוספים הם הפחתת כאבי מחזור וכמות הדם הווסתי".
קריסטל-ללוב מספרת שישנן חליפות לגלולה שעושות את אותה הפעולה ובעלות אותם יתרונות ורמת בטיחות, ביניהן מדבקה למניעת הריון (Evra), המשחררת את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון לתוך מערכת הדם דרך העור, או טבעת נרתיקית (Nuvaring) המוחדרת ע"י האישה לנרתיק.
לדבריה, הטבעת משחררת את ההורמונים באופן מבוקר במשך שלושה שבועות והם נספגים במערכת הדם. יש גם אמצעי מניעה נוסף שפחות מכירים - זריקה של הורמון הפרוגסטרון, אולם מדובר באמצעי מניעה בעל תופעות לוואי שלא מרבים להשתמש בו לאורך זמן.

6 צפייה בגלריה
התקן תוך רחמי
התקן תוך רחמי
התקן תוך רחמי
(צילום: shutterstock)

עוד אמצעי מניעה לנשים שמבקשות להחליף את הגלולות הוא ההתקן התוך רחמי שמוחדר על ידי רופא הנשים ומפריש הורמון במינון נמוך. הוא מיועד לנערות ונשים שטרם ילדו. זהו אמצעי מניעה בטוח ויעיל המפחית את הסיכון לזיהום ברחם, והוא מאוד נוח כי אינו תלוי כלל בזיכרון של האישה. התקן תוך רחמי לא הורמונלי (נחושת) קיים בשוק במשך שנים רבות, אבל קריסטל-לילוב טוענת כי אחוזי הבטיחות שלו פחות גבוהים והוא לא מומלץ לנערות ונשים שטרם ילדו.

הזכות לבחור

"אני מאמינה שלכל אישה יש זכות לבחירה חופשית גם בנושא אמצעי מניעה, וחשוב שכל אחת תזכור שבכל שלב בחיים כדאי לה להיות במוד של 'יש בחירה' ולא של 'אין ברירה'", טוענת שירלי פבליק, אחות ובעלת קליניקת WanderWomen העוסקת בתחום בריאות האישה בגישה הטבעית. אישה יכולה לעשות בחירה חופשית אמיתית שתואמת את הצרכים, ההעדפות והרצונות שלה רק אם היא מכירה את כל מה שעומד על המדף: איך זה עובד, מה זה עושה לגוף, מהו מנגנון הפעולה. אני בעד שנשים יבחרו את מה שהכי מתאים וטוב להן מתוך הבנה מלאה וידע עמוק.
"לאמצעי מניעה הורמונלי ולהתקן תוך רחמי יש מענה רחב אצל רופאי הנשים, לא חסרים ידע ונגישות בתחום הזה, אבל לא מדובר באמצעי המניעה היחידים, ולצערי, השיח סביב אמצעים לא הורמונליים ולא פולשניים פחות מתוקשר", היא אומרת.

6 צפייה בגלריה
שירלי פבליק
שירלי פבליק
שירלי פבליק. נשים לא תמיד מודעות לכל האופציות סביבן
(צילום: גל מוסנזון)

מהי הסיבה, לדעתך, שברוב המקרים רופאים ימהרו לתת מרשם לגלולות או להמליץ על התקן תוך רחמי, וכלל לא יציעו לאישה אמצעים נוספים?
"זאת שאלת מיליון הדולר והתשובה מורכבת. קודם כל, אני יוצאת מנקודת הנחה שרופאים הם אנשים טובים, ושאין להם אינטרסים כלכליים או אישיים. אחת העבודות הקשות והשנואות על גניקולוגים היא לעשות הפסקת היריון, אני בטוחה בכך. מבחינתם, כשהם נאלצים לעשות את זה בשל שימוש לקוי או אי שימוש באמצעי מניעה, זה כשל, ואני חושבת שאולי זה בעיקר מה שעומד בראש הסולם.
"דבר נוסף הוא ששיטות שלא מצריכות נטילת גלולה, כמו שיטת המודעות לפוריות למשל, מחייבות תמיכת מוצר שלא תואמת את הפורמט של פגישה עם רופא נשים, בטח שלא ברפואה הציבורית. לצורך העניין, הזמן הממוצע של פגישה עם רופא כיום הוא 12 דקות, פחות או יותר. בלתי אפשרי לעשות התאמה אישית לכל אישה על סמך מה שמתאים לה בפורמט כזה.
"לבוא ולבקש מהרופא התאמת דיאפרגמה זה משהו שלא קיים בשגרת העבודה שלו בכלל. זה לדעתי אחד החסמים בנגישות של השיטות האלטרנטיביות הללו שדורשות, או למעשה מחייבות, הדרכה פרטנית לכל מטופלת. זה לא עובד כמו 'קחי מרשם ולכי תסתדרי עם זה בבית'. יש צורך בהתנסות ובתרגול בקליניקה כדי שהאישה תגיע הביתה, תדע מה היא עושה וגם תרגיש בטוחה עם זה", מסבירה שירלי.
ובכל זאת, חייבים להודות שיש משהו 'סקסי' בנטילת גלולות. זה קל, מהיר ונוח.
"הרשי לי לנפץ את המיתוס: יכול להיות שהכי קל לבלוע גלולה, אבל חשוב לזכור שאחת מתופעות הלוואי היא ירידה בחשק המיני. ואז מה קורה? נשים בולעות גלולות אבל לא בא להן בכלל לעשות סקס. יש להן יובש נרתיקי, כאבים באיבר המין ותופעות לוואי שלא היו להן לולא נטלו גלולות. אז נכון, זה מונע היריון לא מתוכנן, אבל הן בכלל לא רוצות לקיים יחסים.
"לעיתים קיימות תופעות לוואי שהופכות את החיים ליותר קשים, אז 'קל' ו'קשה' זה כבר עניין מאוד סובייקטיבי. בנוסף, הספוט של התודעה הציבורית לנושא של מניעת היריון דרך שימוש בגלולות או התקן תוך רחמי הוא כל כך פופולרי עד שלעיתים שוכחים את סוגיית המחלות המועברות במגע מיני, שיכולות להיות להן השלכות משמעותיות ארוכות שנים".

6 צפייה בגלריה
שיטת הפוריות
שיטת הפוריות
שיטת הפוריות
(צילום: Shutterstock)

אז אילו עוד שיטות למניעת היריון כדאי שנכיר?

פבליק מזכירה את השיטה הוותיקה מכולן – 'שיטת המודעות לפוריות' אשר מאפשרת לנשים ללמוד את גופן ואת המחזור החודשי שלהן על ידי מעקב יומיומי ושיטתי אחר שלושה פרמטרים: חום גוף ביקיצה טבעית, שינויים בהפרשות מצוואר הרחם ונתונים ממחזורי פוריות קודמים. כל אלה עוזרים לאישה לדעת מתי היא פורייה בכל יום במהלך החודש. ניתן להשתמש בלמידה ובמעקב גם לצורך כניסה מבוקרת להיריון.
לדבריה, השיטה מבוססת על חיבור והיכרות עם הגוף, מערכת הרבייה, המערכת ההורמונלית ותפקודם, ללא התערבות חיצונית, ככה שאם אתן לא מעוניינות להיות בקשר כזה צפוף עם הגוף שלכן, אל תיכנסו לזה מלכתחילה.
עם שימוש נכון ומדויק בשיטה, פבליק טוענת שניתן להגיע ל-98% יעילות (!), אולם במקרים של טעויות במעקב וקריאה לא נכונה של הסימנים הפיזיים ניתן להגיע לפחות מ-75% יעילות ואפילו להיריון לא רצוי. בנוסף, חשוב לדעת כי ששיטה זאת אינה מהווה אמצעי מניעה למניעת מחלות מין.
אמצעי מניעה אחר הוא הקונדום נשי – מעיין שרוול המוכנס לתוך הנרתיק ומצפה אותו, בדיוק כפי שהקונדום הגברי מצפה את הפין. המוצר הזה לא נמכר בארץ מאחר ולא הייתה לו דרישה גדולה בשוק הישראלי, אך הוא קיים וניתן להזמינו בקלות מאתרים שונים בחו"ל. היתרון הגדול הוא שמדובר באמצעי היחיד שנמצא בשליטת הנשים שהוא גם דו-כיווני: הקונדום מגן עליהן מפני מחלות המועברות במגע מיני, ובו זמנית גם מונע היריון לא רצוי.
אמצעי חוצץ נוסף הוא הדיאפרגמה שכבר הוזכרה בכתבה – כיפת סיליקון רפואי המוכנסת לנרתיק לפני קיום יחסי המין וממוקמת על פתח צוואר הרחם. בשילוב עם קוטל זרע היא מהווה אמצעי חוצץ: מונעת את הכניסה של הזרע לרחם ובכך גם הגעה לביצית והפרייתה.
ישנם כמה סוגים של דיאפרגמות בארץ: דיאפרגמה "קלאסית", דיאפרגמת "קאיה" וכובעון צווארי. הסוגים נבדלים בצורתם ובאופן השימוש בהם. קוטלי הזרע הקיימים היום בשוק בתצורות שונות (ג'ל, פילם, נרות וגינליים או קצף) מכילים חומר כימי שפוגע בפעילותם של תאי הזרע, ומומלץ לשלבם עם שיטה אחרת. חשוב לזכור כי שימוש לא נכון, מידה לא נכונה ורגישות לקוטל זרע עשויות לפגוע ביעילות שעומדת על 80%-90%.
אמצעי מניעה אחרון הוא הספוגית העגולה שמכילה חומר קוטל זרע ומוכנסת לנרתיק לפני קיום יחסי המין. מדובר באמצעי שאינו מצריך מרשם רופא, אך לא בטוח שהוא מתאים לכל אישה, ובכל מקרה מומלץ לשלבה עם שיטה אחרת, כמו הקונדום הגברי למשל.
בסופו של יום, אין אמצעי מניעה מושלם, יש את מה שהכי מתאים לכל אישה. לכל אמצעי מניעה יש יתרונות וחסרונות, והשאלה שצריכה להישאל היא – אילו מחירים אנחנו מוכנות לשלם על השימוש באמצעי מניעה כזה על פני אחר? קחו בחשבון שהצרכים, כמו גם הגוף שלנו, משתנים לאורך החיים, ועל כן כדאי לעצור מדי פעם, לרפרש ולשאול האם אנחנו בכיוון הנכון.
כל המובא בכתבה נועד לספק מידע אינפורמטיבי ואינו בגדר ייעוץ או המלצה רפואית.