כתבת מיכאלה חזני, צילום ירון שרון, עריכה דוד ברקן
(כתבת וידיאו: מיכאלה חזני, צילום: ירון שרון, עריכה: דוד ברקן)
"מאז שאני זוכר את עצמי הייתי שמן, עד כדי כך שביסודי שקלתי 140 ק"ג, וזה רק החמיר. כשאתה ילד כל כך שמן יש שלב שאתה פשוט רוצה למות, אתה מרגיש שאתה לא ראוי לחיות", מספר דניאל (שמות המרואיינים שונו כדי לשמור על פרטיותם), בן 24 ממרכז הארץ. "אתה שומע איזה ילד צועק בזמן משחק בחצר, 'תוציאו את השמן הזה, תנו לו בעיטה בתחת', וכל מה שאתה רוצה זה להיעלם.
"אתה נוסע באיילון ורואה את בר רפאלי נמרחת על בחור רזה וחתיך ואתה שואל את עצמך מה קורה פה? אתה מכניס את עצמך לסרט שאתה לא בסדר, שמשהו בך דפוק. ככה חייתי עד לפני חמישה חודשים, כשעשיתי ניתוח לקיצור קיבה. אפשר להגיד שכל החיים שלי תמיד היו סביב המשקל. זה ריסק לי את הביטחון העצמי".
איך זה השפיע על היחסים שלך עם בנות?
"על איזה יחסים אתה מדבר? אין יחסים. אתה מוותר מראש, לא עושה כלום. אתה שם את עצמך בשקט בפינה, מחליט שאתה לא רוצה להיכנס לזה, שאתה גם ככה לא שווה את זה ושאין לך סיכוי. אתה לא חווה דחייה כי אתה מראש מרחיק את עצמך מסיטואציה שבה זה יכול לקרות. עד גיל 19 לא יצאתי עם אף אחת, וגם אז זה קרה בעזרת חבר ששידך לי מישהי. יצאנו לכמה דייטים עד שבדייט הרביעי היא פשוט אמרה לי בפנים, 'אני לא אוהבת שמנים'".
איך הגבת?
"כעסתי. הסתכלתי עליה לרגע, אמרתי להתראות ועזבתי את המקום. הגעתי הביתה ובמשך יומיים הייתי מתוסכל. אפילו לא בכיתי, הרגשתי תסכול עצום מהמצב. כל התחושות מפעם פשוט עלו שוב. זה היה הרגע שבו החלטתי שזהו, ברגע שאני משתחרר מהצבא אני הולך לעשות את הניתוח".
אתה בזוגיות כבר שנה וחצי, וחשוב לציין שהיא החלה עוד לפני הניתוח. איך זה קרה?
"רוצה לדעת את האמת? אין לי מושג. שנינו היינו חלק מקבוצה כזו בפייסבוק של אנשים שמחפשים אהבה. ראיתי אותה ומשהו אמר לי שאני צריך לשלוח לה הודעה. עד היום שנינו צוחקים על זה שאני לא מבין מאיפה היה לי את האומץ להתחיל איתה.
"בשלב מסוים בשיחות סיפרתי לה שאני שמן. עוד לא היינו חברי פייסבוק והיא לא יכולה הייתה לראות את התמונה שלי. שאלתי אותה אם זה לא מפריע לה. אתה יודע מה היא ענתה לי? היא אמרה לי, 'להפך! אני אוהבת את זה שאתה מספיק גיבור בשביל להגיד לי את זה, לפני שראיתי בעצמי'. מה שכן, למרות הזוגיות שלנו לא ויתרתי על הרצון שלי לעשות את הניתוח, וכשדיברתי על זה איתה היא חזרה ואמרה שאם זה יעשה לי טוב, זה יעשה גם לה טוב. מאה אחוז תמיכה ואהבה".
אתה מרגיש הבדל משמעותי בהתנהלות שלך בתוך הזוגיות מאז הניתוח?
"קודם כל, אני מאושר יותר, אני אוהב את עצמי יותר. כשאתה אוהב את עצמך יותר ויש לך ביטחון עצמי אז זה משפיע בכל תחום, גם על הזוגיות. גם הביטחון שלי עלה. אני נהנה יותר היום, שם לב לדברים שלא שמתי לב אליהם קודם, מרשה לעצמי לעשות דברים שקודם לא יכולתי. באופן כללי, הכול נהיה שמח יותר, קל יותר. אני אהיה כן ואומר שאני לא מאחל לעצמי שניפרד, ממש לא, אבל ברור לי לגמרי שאם החיים ייקחו אותנו לשם, אני ארגיש הרבה יותר ביטחון מול בחורות, ביטחון שאף פעם לא היה לי".
איך הניתוח השפיע עליך מבחינה פסיכולוגית? אתה עדיין מרגיש אותו ילד שמן ודחוי?
"אומרים שבן אדם מפתח את האישיות שלו בגיל ההתבגרות, אני מרגיש שאני מפתח אותה עכשיו. מבחינתי, אני עכשיו מתחיל את החיים. אני קם בבוקר ורוצה לצאת החוצה, לראות עולם, לטרוף אותו. רגע לפני שנכנסתי אל הניתוח החלטתי שכשאתעורר אהיה מישהו אחר, שלא יהיה יותר 'דניאל השמן' שהתבייש ללכת ברחוב ולדבר עם אנשים, וזה באמת קרה. אומנם העלייה אל ההר הייתה קשה וכבדה, אבל הירידה ממנו הרבה יותר קלילה. תרתי משמע".
"זה היה מנגנון ההגנה שלי כי מי ירצה בחורה שמנה?"
"אף פעם לא חוויתי דחייה, פשוט מראש מזערתי סיכונים, הלכתי על הפחות מוצלחים", צוחקת נוי לב, מקעקעת בת 33 מכפר סבא. "ברצינות, זה היה מנגנון ההגנה שלי כי מי ירצה בחורה שמנה? ותמיד הייתי שמנה, מהיום שנולדתי. ידעתי את זה, הבנתי את המשמעות של זה. גם תמיד קראו לי שמנה, ומכיוון שלא היו הרבה שמנות מסביבי, הייתי די בודדה במערכה.
"הבנתי שאם אני רוצה להשיג בנים אני חייבת לכוון נמוך, אז בגיל 15 למשל, כשרוב הבחורות שומרות על עצמן מבחינה מינית, אני לא הייתי ככה. מבחינתי, כל מי שהתייחס אליי, זה היה כזה, 'יאללה, סבבה'. פחדתי לפספס כי מי יודע אם תהיה עוד הזדמנות, עד שמישהו בכלל מסתכל עליי".
איך נראו הקשרים האלה?
"בוא נגיד שפחות לקחו אותי לפגוש את החבר'ה, הייתי יותר התחביב של הבית. מכיוון שהבנתי מאיפה זה בא ומראש כבר הייתי בסטייט אוף מיינד מסוים, קיבלתי את זה, אבל ברור לי שזה דפק לי את הראש לגמרי. אני לא נקשרת, מעולם לא נקשרתי, אני יכולה להגיע לרמה מסוימת של קרבה ושם זה נעצר".
מה השנתה?
"בגיל 20 ראיתי איזה בחור באתר היכרויות וחשבתי לעצמי, 'זה הגבר שאתחתן איתו'. זה היה אתר שבשביל לדבר עם מישהו צריך לשלם אז שילמתי, עד כדי כך הוא תפס אותי. יצאנו משהו כמו שבועיים-שלושה ואז הוא בא ואמר לי שהוא לא נמשך אליי. זו הייתה הפעם הראשונה בחיים שמישהו אמר לי בפנים, 'אני לא נמשך אלייך'.
"אני לא יודעת לקשר את זה ספציפית אליו, אבל כמה שבועות לאחר מכן קמתי איזה בוקר והחלטתי שלא בא לי להיות שמנה יותר ושאני רוצה לעשות ניתוח. שבועיים אחרי זה עשיתי אותו וירדתי משהו כמו 50 ק"ג. אחרי שהחלמתי חשבתי לעצמי שעכשיו אני אראה לו מה זה. אלך, אשכב איתו, אגרום לו להתאהב בי ואז אזרוק אותו. מה שקרה בפועל זה שהיינו יחד ארבע שנים עד שנפרדתי ממנו כי כבר לא יכולתי לסבול אותו".
ואז את יוצאת אל עולם הרווקות שונה מאוד מאיך שהיית כשעזבת אותו. איך מתנהלים ככה?
"וואו, לא היה לי מושג איך להתנהל, לא קלטתי שאני כאילו נראית טוב בעיני אנשים בכלל. גברים מתחילים איתי, מחזרים אחריי ואני לא מבינה מה יש להם ממני, מה הם רואים בי שאני לא. זה היה מבלבל ממש והתחלתי לעשות את מה שעשו לי כשהייתי צעירה – לדפוק ולזרוק. זה הפך לתפיסה כזו שאם כל כך קל לי להשיג, אז ביי.
"אגב, זה לא שינה את עניין הסטנדרטים כי בראש שלי הייתי עדיין אותה ילדה שמנה. עד היום אני לא מסוגלת לתפוס את עצמי כמישהי שנראית טוב, למרות כל מה שקורה מסביב, כל החיזורים ותשומת הלב. השינוי הוא לגמרי חיצוני. בפנים אני עדיין אותה ילדה חסרת ביטחון. אני מתחזקת עמוד אינסטגרם מאוד חושפני, בלשון המעטה, ובהתחלה זה היה ממקום של 'בואו תראו איך אני נראית', אבל עם הזמן, כשאתה בוחן את זה לעומק, אתה מבין שזה פשוט מקדש של חוסר ביטחון".
איך השפיע חוסר הביטחון על הקשרים שלך אחרי הניתוח?
"אני לא יודעת לשאול שאלות ולהכיר את הבנאדם, אני לא יודעת להגיע להיכרות מעמיקה. אתה יודע, אנשים מדברים על דייטים, מסעדות, דייט ראשון, דייט שני, הוא משלם עליה... אני לא יודעת מה זה בכלל, לא מכירה. היום זה טיפה שונה. בזכות עבודה עצמית שאני עושה, אני מרגישה יותר בשליטה. אם פעם דאגתי ממה יגידו, היום אני לא מפחדת שילכו לי, שייעלמו. לא ממש איכפת לי לאבד אנשים. יש לי עולם פנימי עשיר, טוב לי עם עצמי, וברור לי שהכול מגיע מהילדות כי הייתי לבד בתוך כל זה".
את שמחה שעשית את הניתוח?
"כן, למרות שמנקודת מבט של היום, הרבה שנים אחרי, אני יכולה לומר שאפשר גם לבד. אדם שבאמת רוצה יכול לרדת יכול להצליח לעשות את זה לבד, בלי ניתוח".
"גם לא עשיר וגם שמן? זה כבר שילוב בעייתי"
מי שאכן הצליח לרזות ללא ניתוח הוא דיוויד, רווק בן 42 מצפון הארץ. "אומנם לא הייתי ילד שמן, אבל כשהתחלתי להתבגר, בערך בגיל 12, התחלתי להשמין וזה המשיך עד שבגיל 30 הגעתי למשקל שיא של 120 ק"ג".
איך זה השפיע על חיי הזוגיות שלך?
"בחורות ראו תמונות שלי ולא רצו לצאת איתי. בגלל שאני בחור דתי, אחת הדרכים להכיר בנות זוג היא דרך שדכנים ושדכניות. הייתה שדכנית אחת שכשנפגשנו, היא בחנה אותי מלמעלה למטה ואמרה לי שאין לה מישהי שהיא יכולה להציע לי. היו לא מעט אנשים בסביבה שלי שהסבירו לי שהמשקל משפיע ועד שלא ארד יהיה לי מאוד קשה למצוא זוגיות. מישהי אפילו אמרה לי פעם שאם הייתי עשיר, הייתי יכול להתחתן, אבל גם לא עשיר וגם שמן? זה כבר שילוב ממש בעייתי".
איך זה גרם לך להרגיש?
"זאת סיטואציה מאוד קשה ומתסכלת. בשלב מסוים אתה שואל את עצמך למה לנסות בכלל? אלה היו מצבים שחזרו על עצמם, כל פעם בצורה אחרת. היו בחורות שהיו מתחרטות ברגע שראו תמונה שלי, הייתה אחת שאחרי שני דייטים אמרה שהמשקל מפריע לה ושהיא צריכה לחשוב על זה, ואפילו היה דייט אחד שכשהגעתי אליו, יכולתי לראות את האכזבה על הפנים של הבחורה ולנחש מה עבר לה בראש. זה נראה שהיא ממש נגעלה. אחרי זמן מסוים ואחרי שזה קורה שוב ושוב, אתה מתחיל לאבד תקווה. לפעמים אתה מרגיש אפילו שלא בא לך לחיות, עד כדי כך".
עברה לך מחשבה לעשות ניתוח?
"כן, זו אפשרות שחשבתי עליה אבל החלטתי שלא, לא ממש יודע למה. התחלתי כל מיני תהליכים, אבל תמיד הפסקתי כי הייתי בתוך קבוצה של כמה עשרות נשים, וזה הרגיש לי מוזר ומביך להיות הגבר היחיד בקבוצה, עד שבשלב מסוים החלטתי להתחיל לעבוד עם מאמנת כושר אישית ותזונאית".
מאז שירדת במשקל, אתה מרגיש הבדל בביטחון העצמי?
"לגמרי. קודם כל, אני מאוד גאה בעצמי שעשיתי את השינוי וירדתי ירידה משמעותית בלי ניתוח ורק עם עבודה קשה. אני הרבה יותר בטוח בעצמי וזה בא לידי ביטוי בכל תחום. אני אפילו זוכר את הרגע שהבנתי שאני חייב להחליף את המלתחה שלי כי הכול גדול עליי, זו הייתה תחושה מדהימה.
"כרגע אני לא יוצא לדייטים בגלל הקורונה וכל זה, אבל לפני זה הייתי מגיע לדייטים בטוח יותר בעצמי ואפשר היה לראות את זה באופן שבו העניינים היו מתנהלים וממשיכים. היום גם יש לי יותר הצעות, זה כבר לא דייט אחד וזהו. בחורות נותנות לי הרבה יותר צ'אנס. היה שלב שאפילו הייתי עם מישהי חודשיים וזה נחשב ממש ארוך מבחינתי. אני מרגיש הרבה יותר טוב עם עצמי היום. לא רק עשיתי דיאטה, עשיתי שינוי בכל אורח החיים שלי – טיפול פסיכולוגי, תפריט מסודר, אימוני כושר. החלטתי שאם כבר שינוי אז עד הסוף".
"אם רק תרזי, הכול יהיה מושלם"
"תודה אהובתי, איזה כיף שיש לי אותך, אבל אם תרזי, הכול יהיה מושלם". את המשפט הזה כתב הגרוש של טלי סדרס-קדוש, גננת בת 35 מהרצליה. "וזה נכתב עוד לפני שהתחתנו בכלל! הוא היה מערכת היחסים הרצינית הראשונה שלי, בגיל 22".
מה היה עד שהכרת אותו?
"תמיד הייתי ילדה שמנה, זה משהו תורשתי אצלנו במשפחה. מבחינה חברתית זה לא ממש השפיע כי הייתי הכי מקובלת וזאת שיוצאת, אבל מבחינת בנים הייתי סגורה, בקטע של 'אל תתקרב אליי'. היה איזה בחור שהייתי מאוהבת בו בטירוף בגיל 19, היינו בקשר שנתיים אבל זה היה קשר מיני לחלוטין, שום דבר מעבר. בכל פעם ששאלתי למה אנחנו לא יוצאים לבית קפה או לקולנוע, הוא אמר שהוא לא יכול שיראו אותו איתי. הוא לא היה היחיד. שמעתי לא פעם מגברים כמה אני סקסית ומהממת ומקסימה, אבל שהם לא יכולים שיראו אותם איתי".
איך הרגשת בקשר לזה?
"זה צובט, אני לא אשקר. ברור לי שזו דחייה לכל דבר וזה לא נעים, אבל בכל פעם שהייתי מתרוממת מהדחיות האלה הייתי אומרת לעצמי, 'וואלה, את סקסית. גברים נמשכים אלייך, הם פשוט מסתכלים על הנורמות שבחוץ. הם הדפוקים, לא את'. ככה בחרתי לראות את הדברים. חוץ מזה, יש גברים שנשים שמנות זה הפטיש שלהם. גם את זה שמעתי לא פעם, בדיעבד כמובן. זה לא מפריע לי, אבל אם הם היו אומרים לי את זה לפני, לא הייתי משתפת עם זה פעולה. אני לא פה בשביל הפנטזיות המיניות של אנשים".
לא נפגעת מזה?
"לא במיוחד, אף פעם לא נפגעתי משום דבר שנאמר לי ולא לקחתי ללב, עד הגרוש שלי, איתו זה היה אחרת. זה מזכיר לי איך כשהייתי ילדה, אבא שלי היה אומר לי להפסיק לאכול, וזורק משפטים כמו, 'תראי כמה את אוכלת', 'תראי איך את נראית'. בגיל 24 הגעתי למשקל שיא של 120 ק"ג והרגשתי שאני לא נושמת. הבנתי שאני לא יכולה להמשיך ככה, אז החלטתי לעשות ניתוח לקיצור קיבה. כתוצאה מזה ירדתי 30 ק"ג והתחתנו כמה חודשים לאחר מכן".
איך השפיע עלייך הניתוח מבחינה פסיכולוגית? הרגשת טוב יותר?
"הפוך. שמחת החיים שלי הופסקה, הייתה תקופה שהייתי בדיכאון. אחרי ניתוח כזה אתה כבר לא יכול לאכול אותו הדבר, וזה גורם למצב שחסרים לך ויטמינים בגוף שאתה צריך להשלים מבחוץ, ואני לא עשיתי את זה. בתור בחורה שמנה, אוכל היה חלק משמחת החיים שלי, אוכל זה דבר מנחם. ברגע שאתה עושה ניתוח כזה, אתה מסתכל על מאכלים שאתה ממש אוהב אבל אסור לך לגעת, ואתה מתבאס. נכון, היה כיף לקבל מחמאות ולרדת ארבע מידות במכנסיים, אבל במהות הייתי ילדה שמנה, ככה חייתי".
איך זה הרגיש לצאת שוב לעולם הרווקות אחרי הגירושים?
"ארבעה חודשים אחרי שהתגרשתי קניתי את הביקיני הראשון שלי. בחורה ששוקלת 95 ק"ג בביקיני! מבחינת גברים, בשנה הראשונה אחרי הגירושים לא עניין אותי כלום, רציתי את התשוקה, אז ראיתי עולם והיה לי כיף. הייתי צריכה את זה בשביל הביטחון שלי. היה לי כיף להרגיש נחשקת, סקסית. מאחר והכול היה מאוד פרקטי ולא כלל רגשות, המשקל לא היווה עניין בשום סיטואציה. אחרי שנה החלטתי שמספיק לי, מיציתי. היום אני במערכת יחסים, ואני כל הזמן שואלת אותו אם לא מפריע לו שאני שמנה והוא תמיד אומר לי שלא. הוא לא רואה את זה בכלל".
איך את היום?
"היום אני שוקלת 98 ק"ג, והקושי היחיד שהמשקל שלי מהווה הוא מבחינה אישית. אני מרגישה שהגיל והמשקל לא הולכים טוב יחד מבחינה בריאותית, אז אני מטפלת בזה בעזרת דיאטה. מבחינה זוגית אין לי בעיה. אני באמת מאמינה שבסופו של דבר, זה הכול קשור למה שאני משדרת. אם אני משדרת ביטחון עצמי וסקסיות, זה מושך גברים, לפחות את אלו שלא מפחדים מהנורמה ושאין להם בעיה שייראו אותם עם שמנות".
