שתף קטע נבחר

האם החרדים יפילו את נתניהו?

הקורונה רק מבליטה את עליונות האוטונומיה החרדית על מדינת ישראל וממשלת ישראל אך נראה שפתרון אמיתי כלל אינו על סדר היום. ניתוח מיוחד

הסגר השלישי מוצא את מדינת ישראל במצב מוזר ומעניק לאדם אחד יתרון ממשי על פני כולם. ישראל נמצאת בסגר שהוא פוליטי במהותו. אי אפשר להתכחש לעובדה שאזרחים רבים כלואים בביתם, בעיקר בגלל שנתוני התחלואה הגבוהים הם במגזר החרדי. בעוד השר אמיר אוחנה מתהדר בכמות הקנסות שניתנו ("אכיפה" כפי שהם מכנים זאת), מתברר כי גם כאן הייתה אכיפה בררנית. או כמו שכתב ג'ורג' אורוול בספרו חוות החיות "כל החיות שוות, אך יש חיות ששוות יותר". נתונים שהתפרסמו השבוע, בהמשך לנתונים שפורסמו לאחר הגל השני מעידים כי עיקר הדו"חות ניתנים במגזר העירוני הלא-חרדי ובמגזר הערבי. ואולם, זאת אכיפה שהיא הפוכה מנתוני התחלואה. הישובים החרדיים, מובילים יחד עם הישובים הערביים ברמת התחלואה.

 

גדעון סער ובנימין נתניהו (צילום: אלכס קולומויסקי)
גדעון סער ובנימין נתניהו(צילום: אלכס קולומויסקי)

 

בירושלים לבדה, נספרו השבוע למעלה מ-16,000 חולים מאומתים שרובם המוחלט מהשכונות החרדיות. נתוני התחלואה הם הגיוניים בהתחשב בצפיפות האוכלוסין הגבוהה בישובים הערביים והחרדיים. אולם העובדה כי ראשי המגזר החרדי "מורדים" בהנחיות, וממשיכים בשגרת החיים, בעוד שאר המדינה מוחזקת בסגר, הנה מקוממת ומעידה על הסיבות האמיתיות – חוסר רצון של הממשלה להתעמת הנהגת הציבור החרדי ובמיוחד עם המנהיג החרדי של הזרם הליטאי, הרב חיים קנייבסקי, בן ה-92, שהוא הפוסק העליון במגזר החרדי ועל-פיו יישק דבר. ולדאבוננו, הרב קנייבסקי מקדש את השליטה בחסידיו ואת האוטונומיה המוחלטת שהוא מקבל מראש הממשלה, על פני בריאות הציבור הכללי והדוגמה האישית, כאשר כלל לא איכפת לו מהשלכות ההתנהלות על תדמית החרדים, שגם כך אינה טובה. בעוד מדינת ישראל מסוגרת, במגזר החרדי התלמידים הולכים למוסדות הלימוד, והמשטרה נמנעת או שאינה מסוגלת בכלל לאכוף את הסגר. על פניו התקשורת החרדית וההנהגה החרדית קוראים לציבור "להישמר", אולם חשוב יותר לשמור על כך שאורח החיים, לימוד התורה והחתונות ימשכו. המחדל הזה הוא בראש ובראשונה פוליטי – קל להתגולל על ראש הממשלה, שבשם הברית הקדושה שיש לו עם החרדים, אינו זוקף אצבע כדי לאכוף את "מלכות" המדינה, על אוכלוסייה בדלנית (כך קורה גם בשטחים, בעיקר סביב נוער הגבעות, אולם על כך אולי בטור אחר), אך היכן יריביו הפוליטיים? משום מה ולמרות שמדובר בתקופת בחירות, אף פוליטיקאי לא מתקומם כנגד הסגר הפוליטי. מדוע? ובכן, בימין, הן לגדעון סער והן לנפתלי בנט ברור כי סיכוי סביר שבכדי להקים ממשלה חלופית לנתניהו, הם לא יכולים לעצבן את החרדים.

 

הם יעדיפו ממשלה עם החרדים על-פני ממשלה יותר ממורכזת. לסער ספציפית, מערכת יחסים חמה עם הפוליטיקאים החרדים, שהתחילה עוד בימיו כמזכיר הממשלה והמשיכה להירקם בימיו בכנסת, הן כיו"ר הקואליציה, כיו"ר סיעת הליכוד ובימיו כשר חינוך ושר פנים והוא היחידי שיש לו סיכוי כלשהו להקים ממשלה חלופית לממשלת נתניהו בתמיכת החרדים, תמיכה אולי אבל אין בכוונתו לאבד את הסיכוי גם במחיר התעלמות מן המתרחש במגזר. אם זו תמונת המצב בימין, אולי מן השמאל -מרכז- ימין - חילוני תבוא הישועה? לא ולא. למעט יושב ראש ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שאמנם דיבר על כך, אך באופן מפתיע לא הפך את הנושא לדגל, לא נשמע קול מן הצד שמתיימר להוות חלופה שלטונית. יאיר לפיד, שנישא בתחילת הקריירה שלו, על כפי המתנגדים לכפייה החרדית, דומם לנוכח המחדלים, וכך גם שאר שאריות המחנה.

 

מבני גנץ אין לאיש ציפיות, אולם איפה מרצ ושאריות העבודה? איפה חולדאי? האם לאיש לא מפריע כי המשק נחנק, האזרחים משלמים מחיר כבד והכל בגלל התנהלות של רב אחד? הפתרון למצב הוא לא בזבנג וגמרנו. הקורונה רק מבליטה את עליונות האוטונומיה החרדית על מדינת ישראל וממשלת ישראל ומצב זה אינו הגיוני. ואולם, הפתרון ארוך הטווח כלל אינו על סדר היום. לא מדובר כאן בגיוס לכולם (גם הצבא מודה שאינו זקוק לתוספת כח אדם), אלא לשוויון בזכויות ובחובות ולשוויון בפני החוק. מדינת ישראל מחויבת כצורך הישרדותי למנוע מצב של התעלמות מגזר זה או אחר מן החוק. כי המצב בו "כל החיות שוות, אך יש חיות ששוות יותר" מרסק את אמון הציבור הכללי במערכת ואינו בר-קיימא במדינה ריבונית. המאבק בנתניהו עיוור גם את יריביו שנמצאים בוורטיגו קבוע.

 

נתניהו מצליח לטשטש את כשלון ניהול משבר הקורונה ושולט בסדר היום, אולם אין בכך עילה אמיתית למחדליהם של אלו המתיימרים להחליפו. ואם אלו החלופות, מדוע ה"אלטרנטיבה" מופתעת שלראש הממשלה בסיס תמיכה יציב של 30 מנדטים? בכל מקרה, לא צפוי שהמצב ישתנה מבחינת התנהלות ראשי המגזר החרדי, ואת המחיר משלמת מדינת ישראל. האם יקום הפוליטיקאי שיציע מתווה אחר ליחסי מדינת ישראל והמגזר החרדי? כאשר מנהיגי החלופה מימין דבקים בקשר עם המפלגות החרדיות ו"מנהיגי" מפלגות השמאל-מרכז כל כך מפוצלים ונעדרי אמונה ביכולתם האמיתית להציע חלופה, כנראה שהתשובה היא לא.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים