העסקים שנפגעו בקורונה וקיבלו סיוע דווקא ממיזם פרטי: "חשבו שיש פה קאץ'"

חרדי עם עסק פדיקור לגברים, שף שפתח מסעדה ניידת ומורה שהקימה נגרייה. בעלי עסקים קטנים שנפגעו במשבר הקורונה החלו השבוע לקבל סיוע של אלפי שקלים ממיזם WE19 אותו מנהלות ענבר שעשוע בר-ניר ועדי אטון. "הפסדתי את כל מה שחסכנו כמשפחה במשך 20 שנה. בסגר הראשון לא קיבלנו שקל מהמדינה"

יעל ולצרפורסם 08:04, 23/01/2021
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

יוסי דבורץ מבית שמש, אסף קדוש ממושב מבועים וענבל ענבר ממושב סגולה הם רק כמה ממאות בעלי עסקים שהחלו השבוע לקבל סיוע של 30-50 אלף שקל כל אחד. זאת במסגרת הפעימה הראשונה של מיזם WE19 שהושק באוקטובר כדי לתת קצת חמצן לעסקים קטנים וצעירים שנפגעו ממשבר הקורונה. "המענק הזה נותן לי יכולת לקחת אוויר בתקופה הקשה הזו", אומר דבורץ (36) נשוי ואב לשניים, שפתח באפריל 2019 עסק לפדיקור רפואי.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו  

לא מדובר בתוכנית מבית היוצר של שר האוצר, ישראל כץ, או ראש הממשלה, בנימין נתניהו. במקרה הזה את חבל ההצלה לעסקים שרק התחילו וכבר נאלצו להתמודד עם משבר הקורונה לא נתנה המדינה והוא הגיע מ"הבית לסולידריות חברתית", חברה לתועלת הציבור, מיסודם של ענת ואמנון שעשוע, מייסד ומנכ"ל מובילאיי ואורקם וסגן נשיא בכיר באינטל, כשהתרומה שתרמו הזוג שעשוע לצורך הפעילות הועמדה על 100 מיליון שקל. 

צילום: עצמיהקליניקה של דבורץ (צילום: עצמי)

"בתחילה, כעוסק פטור, לא יכולתי להגיש את הבקשה. ואז קיבלתי הודעה, שהמענקים נפתחו גם לעוסקים פטורים. הגשתי את הבקשה, והתרגשתי כשקיבלתי את התשובה", מספר דבורץ. "30 אלף שקל זה סיוע עצום עבורי. האמת היא, שאני לא יודע מה אעשה קודם עם המענק, כי אני צריך עדיין לרכוש ציוד, וכל קנייה מתחילה ב-1,000 שקל. את המענק קיבלתי עבור פרסום ושיווק ורכישת ציוד, ועבור השתלמויות, שאני מקווה שיגיעו בקרוב". 

מדובר לדבריו בעסק ייחודי מכיוון שהוא מבצע פדיקור רפואי בעיקר לגברים. "אני נותן מענה לכל בעיות כף הרגל. אני גם מעניק את השירות לנשים, אם יש בקשות", הוא אומר. "אני איש דתי, אבל חרדי ליברלי, שעובד לפרנסתו, וקיבלתי על כך אישור מהרב. רוב הלקוחות שלי הם מבוגרים, ואני מגיע אליהם עד הבית, זה בנוסף לקליניקה שיש לי בבית. כשהגיעה הקורונה, העסק השתתק. הגברים המבוגרים חששו לצאת מהבית וגם להכניס אליהם הביתה".

שר האוצר ישראל כץ בראיון לאולפן Ynet (צילום: אלכס גמבורג, משי בן עמי)

גם אסף קדוש ושותפו ישראל דדון זקוקים מאוד לסיוע הכספי. ביוני 2019 הם פתחו את "אוטוביס", עסק שהוא במהותו מסעדה ניידת. קדוש (41), נשוי ואב לשלושה, הוא שף במקצועו. "במהלך 2019 החלטתי לעשות לביתי, לאחר שנים ארוכות בהן עבדתי בחברות קייטרינג. בחודשים הראשונים העסק דשדש, ואז הוא החל לתפוס הכרה, והתחילו לעלות ההכנסות".

צילום: עצמיאוטוביס בצאלים (צילום: עצמי)

מה מהות העסק?
"אנחנו מספקים הסעדה למוסדות ומפעלים, שאין להם חדרי אוכל ומטבחים. בהמשך נכנסו גם לתחום האירועים וימי הולדת וימי גיבוש, וגם לשטחי האימונים של צה"ל בכל הארץ, כי לחיילים במהלך האימונים כמעט ולא מגיע אוכל חם". 

צילום: עצמיאוטוביס: "בסגר הראשון הפסדנו קרוב ל-160 אלף שקל בגלל ביטולים" (צילום: עצמי)

ואז הגיעה הקורונה, ובתחילת מרץ 2020 הכל קפא. "במהלך הסגר הראשון הפסדנו קרוב ל-160 אלף שקל בגלל ביטולים. כל נשפי פורים והמסיבות בוטלו. במכה אחת הכל נעמד, זרקנו לפח סחורה, חווינו הפסדים עצומים. בסוף מאי, כשהסגר השתחרר, כל היומן התמלא מחדש. את חודש יוני עבדנו במלואו, ושוב הגיע סגר. כל מה שהצלחנו להרוויח בין הסגר הראשון לשני הלך, מפה החלה השקיעה שלנו. העסק הוקם עם חצי מיליון שקל הלוואות, רק עלות האוטובוס היא 350 אלף שקל. אמנם עשינו מעט אירועים בקפסולות בהתאם להנחיות, אבל זה סייע רק להתגלגל, לשלם ביטוחים והוצאות. המצב נהיה ממש קשה. אם התקורות שלנו היו גבוהות, העסק היה נסגר לאחר הסגר השני. המענק, שאנחנו מקבלים עכשיו בזכות המיזם המופלא הזה, מאפשר לנו להחזיק מעט את הראש מעל המים, ולהמשיך קדימה. אבל אני כועס מאוד".

צילום: עצמיאסף קדוש וישראל דדון (צילום: עצמי)

על מה?
"על המדינה, שזרקה אותי קיבינימט. בסגר הראשון, מכיוון שלא מלאה שנה לעסק, לא קיבלנו שקל. בסגר השני קיבלנו 1,059 שקל! יש בי אכזבה גדולה מהמדינה. כעצמאי לא חשבתי שזה מה שיקרה, אפילו לשכר מינימום לא דואגים לנו. בשנה הזו, שעבדנו בה חודשיים, הפסדתי את כל מה שחסכנו כמשפחה במשך 20 שנה. אני מחכה שהקורונה תהיה מאחורינו, כי כל תחום הפעילות שלנו בעצם בנוי על התקהלות. אין לנו משלוחים, לכן כרגע אנחנו מושבתים לגמרי. אנחנו סוגרים עכשיו אירועים לאפריל-מאי, עם התחייבות שאם הם עדיין לא יתאפשרו, נחזיר את המקדמה".

גם ענבל ענבר (50), נשואה ואם לארבעה, פתחה באפריל 2019 את העסק שלה - "מנגרים מהלב", נגרייה ניידת וסדנאות עץ לאוכלוסייה ולנוער עם צרכים מיוחדים. ענבר היא מורה ומנחת קבוצות לימודיות ופתחה את העסק במקביל להמשך ההוראה.

צילום: עצמיענבל ענבר (צילום: עצמי)

"לפני שלוש שנים יצאתי לשנת שבתון, במהלכה התחלתי ללמוד ולהתעסק בעץ. לא ידעתי שיש לי את זה. התאהבתי בתחום והחלטתי לשלב בין הנחיית קבוצות וחינוך ערכי חברתי, שאני מתמחה בו, לעץ", היא מספרת. "למדתי במעו"ף להקים עסק, ונגרות, כשהרעיון היה להנגיש את הנגרות לכלל האוכלוסייה בכל מקום. יש לי עגלה איתה אני נוסעת לכל מקום, ועורכת סדנאות. המשתתפים מקבלים שיח ערכי, באמצעותו הם רוכשים מיומנויות חברתיות וחיזוקים לדימוי העצמי שלהם, וגם יוצאים עם תוצר ביד".

צילום: עצמיענבר ענבל בסדנא (צילום: עצמי)

בעגלה ובציוד הראשוני השקיעה ענבר עשרות אלפי שקלים, "ממשכורת של מורה", היא מדגישה. בינואר 2020 קיבלה אישור ממשרד החינוך להעביר את הסדנאות גם במסגרות החינוך המיוחד, לשם העצמה, והחלה להעביר אותן במסגרת החדשה של חינוך מיוחד בקיבוץ שובל לנוער עם צרכים מיוחדים בכיתות ז' עד ט'.

"חודש וחצי הצלחתי לעבוד ואז, הכל נעצר", היא משחזרת. "אמנם המשכתי, כשאפשר היה, להעביר סדנאות לפי ההנחיות, בקפסולות, אבל הרוב הגדול נעצר, ולא הצלחתי לרכוש את כל הציוד הנדרש, למשל, עגלה מונגשת. המענק הגיע אליי בזמן אמת ונתן לי חיזוק אמיתי, כי אני רוצה להמשיך עם העסק הזה, שמסייע ומעלה חיוך לכל כך הרבה אנשים, בכל גיל ובכל מקום".

"לא האמינו לנו"

את המיזם המבורך מנהלות ענבר שעשוע בר-ניר ועדי אטון. "כשהודענו לבעלי עסקים שמוצע להם להשתתף במיזם שיעניק להם כמה עשרות אלפי שקלים, הם לא האמינו לנו. זה הפתיע אותנו. לא חשבנו שניתקל בתגובות כאלו", אומרת שעשוע בר-ניר. "זה היה באמת מפתיע", מסכימה אטון. "לא מעט בעלי עסקים חשבו שמדובר בהלוואות ולא בתרומה, ולא האמינו לנו בהתחלה. הם חשבו שיש פה קאץ'".

אבל, כאמור, לא מדובר במתיחה וביום חמישי השבוע אמור היה להתחיל תהליך חלוקת הסכום של הפעימה הראשונה מתוך שלוש לבעלי העסקים שנבחרו, כשמדובר ב-30 אלף שקל לעסקים פטורים, ו-50 אלף שקל לעסקים מורשים. שהכוונה היא לסיים את התהליך הזה עד סוף פברואר, וסיום התהליך כולו ייארך כמה חודשים.

צילום: סלפיענבר שעשוע בר-ניר ועדי אטון באשכול נגב מזרחי (צילום: סלפי)

"מטרת המיזם היא לשמור את הרוח היזמית הישראלית, להפיח תקווה בעסקים שנולדו לתוך מגפת הקורונה ולהעניק להם הזדמנות מחודשת להצמיח את עסקיהם, חרף כל הקשיים", נכתב בהודעת המיזם עם השקתו. הסכום שנתרם אמור היה להתחלק בין כ-2,400 יזמים ועסקים קטנים, שנפתחו ב-2019 עד ספטמבר 2020 ונפגעו כתוצאה ממשבר הקורונה.

השיטה של המיזם התבססה על אלגוריתם של בחירת עמיתים אנונימי ורנדומלי, שאפשר לעסקים שהשתתפו במיזם, לבחור איזה עסק מתאים למענק הצמיחה, על בסיס הצגת הסיפור של העסק וצרכיו. יש להדגיש, שלאחר בחירת העמיתים, נבדקו ואומתו חשבונאית הנתונים, שסופקו על ידי בעלי העסקים. 

"אנחנו מתרגשות להתחיל בחלוקת הכספים של הפעימה הראשונה", אומרות שתי מנהלות המיזם. "מאז הקמת המיזם נוכחנו לראות ולפגוש את המצוקה בשטח. הגענו לעשרות ערים ויישובים בכל הארץ, ופגשנו יזמים רבים, ששמו את כל משאביהם האישיים למען העסק שלהם, וראו איך מפעל חייהם קורס להם מול העיניים בעקבות המשבר הכלכלי העמוק. עבורנו, זו זכות גדולה לאפשר לאותם בעלי עסקים לעמוד חזרה על הרגליים ולהמשיך לצמוח".  

"מעדיפים בעלי משפחות"

מהנתונים שהתקבלו במהלך ההרשמה למיזם עולה, כי כ-93% מהפונים הם בעלי עסקים קטנים וזעירים של עד חמישה עובדים. כ-31% מהפונים הם נותני שירותים אישיים ממגוון תחומים, כ-20% מתחומי המסעדנות ושירותי המזון, וכ-15% מתחומי הבידור פנאי ותרבות. 47% הם ממרכז הארץ ו-53% מהפריפריה. 

צילום: סלפיענבר שעשוע בר-ניר ועדי אטון עם מערך המתנדבים (צילום: סלפי)

עוד ציינו השתיים, כי מהנתונים ניתן ללמוד שהעסקים שדירגו את אלו שראויים לקבל את המענק, נטו לבחור בבעלי משפחות, וכי יותר מ-60% ממקבלי המענק הם בעלי משפחות. כ-44% מהמבקשים ביקשו את הסיוע בתחומי שיווק, פרסום ומעבר למכירה אונליין. 

"הבחירה בעסקים הזוכים לא הייתה קלה", מציינת אטון. "בסופו של התהליך נבחרו 2,326 עסקים מתוך 7,300 שהגישו. אחד הדברים המעניינים היה לראות את האימפקט החברתי, שהוביל את הבחירה. עסקים בחרו בעסקים של בעל עסק, שיש לו משפחה, או בעסקים, שמייעדים את עצמם לסיוע לבעלי מוגבלויות או לעבודה עם נוער בסיכון".

אתן שלמות עם בחירת העמיתים?
אטון: "בוודאי. זו הדרך הנכונה. מי שם אותנו להחליט איזה עסק צריך לקבל את המענק? כן עברנו על הנבחרים לאחר הבחירה, עברנו על השורות התחתונות. כדי להכיר ולהיות בטוחות שכל הפרטים שנתן העסק נכונים. אגב, אנחנו מכירות גם עסקים שהגישו ולא קיבלו. לדוגמה: כמה מדריכי ומדריכות כושר".

יש לכן השערה למה?
"אחד ההסברים הוא האימפקט החברתי של העסק. בחרו בעסקים, שעומדים מאחוריהם מפרנסים של משפחות, או עם אג'נדה חברתית. יש גם עסקים שזכו, והודיעו לנו שהם מוותרים על הזכייה, וביקשו שנעביר את הסכום לעסקים שזקוקים לכסף יותר מהם. זו הייתה מחווה מרגשת. הייתה לנו רשימה של 300 בהמתנה, וממנה העברנו לרשימת הזוכים, לפי הסדר".

קהילה של עסקים

השתיים מספרות שציפו שרוב הבקשות יגיעו מצעירים, מה שאכן קרה, אבל היו גם מקרים אחרים. "יש שני בתי קפה שקיבלו 30 אלף שקל כל אחד", הן מספרות. "אחד של אישה בת 82, ואחר של אישה בת 73, שנכנסה לעשירייה הראשונה של מקבלי המענקים". 

מה הלאה?
"אנחנו רוצות לסיים את חלוקת המענקים, ובמקביל חושבות איך לתת עוד כלים, מעבר למענקים, כמו קורסים או חלוקת ידע. נוצרה פה גם קהילה גדולה, של העסקים שקיבלו את המענקים, ויש מצב של נטוורקינג בהמשך כשיתאפשר. אנחנו מבקשות להבין מה הדבר הבוער הבא של החברה הישראלית, וללכת לכיוון הזה".

ענבר שעשוע בר-ניר ואטון הכירו עוד לפני היציאה לדרך של המיזם. שעשוע בר-ניר, בת 27 ונשואה, היא בעלת תואר שני בניהול עמותות מקרן מנדל ישראל (אוניברסיטת בן גוריון), וראשון בפסיכולוגיה וחינוך (אוניברסיטת בן גוריון). אטון, בת 30, שעומדת להינשא בקרוב, היא בעלת תואר ראשון באומנות התיאטרון מאוניברסיטת תל אביב, ושני בניהול עמותות מקרן מנדל. כך גם הכירה את ענת שעשוע, החלה לעבוד איתה, ומכאן הכירה גם את ענבר. אגב, אטון מחזיקה גם במיזם שידוכים פרטי, בו הכירה את חתנה לעתיד. 

שתיהן מכוונות אג'נדה חברתית, והעבודה הניהולית המשותפת והמאומצת בתקופה האחרונה, הידקה את קשרי החברות ביניהן. "הכרתי עסקים מהבית, וגם את החיבור החשוב שבין עסקים וחברה", מדגישה שעשוע בר-ניר.

השם של אבא פתח לך דלתות? סייע בניהול המיזם הזה?
"הקשר לאבא לא סייע ולא הפריע. מעבר לתרומה, שניתנה על ידי ההורים שלי, ההחלטה על היציאה לדרך עם המיזם הייתה של הוריי, אבל לאט לאט יצרנו יחד משהו מאפס, כשהמטרה שעמדה לנגד עינינו הייתה לעודד כלכלה חדשה של עסקים קטנים. ניהול המיזם הוא של עדי ושלי, כשכמובן שיתפנו במהלכים ובהתפתחויות. נכון, זה אתגר לעבוד עם המשפחה, יש משקל על הכתפיים".