תקופת הקורונה משפיעה באופן משמעותי על דפוסי השימוש באינטרנט בישראל: אנחנו גולשים יותר באינטרנט, צופים יותר בסרטים ותוכניות וצורכים יותר שירותים אונליין - כך עולה מדו"ח שפרסמה בזק הבוקר (יום ד') על מצב האינטרנט בישראל בשנת 2020. מדובר בדו"ח השביעי בסדרת הדו"חות שלה שסוקרים את הרגלי השימוש וההתנהגות של הישראלים בעידן הדיגיטלי, והשנה הוא מתמקד במעבר לצריכה דיגיטלית של שירותים רבים.
בין השינויים - יותר זמן מסך, כשאנחנו מבלים 12 שעות בממוצע ביום מול מסכים, מחשב, טלפון וטלוויזיה. רבים יותר עובדים מהבית ובסך הכל מרוצים מזה (62 אחוזים רוצים להמשיך לעבוד מהבית גם אחרי הקורונה). החיים שלנו הופכים תחת אילוצי הקורונה ליותר ויותר דיגיטליים. תחום התרבות המציא עצמו מחדש כש-67 אחוזים מהציבור צופים במופעי תרבות מהבית, באמצעות האינטרנט, ו-94 אחוזים משתמשים באתרי הממשלה כדי לטפל בסידורים ועניינים בירוקרטיים.
3 צפייה בגלריה
פייק ניוז
פייק ניוז
פייק ניוז
(צילום: shutterstock)
התוצאה היא שהשימוש באינטרנט עולה כפורח וכמויות הגלישה שוברות את כל השיאים. לפי הדו"ח בסוף 2020 היו בישראל 6.7 מיליון גולשים אינטרנט פעילים, 76.9 אחוזים ממשקי הבית. כמות האינטרנט שצורך בית ממוצע בישראל עלתה ב-30 אחוזים בתקופת הקורונה ומגיעה ל-12 גיגה בייט ביום, לעומת 9 גיגה-בייט ב-2019. מעל 70 אחוזים מהנשאלים ציינו ששדרגו את תשתית האינטרנט וציוד המחשוב בבית בהשקעה ממוצעת של 2,300 שקל לשנה. ובד בבד, 36 אחוזים מהנשאלים דיווחו על מתקפת סייבר שחוו ו-22 אחוזים התמודדו עם פריצה לחשבון האישי שלהם.
3 צפייה בגלריה
ילד עם מחשב נייד
ילד עם מחשב נייד
ההורים מאפשרים יותר זמן מסך
(צילום: shutterstock)
מה עושים שעות ארוכות בבית? למשל צופים בסרטים ובסדרות. כאן חל שינוי מרחיק לכת בשנים האחרונות כש-93 אחוזים מהציבור צופים היום בסטרימינג ולא בערוצי הטלוויזיה המסורתיים, תוך כדי מעבר לצפייה בסטרימינג מהטלוויזיה בסלון במקום על מסך המחשב. עלייה דומה חלה גם בהאזנה למוזיקה ולפודקאסטים: 90 אחוזים מהנשאלים אמרו כי הם מאזינים למוזיקה באמצעות שירותי סטרימינג ו-40 אחוזים אמרו כי הם מאזינים לפודקאסטים. ואילו הגיימרים הפכו לצרכנים כבדים יותר של המשחקים, ועל פי הסקר כ-70 אחוזים מבני הנוער בגילאי 13-18 משחקים בממוצע מעל 20 שעות בשבוע.

לאהוב מרחוק

גם חיי האהבה השתנו: 40 אחוזים מהרווקות והרווקים העידו שהתנסו בדייטים מרחוק, דייטים ללא מגע אישי. 64 אחוזים מהרומנטיקנים החדשים ציינו שהדייט הדיגיטלי חסך להם הרבה זמן אבל בה בעת, 65 אחוזים העידו שלא נהנו בדייט הזה באותה מידה שהם נהנים בדייט פיזי. בתוך כך יש דיווח על השפעות נפשיות של המצב: 80 אחוזים מהנשאלים חשים בדידות, 57 אחוזים חשים דיכאון וחרדה, ויש גם שיעור גדול של דיווחים על כאבים חדשים, חוסר ריכוז ונדודי שינה.
גם הילדים לא ממש נהנים מהמצב. בקרב 83 אחוזים מהילדים יש דיווח על בדידות ואצל הבנות במיוחד (62 מהן) יש תופעות חרדה ודיכאון. ואם יש ספק למישהו - 60 אחוזים מכלל התלמידים לא ירצו להמשיך ללמוד בזום לאחר שתסתיים הקורונה. בלחץ העיתים ההורים מוותרים בענייני שעות שינה וצפייה ו-69 אחוזים מההורים מאפשרים לילדים לצפות הרבה יותר בטלוויזיה. הסמארטפון הפך השנה לצעצוע המועדף כשהילדים מעדיפים לשחק עם הטלפון בהשוואה למשחקי כדור, לגו, אפילו קונסולות משחק.
3 צפייה בגלריה
מלחמת הסטרימינג
מלחמת הסטרימינג
93% צופים בסטרימינג
(צילום: shutterstock)
באופן מפתיע מתברר שמרבית הציבור לא רואה באיכון הסלולרי של השב"כ איום בלתי מוצדק על הפרטיות. 63 אחוזים בגילאים 13 עד 55 ו-71 אחוזים מקרב המבוגרים יותר סבורים, שהאיכון הסלולרי הוא הכרחי ולגיטימי בתקופת חירום.
בכלל, החשש מפגיעה בפרטיות בתקופת הקורונה מתגלה כנמוך יותר מהצפוי. מתברר שב-2020 רק 71 אחוזים מהציבור מציינים שמפריע להם שאוספים עליהם מידע ברשת לעומת 77 אחוזים ב-2018. בני נוער מודעים יותר ממבוגרים לסכנות של פגיעה בפרטיות ברשת, ובאופן עקבי הם פועלים יותר מהבוגרים למניעת מעקב אחריהם: מבטלים מעקב מיקום, משנים הגדרות פרטיות, נמנעים מהעלאת תמונות מסוימות ומכניסה לאתרים מסוימים ועוד.
אחת התובנות האנושיות שהתפתחו בתקופה הזו היא הצורך להבחין בין ידיעת אמת לבין כזב, "פייק". מהדו"ח עולה כי אנחנו לא לגמרי סומכים על הרשתות החברתיות בכל מה שקשור לחדשות: 60 אחוזים מנשאלים מתעדכנים בחדשות באמצעות הרשתות החברתיות, אבל רק 19 אחוזים מהם מאמינים שהמידע אמין. 63 אחוזים העידו שהם מתקשים להבדיל בין פייק ניוז לחדשות אמיתיות. 48 אחוזים מתקשים להבדיל גם אחרי שבדקו את המידע. ועדיין 76 אחוזים מהציבור מתעדכנים בחדשות באמצעות אתרי חדשות ישראליים באינטרנט.

"הקורונה הפכה את כולנו למומחי דיגיטל"

הדו"ח מבוסס על סקר שנערך בשיתוף מכון המחקר TNS-KANTAR. הסקר בוצע בקרב מדגם של 2,300 מרואיינים הכולל מדגם ארצי ומייצג (גילאי 18+), מדגם בני נוער (גילאי 13-18) ומדגם של המגזר הערבי. כמו כן, הוא כולל נתוני תשתיות שנאספו ממערכות בזק בצרוף ניתוח נתוני השוק.
קרן לייזרוביץ, סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק, אמרה: "גם בעידן הפוסט-קורונה תהליכי הדיגיטציה ימשיכו להתקדם במהירות, ואם עד כה היו כאלה שחששו מביצוע פעולות ברשת, כמו קניות, העברת כספים או הורדת תוכנות, הקורונה הפכה את כולנו למומחי דיגיטל. אנו נמשיך לצרוך יותר ויותר תוכני וידאו ומספר המכשירים המחוברים בכל בית יגדל, דבר שיוביל לצורך בתשתיות מתקדמות ואספקת קצבי גלישה של מאות מגה לכל בית".