"החיסונים הם האור בקצה המנהרה, זו התקווה שלנו למיגור המחלה, אבל זה דורש זמן, והייתה פה רתימה של העגלה לפני הסוסים", אומרת הבוקר (ג') פרופ' סיגל סדצקי, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור, בראיון לאולפן ynet. "יש מהמורות בדרך, כמו המוטציות, וצריך ללמוד כל מהמורה. צריך ללמוד גם את החיסונים ואת השפעתם. אבל אנחנו רצים מהר מדי. אני מציעה לעצור, כמו שנכון לעשות במקרי חירום, ולבדוק את הדברים כמו שצריך. מי שחושב שבתוך מספר ימים אנחנו נראה את התוצאות של החיסונים, טועה לחלוטין".
קראו עוד:
לדעתה, חשוב לבדוק באילו יישובים ומגזרים אחוזי ההתחסנות נמוכים, ולפעול להעלתם. "לדוגמה, כל הזמן אומרים שבקרב בני 60 ומעלה יש כבר כ-80% התחסנות, אבל מתברר שאחוז ההתחסנות בקרב בני 60 עד 69 נמוך יותר, אז צריך לבחון מה הבעיה דווקא בקבוצה הזאת, שאנחנו מאוד רוצים שהיא תהיה מחוסנת".
לשאלה, אם היא חושבת שאפשר לפתוח את הסגר ביום שישי, ולפתוח את מערכת החינוך ביום ראשון, השיבה: "מבחינה אפידמיולוגית המצב לא מאפשר פתיחה, אבל אנחנו לא מנהלים את המגפה רק מהבחינה האפידמיולוגית. השאלה המרכזית היא למה הסגר לא עובד, מפני שאם הוא לא עובד, גם הפתיחה לא תעבוד. אם מבטיחים לי שבתי הספר ייפתחו בקפסולות של פחות מעשרה תלמידים, אין לי התנגדות לפתוח".

פרופ' סדצקי התפטרה מתפקידה ביולי האחרון. במכתב ההתפטרות שלה מתחה ביקורת על דרך קבלת ההחלטות במשבר הקורונה. "לצערי, מזה מספר שבועות מצפן הטיפול במגפה איבד כיוון", כתבה. "למרות התרעות שיטתיות וסדורות במערכות השונות ובדיונים בפורומים שונים, אנו צופים בתסכול בשעון החול של ההזדמנויות, שהולך ואוזל. על רקע זה הגעתי למסקנה שבתנאים החדשים שנוצרו, ובהם דעתי המקצועית לא מתקבלת, אין ביכולתי עוד לסייע להתמודדות אפקטיבית לבלימת התפשטות הנגיף".
בראיון הבוקר היא התבקשה להתייחס לדבריו של סגן שר הבריאות, יואב קיש, לפיהם הכול פוליטי בקבלת ההחלטות בנושא הקורונה. על כך אמרה: "לא הייתי אומרת שהכול פוליטי, אבל הרבה דברים מתבצעים בצורה פוליטית, וזה חלק מהבעיה. אנחנו חייבים לעבוד ביחד ולהחזיר את אמון הציבור על ידי מתן הנחיות נכונות ויישום נכון ורוחבי. כשאנחנו מרגישים תחת אלונקה, אנשים כן מתגייסים. בעלי העסקים הקטנים, לדוגמה, אומרים, 'אם אנחנו לא לבד בנטל, אם הנטל הוא על כולם, אנחנו מוכנים לתרום את חלקנו'".
בהמשך הראיון נשאלה פרופ' סדצקי אם היא מוטרדת מהעובדה שבישראל מתחסנים אנשים מקבוצות שכמעט לא היו מיוצגות במחקר של פייזר, כמו נשים בהיריון ונערים מתחת לגיל 16. תשובתה: "כמי שמאמינה במדע, אני חושבת שצריך לחשוב עד כמה אנחנו דוחקים את גבולות המסורת שלנו. מנגד, עומד מולנו ניהול סיכונים בתקופה של סכנה ממשית ומיידית, וזה מה שאנחנו עושים עכשיו. יושבות קבוצות מומחים ששוקלות את הדברים האלה מאוד בזהירות". לגבי האפשרות לחסן ילדים אמרה: "לא הייתי פותחת את החיסון לכל הילדים בלי שהנושא עבר מחקר קליני, כמו שצריך".