צפו: ד"ר שקשוקה מפתיע את החיילים במוצב
(צילום: דובר צה"ל, אבי חי)
גם אם עברו כמה שנים טובות מאז שסגרתם שבת בבסיס, לא קשה לדמיין איך החיילים מרגישים כשהם צריכים להישאר חמישה שבועות ברציפות במוצב, בלי לראות את המשפחה, בלי להגיע הביתה - והכי גרוע - בלי אוכל מפנק, כזה שיש רק בבית.
אבל לחיילי פלוגת מצדה בגדוד רם של חטיבת החילוץ חיכתה השבוע הפתעה: אחרי שלא יצאו הביתה כבר חמישה שבועות, במקום עוד ארוחת ערב צה"לית חיכה להם שולחן ערוך שעליו ניצח לא אחר מאשר דוקטור שקשוקה, שהגיע במיוחד כדי להכין להם את מנת הדגל שלו - שקשוקה.
"אנחנו סוגרים כבר בערך חמישה שבתות כאן", סיפר סמ"פ הפלוגה, סגן שחר גוטמן, לאולפן ynet. "זה גם בגלל העוצר של הקורונה ופה ספציפית זה בגלל שאנחנו כמו מוצב חוץ, מחלקה אחת סוגרת פה כל פעם שבוע. אנחנו נמצאים פה ומגינים על הכניסה לאריאל. אנחנו צמודים לש"ג של אריאל, ומפה אנחנו גם מוציאים משימות שמטרתן להגן על האזרחים".
סגן גוטמן: "נעים לראות שאזרחים מעריכים את העבודה שלנו, והדוקטור זה בן אדם מיוחד שיצא לנו להכיר עכשיו, אני בטוח שעכשיו כל החיילים פה מוכנים לסגור עוד כמה שבתות"
עוברת עליכם תקופה לא קלה לא רק בגלל הקורונה, אלא גם מבחינה ביטחונית בגזרה.
"נכון. לפני כמה שבועות בטח שמעתם על הפיגוע שהיה פה בצומת גיתי אבישר על כביש 5 קצת לפני אריאל. בעצם, המחבל, שניסה לדקור את החיילת, נוטרל על ידי המפקד. התוצאות היו טובות בסוף, למזלנו. זה מראה לנו כמה חשוב שאנחנו פה ויכולים להגן על האזרחים".
חמישה שבועות זה הרבה זמן, בלי בית ובלי אוכל מהבית.
"האמת שזה לא קל בכלל, אבל בסוף אנחנו מנסים למצוא בתור המפקדים את מה שמחזיק את החיילים. אני חושב שזה שני דברים: האחד זו התחושה של הביחד וההבנה שכולם באותה הסירה וכולם עוברים את זה ביחד, כמו חברים. והדבר השני זו החשיבות של המשימה ושל השהות שלנו פה. אנחנו חווים את זה על בשרנו ביום-יום".
ואז פתאום הדוקטור מגיע להרים לכם קצת. דווקא נשמע כיף.
"זה ממש כיף, וזה מחמם את הלב, בכלל נעים לראות שאזרחים מעריכים את העבודה שלנו, והדוקטור זה בן אדם מיוחד שיצא לנו להכיר עכשיו, אני בטוח שעכשיו כל החיילים פה מוכנים לסגור עוד כמה שבתות".
בינו, אתה יודע לאן הגעת? איפה אנחנו תופסים אותך?
"האמת, אני לא כל כך יודע איפה אני, אבל אני יודע שאני בבסיס של חיילים שרוצים לאכול, ואני באתי בהנאה, בכיף, מיד כששמעתי שחיילים רוצים לאכול. באתי בריצה לכאן בשביל להכין להם את המנה שאני הכי אוהב להכין, לאכול ולהאכיל".
תגיד ד"ר, איזה תבלין סודי תכניס לשם כדי להתחרות בטעם האוכל של אימא ואבא מהבית?
"התבלין הסודי אצלי זה הלב שלי, את זה אני שם בתוך המחבת. חוץ מזה יש עוד תבלינים כמו פפריקה חריפה, הרבה שום, ושוב - הרבה אהבה והרבה לב. עכשיו כשאני יודע שיש פה חיילים שרוצים לאכול במזג אוויר כזה ובבמקום כזה, פתאום במקום לב אחד נהיו לי עשרה לבבות".
