בצל הקורונה שומרים על בריאות הכותל המערבי
(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
החגים בפתח, ובקרן למורשת הכותל המערבי עושים הכול כדי שסצנת האימה משנת 2018, אז התנתק סלע ענק לקראת צאת צום ט' באב, שרק בנס לא פגע במתפללים – לא תחזור על עצמה. בימי הסגר האחרון, החלו בכותל המערבי בסדרה של פעולות שימור הנעשות באמצעות הזרקה, במזרקים הדומים מאוד לאלה המשמשים את הצוותים הרפואיים.
אחת לחצי שנה, לפני חג הפסח וחגי תשרי, נערכות בדיקות יסודיות לאבני הכותל בנות האלפיים, ברחבת התפילה. מהנדסי הקרן למורשת הכותל המערבי ומשמרי רשות העתיקות מקפידים לבצע את העבודות במקום לפי ההנחיות ההלכתיות של רב הכותל המערבי, שמואל רבינוביץ'. בקרן מספרים כי לפני כ-18 שנים הוא גיבש סט הנחיות הלכתיות לנושא עם רבנים בכירים ובראשם מי שהיה "גדול הדור", הרב יוסף שלום אלישיב.
ברשות העתיקות אומרים כי בין הגורמים המשמעותיים לבלייה של אבני הר הבית, נמצאת המערכת האקולוגית המהווה חלק בלתי נפרד מהנוף של הכותל המערבי. "זה מרחב אקולוגי שמקיים חיים יחודיים לו", אומר יוסי ועקנין, האחראי על שימור אזור הכותל המערבי ברשות העתיקות.
"על אבני הכותל ישנה צמחייה רבה המשרישה שורשים אל תוך האבנים, בעיקר מסוג צלף, מציץ סורי, ושיכרון זהוב", הוא מסביר. "בנוסף לכך, מקננים בכותל בעלי כנף רבים, ובהם סיס החומות שמגיע כל שנה, עורבים ויונים. כחלק מעבודות השימור, מתוך ההכרה בחשיבות החי והצומח הייחודיים למקום, אנחנו שומרים על המערכת הזו, ובמקביל, מבטיחים את יציבות האבנים, כך שהכותל ישמור על חוסנו לפחות עוד אלפיים שנה קדימה".
ועקנין מוסיף כי "הסקרים שאנחנו מבצעים מדי חצי שנה, מאפשרים לנו מעקב אחר מצבה הפרטני של כל אבן ואבן". הוא מספר כי "לכל אבן, מבין מאות האבנים שברחבת התפילה, יש 'תעודת זהות' אצלנו עם עשרות מאפיינים שמנוטרים. הסקר האחרון שערכנו, הראה שנדרש טיפול לחיזוק 'הקליפות' החיצוניות של מספר אבנים".
לא קודחים לתוך האבנים
כדי לחזק את האבנים, נוקטים המשמרים בכירורגיה עדינה. "העבודות שאנו מבצעים בקיר החשוב הינן עבודות אל-הרס: הן לא קודחות לתוך פנים האבן, ונעשות בהזרקה עדינה של חומרים המחקים את הרכב האבן, לתוך החללים והסדקים" ועקנין מסביר. "החומר מוזרק אל תוך הסדק כשהוא נוזלי, וכאשר הוא מתייבש, הסדק מתאחה. זו 'התפירה' הכי מושלמת שיכולה להיות. החיסון האולטימטיבי לאבנים החשובות בעולם, מפני פגעי הזמן".
מרדכי (סולי) אליאב, מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי, אמר כי "מדי שנה מגיעים לרחבת הכותל המערבי למעלה מ-12 מיליון איש. אמנם השנה, בצל הקורונה, יותר ויותר אנשים התחברו מרחוק לכותל, אבל אנו כבר נערכים לקראת חזרתם של המתפללים לרחבה. הקרן למורשת הכותל המערבי עושה כל שביכולתה בכדי לשמור על האבנים העתיקות ועל יציבותן לטובת בטיחות המתפללים והמבקרים".
