עו"ד שנפצע במשרד יפוצה ב-140 אלף שקל

התובע מעד על כבל חשמל שהונח על הרצפה ודרש את הפיצוי מהחברה שהשכירה את המשרדים. ניסיונה להטיל עליו את האחריות נדחתה בביהמ"ש

עו"ד רוני סובוטקה | פסקדין
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עורך דין נגד חברת המשרדים "דנאור-שיין", משום ששבר את זרועו הימנית לאחר שמעד על כבל חשמל שהונח על הרצפה. הנתבעת ניסתה להטיל את האחריות לתאונה עליו, אבל השופטת אורלי מור-אל דחתה אותה וקבעה שהוא יפוצה בכ-140 אלף שקל.

 

התובע סיפר שבפברואר 2013 הגיע למשרד כשבידיו קלסרים. הוא חלף על פני שולחן המזכירות ונתקל בכבל מתוח שהונח על הרצפה והיה מחובר לנקודת חשמל בצידו השני של המסדרון. לדבריו, הכבל היה מונח שם עקב תקלה שהייתה בחיבור החשמל בעמדת המזכירה. הוא הוסיף שלפני לתאונה ומאז תחילת השכירות שלו במקום לא היה מונח על הרצפה כבל כזה או אחר והוא לא יכול היה לצפות שיהיה שם מכשול מעין זה. לדבריו, מי שחוצה את המסדרון לא יכול שלא להיתקל בכבל.

 

הוא הוסיף כי עורכת הדין האחראית במשרד אמרה למזכירה לתלות שלט והיא שכחה לעשות זאת. הוא הסביר שאכן לא ראה את הכבל אבל טען שאם המזכירה הייתה שמה שלט - זה לא היה קורה. התובע אישר שהוא עיוור בעין שמאל וכשהוא נושא הקלסרים אין לו שדה ראיה, אך הבהיר שהלך במסלול מוכר ולכן לא הסתכל.


הנתבעת טענה בתגובה שעורך הדין נכנס למשרד בהליכה מהירה כשידיו עמוסות בקלסרים שמסתירים לו את שדה הראיה. זאת, בנוסף לראייתו הלקויה, ולכך שהוא סובל מבעיות ביציבה וממגבלת תנועה בצוואר.

 

לדבריה מדובר היה בכבל בהיר על גבי רצפה כהה ולו היה התובע מביט לאן הוא הולך היה רואה אותו. היא התעקשה שהיא לא אחראית לכך שהתובע, שיודע ומכיר את מגבלותיו, בוחר ללכת מהר עם קלסרים ואדם במצבו היה אמור ללכת באופן זהיר יותר.

 

אבל השופטת אורלי מור-אל הבהירה שחובת הנתבעת כמחזיקת המשרדים ובעלת השליטה בהם לדאוג שלא יהיו במקום מפגעים. היא ציינה כי מחומר הראיות עולה שבשל תקלה כלשהי, במפתיע, מישהו מטעם הנתבעת החליט להעביר כבל חשמל לאורך כל המסדרון, וזה עלול להוות מכשול לעוברים במקום.

 

"אין ספק שכבל חשמל לא אמור לחצות את המסדרון, ואכן כפי שהעיד התובע ועדות זו לא נסתרה, בדרך כלל לא היה מונח כבל במקום", נכתב בפסק הדין.

 

השופטת הדגישה כי מדובר במשרד שאמור לשרת אנשים עם מצב בריאות שונה ולא רק יוצאי יחידות קרביות עם חושים מחודדים שאמורים להבחין בכל מכשול באשר הוא. "הפתרון של הנחת כבל לאורך המסדרון על מנת להתגבר על תקלה, בלא כל אזהרה, אינו פתרון סביר", קבעה.

 

עם זאת, השופטת קבעה כי גם במקום מוכר על התובע היה לשים לב לדרכו. בנסיבות אלה יש להטיל עליו אשם תורם בשיעור 10%. היא קיבלה את חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט שקבע שהתובע נותר עם 20% נכות בגין התאונה והוא מתקשה בפעולות מסוימות וסובל מכאבים בכתף.

 

בסופו של דבר, לאחר הפחתת אשם תורם ותגמולי הביטוח הלאומי, חויבה הנתבעת לפצות את התובע ב-137,697 שקל בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4%.