"ביקשתי מארוסתי שתאוורר את החולצה והצעיף לקראת הערב הגדול"

לראשונה אחרי שנה, הורשו 300 אוהדים לחזור להיכל כדי לעודד את שחקני מכבי ת"א מול נהריה. מי זכה להיות בין המאושרים, מדוע הם היו בהלם, כיצד הגיב ספרופולוס ומי עשה את כל הדרך מעפולה רק כדי לשמוע שלא ניתן לרכוש כרטיסים בקופה

אפרת עמורבן
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית


אוהדי מכבי ת"א חזרו ליציעים  

"זה כמו ערב חג מבחינתי לחזור להיכל אחרי כל כך הרבה זמן". נוי מרינה (33) מחולון, אוהד מכבי ת"א, לא האמין עד שראה את הפרקט מקרוב. הוא ועוד מנויים ברי-מזל היו בין אלו שהגיעו אתמול למשחק של קבוצתם. נכון, עדיין אין את ההרגשה של טירוף ביציעים, אבל לפחות זה לא מול המסך.

וכן, בלי לשים לב (או שכן שמתם לב), שנה עברה מאז הורשו אוהדי מכבי תל אביב להיכנס להיכל מנורה מבטחים כדי לעודד את השחקנים במשחק. זה קרה ב-4 במרץ בעונה שעברה במפגש מול אנאדולו אפס ביורוליג, אליו הורשו להיכנס רק כ-3,000 צופים. גם זה קרה רק ברגע האחרון לפני שהגיע האישור ממשרד הבריאות. היום זה נראה כמות מטורפת.


צילום: עוז מועלםהקהל שוב חזר להיכל (צילום: עוז מועלם)

אתמול (שני), בניצחון הקל 63:107 על עירוני נהריה, חזרו, כאמור, האוהדים הצהובים ליציעים. אמנם רק חלק קטן מהם, כ-300 בלבד שהורשו להיכנס לפי המתווה החדש, אבל ניתן היה לראות התחלה של תהליך, בתקווה שעם הזמן יגדלו המספרים וכל אולמות הכדורסל בארץ יחזרו לספק את התמונות הרגילות, כפי שהיה לפני פרוץ מגפת הקורונה.

זו הייתה באמת התרגשות גדולה. אוהדים התחילו להגיע להיכל כשעה לפני המשחק, למרות שלא היה צפי לפקקים או עומס בקופות ובשערים. כולם, ללא יוצא מן הכלל, הוציאו עמוק מהארון את החולצות הצהובות והצעיפים והיו גם כאלה שהתאימו מסכה עם לוגו של המועדון. 

כל אחד מהבאים להיכל נופף בידו בכרטיס המשחק, כולל תעודת המתחסן או המחלים, ועל הפנים של כולם נראה היה חיוך מעורבב בהלם. אותו ההלם הגיע מההפתעה שמכבי תל לאביב הכינה לאוהדיה. 

צילום: עוז מועלםהאוהדים ראו ניצחון קל (צילום: עוז מועלם)

לאור העובדה שהמתווה להכנסת קהל למגרשים כולל 500 באצטדיוני הכדורגל ו-300 במגרשי הכדורסל, כמות לא גדולה בכלל, החליטו תחילה במועדון להכניס רק נותני חסות, ספונסרים ומפרסמים כדי להקל על ההתמודדות לגבי הבחירה מבין בעלי המנויים. אתמול, לקראת השעה 12:00 כשבמועדון הבחינו שלא כל כך הרבה ספונסרים למיניהם אישרו את הגעתם, הם החליטו לשלוח הודעות לאוהדים. וכך, מי שהקדים לאשר את הגעתו - זכה להיכנס.

טל זיגדון (29) מגני יוחנן סיפר על ההתרגשות כשראה את הלינק מהמועדון וכניסתו להיכל אושרה. "רקדתי במשרד. התקשרתי לארוסתי וביקשתי שתוציא את החולצה הצהובה והצעיף מהארון, תנער את האבק ותאוורר אותם לקראת הערב הגדול". סוף סוף אפשר לצעוק עם כל הגרון ולחזור הביתה קצת צרודים.

צילום: עוז מועלםמי שאישר ראשון את הגעתו - זכה להיכנס (צילום: עוז מועלם)

נוי וטל הגיעו כשעה לפני המשחק, כמובן בצהוב פלוס מסכות (של הקורונה, לא של פורים) פלוס תעודת מתחסן, ועלו ליציע כשהישיבה בריחוק חברתי. "הכי חשוב זה שהאוהדים חוזרים ועוד יבואו בכמויות גדולות יותר. אם היה קהל מתחילת העונה, עונת היורוליג הייתה נראית אחרת", מפרשן נוי, שגם את כרטיס הכניסה ההיסטורי הדפיס על דף צהוב. 

טל, במרחק כמה כיסאות, נכנס להתלהבות אדירה במהלך המשחק. "זו התרגשות שיא, פשוט מטורף להיות כאן. לא כמו תמיד, אבל לפחות אפשר לעודד. להגיד את האמת, בימים אחרים אולי לא הייתי מגיע למשחק הזה, אבל היום הייתי משלם הרבה כסף כדי להיכנס".

צילום: עוז מועלםהצופים הקדימו למרות שלא היה צפי לפקקים (צילום: עוז מועלם)

דני חן, שמנוי לצהובים כבר משנת 1988, סיפר: "מאוד התרגשתי. המשחק האחרון שהייתי כאן היה מול אנאדולו אפס. לא תיארתי לעצמי שכל כך מהר נגיע להיכל, חשבתי שזה ייקח לפחות שנתיים. האמת היא שהכנסתי כבר את החולצות לבוידעם. הכניסה של הקהל אמורה לעזור לקבוצה עכשיו. מכבי ת"א בלי קהל זו לא קבוצה, אנחנו רואים את זה גם ביורוליג".  

מי שהגיע לפקח שכל העניינים עובדים כמו שצריך, אם זה תורים קצרים בשערים שנפתחו, ישיבה מרוחקת אחד מהשני בתוך האולם, כניסה אך ורק עם תעודת מתחסן או מחלים וכמובן מסכות לאורך כל הישיבה באולם, היה מנכ"ל מנהלת הליגה שלומי פרי, שמאוד התרגש לראות את האוהדים מגיעים. 

צילום: עוז מועלםשחקני מכבי ת"א מודים לאוהדים (צילום: עוז מועלם)

"עד עכשיו לא התרגשתי, אבל ברגע שיצאתי מהרכב והגעתי לרחבה של ההיכל וראיתי אוהדים עם צעיפים אז באמת התרגשתי", סיפר פרי. "צריך לראות שזה מצליח לנו ושהכניסה זורמת. זו פרוצדורה לא פשוטה. אני מאמין שהקבוצות יידעו להתמודד עם זה, אז בתקווה שהכול יעבוד, אנחנו יודעים שתהיה המלצה של משרד הספורט להגדיל את הכמויות. עוד לא קיבלנו הבטחה לכמויות מסוימות. כדורסל תמיד היה, אבל אני בטוח שעם הקהל הרמה תעלה וכך גם האנרגיות וההתלהבות. אפשר כבר לראות את השחקנים בפול התלהבות". 

היו גם כאלה שלא נכנסו ולא היו חלק מהאווירה בתוך האולם, אבל ניסו ליהנות ממה שיש בחוץ. ציון ועדיאל אוחיון, אב ובן, הגיעו מעפולה עד לתל אביב מבלי לדעת שבלתי אפשרי לקנות כרטיסים בקופה. 

"באנו לראות את המשחק, אבל הודיעו לנו עכשיו שזה לא אפשרי כי זה ניתן רק בהזמנה מראש", סיפר האב. "ניסינו לשכנע אנשים, אבל אומרים שיש כללים וחוקים ושאין שום אפשרות להכניס. במקום משחק נחכה קצת ליד שער 9, אולי נראה את אחד השחקנים". 

צילום: עוז מועלם"בלי האוהדים זה חסר טעם". ספרופולוס (צילום: עוז מועלם)

האווירה הייתה עדיין שונה, ובכל זאת, עם שירים ומחיאות כפיים אפשר היה להיזכר בימים היפים של פעם. גם השחקנים שאבו מכך אנרגיות ובכל פעם הגניבו מבט לעבר היציעים, רק כדי לוודא שהם לא חולמים.

"הדבר הכי חשוב היה הנוכחות של האוהדים", אמר ספרופולוס רגע אחרי שקיבל אהבה על הקריאות המפורסמות 'יאניס, יאניס, יאניס'. "אנחנו מאוד שמחים שהם חזרו. הרגשנו את התמיכה שלהם. אני יודע שהם אוהבים אותי ואני אוהב אותם. לשחק כדורסל בלי קהל זה כמו לאכול בלי מלח, זה חסר טעם".