"מבחן לבנון": הטנקים החדשים מול מכשולי הטבע | תיעוד מאימון ראשון מסוגו מאז 2006
חציית נחלים, טיפוס על טראסות תלולות, נסיעה בין מצוקים צרים: טנקי המרכבה סימן 4 תורגלו מול המכשולים שהקשו על הכוחות בדרום לבנון, וממתינים לצוותים גם בתמרון הבא. "במחצית מהפעמים שנתקענו בדרום לבנון ספגנו טילי נ"ט", אמרו. צפו באימון בבקעת הירדן
לראשונה מאז מלחמת לבנון השנייה – אימון ייחודי לעבירות טנקי המרכבה: באיחור קל, בחודש האחרון נערכה בבקעת הירדן סדנת הכשרות ראשונה מסוגה לעבירות הטנקים במכשולי טבע הדומים לאלה שצפוי צה"ל לפגוש בתמרון הבא בדרום לבנון.
באימון לקחה חלק חטיבת השריון הסדירה 188, שמפקדיה יזמו את המהלך במסגרת הפקת הלקחים מהתמרונים ב-2006. לפחות במחצית מהמקרים שבהם נורו טילי נ"ט של חיזבאללה לעבר טנקים, מדובר היה במקרה שהכוח הגדודי נתקע בהתקדמות – ובייחוד הטנקים, שהתקשו בתנועה בטופוגרפיה הקשה של דרום לבנון. לא אחת, זה גם עלה בחיי אדם.
מאז מלחמת לבנון השנייה, שפרצה ב-2006, עברו כמעט 15 שנים. על כן, בימים אלה כמעט ואי אפשר למנות קצינים בחטיבות ובגדודים שחצו את הגבול הצפוני והשתתפו בתמרון. למעשה, אפשר למנות אותם על כף יד אחת. לרוב מדובר במפקד החטיבה, במקרה הטוב בסגנו – ובמקרים מאוד נדירים במפקד הגדוד.
הפער הארגוני הזה הצריך חזרה ליסודות, סברו בחיל השריון, ועל כן התאימו שם אימון בשטחים שמדמים את מה שצפוי לכוחות בדרום לבנון. מטיפוס עם הטנקים על טרסות משופעות בשלוחות תלולות, דרך נסיעה על טרשים וסלעים כדי לעקוף צירים חשופים ועד חצייה של נחלים מחורצים ואף נסיעה בתוכם, תוך ניצול המסתור שהם יכולים להעניק. הטנקים נדרשו לחצות גם בציר הררי צר, דבר שדרש ערנות וזהירות כפולה ומכופלת מצד מפקד הטנק והנהג.
בגשם ובבוץ: "עולם שלם של טכניקות"
לאימון בבקעה הגיעו גאולוגים וקצינים מקצועיים מפיקוד הצפון, שמכירים היטב את הטופוגרפיה המורכבת של דרום לבנון. הם ליוו את האימון לאורכו. נהגי הטנקים לא הצליחו לחצות כל מכשול טבעי שהוצב בפניהם ולהקדים כל טיל קורנט חדיש שעלול לארוב להם, או להימנע ממפגש עם מטענים מתקדמים שעלולים להסתתר בפינות לאורך נתיב התנועה שלהם.
"אנחנו מתאמנים הרבה בנגב ובגולן, ושם אין שטחים שיכולים לדמות את תנאי השטח הצפויים לנו בדרום לבנון", הסביר ל-ynet קצין בכיר בחטיבה 188, שלאחרונה התחדשה באופן מלא בגרסה החדשה והמתקדמת ביותר של טנקי סימן 4 מעיל רוח. הוא ציין כי ברמת הגולן פוגשים הכוחות מגבלות רבות בתנועת הטנקים המתאמנים.
"יש לטנק הרבה יכולות אוטומטיות שצריך למצות אותן, ולצד כל הטכנולוגיה המתקדמת שלו, ועוצמתו המכנית עם 82 הטונות שלו, בסוף אפשר ליפול על טנק אחד שנתקע במכשול טבע ותוקע התקדמות של חטיבה שלמה", הודה הקצין הבכיר.
בדבריו הנוגעים לחידושים הטכנולוגיים בטנק, מתכוון הקצין לא רק לגרסה החדשה של מעיל רוח, שמדייקת את הפגיעה במקור הירי באופן כמעט מוחלט, לטובת התותחן שמשיב אש לעבר המקור הירי. לצוות הטנק יש גם יכולת תצפית מהאוויר ומהמצלמות ההיקפיות של הטנק, וכן מערכת שליטה ובקרה חדשה, משואה 750, שמחברת בממשק יעיל ומהיר יותר בין כלל הכוחות במרחב, באוויר ובקרקע.
"חלק מהתחנות היו קשות במיוחד, חלק מהצוותים לא הצליחו לעבור בהן", סיפר מפקד גדוד סופה (53), סגן-אלוף דורון סער, שהוביל את ההשתלמות. "ביססנו את התחנות על אירועים מבצעיים ממלחמת לבנון הראשונה והשנייה, באתגרים קרקעיים שלא הצלחנו לעבור. בקיץ זה יותר קל, ולכן בחרנו לקיים את האימון הזה בחורף, בגשם ובבוץ".
את האתגרים הללו הגדיר סער עולם שלם של טכניקות מבצעיות. "צריך להסיט קנה בחציית נחל כדי שלא ייתקע בגדה השנייה, ולהבין לאיזה גובה המים יכולים להגיע עד להכרת סוג וטיב הסלעים במרחב", הסביר. "האתגר המרכזי היה שדה הראייה במקומות כמו ציר הררי ברוחב הזחלים של הטנק".
הוא הוסיף כי "אף שיש בסימן 4 בלימה חשמלית, 1500 כ"ס ולא 1300 כ"ס כבעבר, ומערכות וחיישנים ששומרים על המנוע ודואגים שלא יישרף או ייתקע במאמץ יתר ואלו דברים שלא היו לנו במרכבה סימן 3, הנהגים ומפקדי הטנקים חייבים להכיר את מגבלות ויכולות הטנק במצבים הללו בשטח האויב".
אינו מכווין היטב, עלול להתקע ולסבול ירי מנגד. הנזק לצוות ולטנק מנהיגה גרועה הוא עצום. כל הכבוד לחש"ן ולרא"ל כוכבי!
בעבר עד להסכם עם ירדן צהל התאמן ציר הררי, כי זה היה המתווה להתקפה בגזרת ירדן, הכשירות הזו שרתה את צהל גם ב82 בציר המרכזי והמזרחי, בשנים האחרונות העבירו מיקוד לשטח בנוי. היה חשוב לרענן את הכשירות הזאת.
המפקדים של השריון היום הם חיילי האינטפדה ,במקום ללמוד תח"ש הם רצו אחרי מידי אבנים אין להם מושג בשריון כל חייל שריון מיום כפור אוכל לארוחת בוקר את המקביל שלו היום וזה גם הוכח.
חברה תחזרו לשיטות הלחימה של לוחמת טנקים קלאסית תקראו את מהלכי רומל במדבר את הגנרל האמריקאי פטון את הלוחמה הקלסית ואז אפשר למחוץ את החיזבאללה בלי הקש בגג וכל השטויות שיש למפגשים עם העורכים דין שלהם
תנאי שטח מגוחכים וקלים.. אפילו הדשוו הטרענטה שלי עוברת שם בלי להזיע יותר מדי. קחו את הטנקים שלכם לעין פיט ברמת הגולן ותנו להם לטפס לזעורה (לא דרך הכביש, אלא ישירות בוודיון שעולה לזעורה ואז תוכלו לקרוא לעצמכם מאומנים. במרץ 1973 בגשם שוטף במסגרת תרגיל של בה"ד 1 טנק שוט קל עשה את הדרך למעלה... אבל הצבא של היום כנראה לא ממש מבין מה הוא עושה...
חשיבה טקטית אשר משפיעה על התמרון, קריאה והבנה של תאי שטח ומקורות האיום, בניית מגננים בהתחשבות באיומים,השיפועים וקווי האש, שת"פ בלחימה בשטח בנוי ביחד עם ח"יר, מסוקים וחיל אוויר, יכולת הטנק הבודד לחלץ את עצמו, הפעלת אש כאשר אתה מוקף יחידות חי"ר. לי יש תחושה קשה שמעיל הרוח יפגע בכוחותינו הרבה יותר מאשר באוייב. תכלס, אחרי הנסיון שלי מלבנון השנייה, יש פער עצום ביחידות השריון, אשר התכוננו באימונים למלחמה בסגנון יום כיפור, עשו בתכלס רק מארבי לילה מחוץ לבסיס בבטש ולא התכוננו במתווה האמיתי. זו התחלה, אבל רק התחלה.
למה מפרסמים את זה? איפה בטחון שדה?
הדור הבא של הגנה. לא עוד טילים נגד טילים. אני אחראי הפיתוח ואני יכול להגיד לכם שהטכנולוגיה בשלבים מתקדמים. אין שום דבר ידוע שיכול לחדור את ההגנה הזו. גם לא טיל גרעיני.
לצערנו אין עדיין תחליף לתמרון הקרקעי. חיל האויר הוא לא יותר מסיוע באש בדומה לתותחנים. הסיוע יכול להיות לפני (ריכוך, הטעייה, מיסוך וכו') אבל בסופו של דבר התמרון הקרקעי יכריע (אלא אם כן ישתמשו באטום ואז לא יישאר מי שיכנע.....). כל עוד לא משתמשים בפצצות אטום אז מה שמכריע זהו התמרון הקרקעי. קרב משולב צריך למקסם את היכולות של כולם ולחפות על המגרעות של כל כח וכח.
מוטב לפסוח. מי שישתמש בו יש להניח שלא ישאר עם בית לחזור אליו. כל סוגי התנועה בשטח הררי באזור המתומרן עשינו כמה פעמים במילואים בזמנו. הבעיה בלבנון הייתה שהרמטכ"ל כקצין מעולה לא פיקד בפועל על חטיבת שיריון ו/או אוגדה. זה היה בעוכריו ושלנו. בחילות יבשה אין קידום מקצועי ללא פיקוד מקדים ברמה הנ"ל. ציר הררי יש לבצע בפועל ולא על מסכים או מפות.
מפקדים מחי"ר עוברים לשריון וכן להפך
במלחמת לבנון הראשונה והשנייה הופעלו אוגדות באותה שיטה מול אותם תוואי שטח. גם האוייב מכיר את השטח! לא איכות נהיגת השטח של נהגי המרכבה תכריע את המלחמה הבאה בלבנון.- נדרשת חשיבה צבאית קצת מחוץ לקופסה...
היכן הכוסיות הם יעברו בטוח
בכל מצב טופוגרפי. יש הרבה אמצעים מתקדמים שיש ולא היו קודם. בכלל לטיפוס על הרים כדאי להשתמש בכלים קלים יותר עם גלגלים ויש הרבה יכולות בתחום כאשר גם ניתן להרכיב עליהם מיגון אקטיבי.
גם כך פוגעים בלוחמי השריון, להפסיד להאדיר את הטנק על חשבונם
כל טנקיסט מכיר את השטח הזה. לא מתקרב לקושי של השטח האמיתי מבחינת צפיפות מכשולים ותדירותם, כאן זה בקושי דוגמיות. צריך לחשוב מחוץ לקופסה כי זה לא נראה טוב.
לא צריך מטוסים ולא טנקים
להיות על ידי טנקים ולא מסוקי תקיפה/מלט"ים שיקבלו נ"צ מכוחות הקרקע?נשמע לי קצת מיושן
כוח סיוע אלא כוח שכובש, מתקדם ומחזיק שטח, חי"ר מטהר שטח אבל לא כובש אותו ובטח לא מחזיק אותו בלי הכנת תשתיות מתאימות, ה"הבנה" שלך בנושא לוקה בחסר בלשון המעטה.
הטנקים משוכללים מהירים מדוייקים עבירים ובעלי יכולת תימרון רחבה.ההתקפה יוצאת מתוך הגנה.הטנק חייב להיות מוגן.מירב הפגיעות בלבנון בטנקים של צהל היו ממטענים וטילים.נדמה לי שעל שני המשפיעים האחרונים טרם התגברו בצהל.
אם מפקדים גבוהים כמו..... ישבו מאחורי מסכים במקום להיות בשטח עם החיילים ,כמו במלחמת לבנון השנייה כך גם תהיה התוצאה.
לא נכנסים עם טנקים ללבנון .
צבא של רחפנים שיסרקו אותו עוד לפני ויתקדמו לפני הכוחות
ואל תשתכחותמונות לויין ברזולציה של אות בעיתיון
טנק הוא ברווז רק אם ראש הממשלה נותן לו הוראה לעצור ולחכות להחלטת האום
רק חיל תותחנים
הטנקים לא יעילים בלבנון, רק חי"ר וחיל אויר. לבנון היא טרשית והררית, ניתן לנוע רק בצירים ידועים, ושם ימתינו כל המארבים והמטענים כמו בלבנון השניה. זה שמחליפים כלי לכלי יותר מתקדם לא משנה כלום, אולי יתן עוד כמה שניות אבל מבול של טילי קורנט ישנים יחסל כל טנק ישראלי שאינו ממוגן מאחורי סוללת עפר, גם עם מעיל רוח. הם כן יעילים מאוד בגולן ובשאר הגבולות.
אחראי לתבוסה.מלחמה שתמשך מעבר ל24 שעות זו תבוסה.
לא כל דבר האויבים שלנו צריכים לדעת, חידושים ותחבולות
גם לפיאט מודל 1950 יש... ממש הישג טכנולוגי
לא היית חסר.
זמנו של הטנק בשדה המערכה המודרנית רווי הטילים כבר עבר. כל חיזבלון עם קורנט או מלט לא יקר יוכל ליצור אבדות במחיר מינימלי. כניסת שריון מסיבי ללבנון יהפוך לשדה קטל לטנקים. זכרו את מתקפת הנגד במלחמת יום הכיפורים. מעיל רוח לא יכול להיות פתרון להכל.
מלחמות היום נעשות מרחוק: מטוסים, מסוקים, ארטילריה וטילים מדויקים. החירניק מגיע בסוף רק כדי לשים דגל.. אין לו יכולת להשפיע מעבר לכך.
אין תחליף (לצערנו) לתמרון הקרקעי
את חיל הרגלים הכובש צריך להכניס בהטס, לאחר סיורים של מל"טים, צילום וריכוך. יותר מהיר יותר מדויק, פחות הכנה, פחות זמן הגעה, כשחיל האויר מחפה ומגבה. חג שמח עם ישראל!!
מתבכיינים כמוך בוודאי היו הראשונים לזעוק אם החיילים היו לא מוכנים ונפגעים בקרב בעקבות כך, חלילה. שב בלול ותן ללוחמים לעבוד.
שהטנקים מגיעים.