מבצע החיסונים בישראל ממשיך לעורר תקווה ברחבי העולם, וכעת אחד המחקרים שנערכו בה בשבועות האחרונים – ואשר מראים כי לחיסון שפיתחה חברת פייזר יעילות גבוהה ביותר נגד נגיף הקורונה – הפך למחקר הראשון בעולם שעבר ביקורת עמיתים והתפרסם בכתב עת מדעי.
למחקר המלא - לחצו כאן
פרופ' רן בליצר על הנתונים המעודדים של החיסון
(צילום: משי בן עמי)
המחקר המדובר הוא אותו מחקר שפרסמה בשבוע שעבר קופת החולים כללית, שהראה כי שבוע לאחר קבלת המנה השנייה לחיסון יעילות של 94% במניעת הדבקה תסמינית ויעילות של 92% במניעת מחלה קשה. את המחקר ערך מכון כללית למחקר, וסייעו לו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד.
נתוני יעילות החיסון של פייזר – ממצאי המחקר של "כללית":
מניעת הופעת תסמינים:
• 57% שבועיים עד שלושה לאחר המנה הראשונה
• 66% בתקופה שבין 21 ימים עד 27 ימים לאחר המנה הראשונה
• 94% שבוע לאחר המנה השנייה
מניעת מחלה קשה:
• 62% שבועיים עד שלושה לאחר המנה הראשונה
• 80% בתקופה שבין 21 ימים עד 27 ימים לאחר המנה הראשונה
• 92% שבוע לאחר המנה השנייה
מניעת תמותה:
• 72% שבועיים עד שלושה לאחר המנה הראשונה
• 84% בתקופה שבין 21 ימים עד 27 לאחר המנה הראשונה
* במחקר לא מצוינים נתונים מדויקים לגבי הפחתת תמותה אחרי המנה השנייה
החוקרים סקרו נתונים של כ-600 אלף מתחסנים בגילאי 16 ומעלה. קבוצת המתחסנים נבחנה מול קבוצת ביקורת של כ-600 אלף לא-מתחסנים שהותאמה בקפידה, כך שכל מתחסן נבחן ביחס לאדם לא-מחוסן הדומה לו בסדרה ארוכה של מדדים כמו רמת הסיכון להידבק, רמת הסיכון לפתח מחלה קשה, מצב בריאות ועוד.
המחקר פורסם במגזין New England Journal of Medicine ובכלי תקשורת רבים בעולם דיווחו עליו בכותרות הראשיות שלהם, תוך שהם מדגישים כי מדובר במחקר הראשון שנבדק באופן עצמאי ומראה כי החיסון – לפחות זה של פייזר – יעיל ב"עולם האמיתי" ממש כפי שהראו הניסויים הקליניים שערכה פייזר יחד עם חברת ביונטק הגרמנית.
ברויטרס, למשל, אחת מסוכניות הידיעות הגדולות בעולם שדיווחיה מתפרסמים כלשונם באתרים רבים ברחבי תבל, תיארו את פרסום המחקר הלילה כ"ציון דרך" משמעותי עבור מדינות ש"נואשות" להביא סוף למעגל הבלתי נגמר של סגרים והגבלות במסגרת המאבק בהתפשטות הנגיף. גם בסוכנות הידיעות האמריקנית AP וב"ניו יורק טיימס" שיבצו את הדיווח על המחקר בכותרות הראשיות שלהם.
פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, התראיין לרויטרס ואמר כי הוא ושאר החוקרים הופתעו מתוצאות המחקר, כיוון שבעולם האמיתי התנאים שונים מהתנאים המבוקרים בניסויים הקליניים, וההערכה שלהם הייתה שהיעילות תהייה דווקא פחות טובה, גם אם במעט, מאשר זו שנצפתה בניסויים של פייזר.
בליצר התייחס גם לתוצאות המחקר שהראו כי יעילות החיסון נשמרת בכל קבוצות הגיל, לרבות בגילאי 70 ומעלה, ואמר: "הראינו שהחיסון יעיל בכמעט כל תת-קבוצה, בצעירים וגם במבוגרים, באלו שאין להם תחלואה נלווית וגם באלו שיש להם תחלואה נלווית".
המחקר מצביע בנוסף על כך שהחיסון של פייזר יעיל נגד הזן הבריטי של הנגיף. החוקרים מציינים במאמר שלהם כי הם לא יכולים לקבוע רמה ספציפית של יעילות נגד הזן הזה – שנחשב למידבק יותר ואולי אף לכזה שגורם לתחלואה קשה יותר – אך הוא כבר היה דומיננטי בישראל בשעה שהמחקר נערך, מ-20 בדצמבר עד 1 בפברואר. המחקר לא שפך אור על השאלה אם החיסון יעיל נגד הזן שהתגלה בדרום אפריקה, שמחקרים אחרים הראו כבר כי יש לו עמידות מסוימת נגד חיסונים אחרים.
"אלו עוד חדשות נהדרות, שמאשרות כי החיסון יעיל בכ-90% במניעת הדבקה מאומתת בכל רמת חומרה, שבוע לאחר המנה השנייה", אמר פיטר אינגליש, שמייעץ לממשלת בריטניה בנוגע למחלות מידבקות. הוא שיבח את השימוש שעשה המחקר בקבוצת ביקורת ענקית, ואמר כי בכך הוא מעניק "ביטחון גדול יותר" שהתצפיות בו אכן נבעו מהחיסון, ולא מגורם אחר.
נתונים מעניינים נוספים שעלו במחקר מראים כי החיסון מספק הגנה טובה למדי נגד הנגיף כבר לאחר המנה הראשונה. על פי המחקר, לאחר מנת החיסון הראשונה החיסון סיפק הגנה של 62% מפני תחלואה חמורה. שבועיים עד שלושה שבועות לאחר הזריקה הראשונה אובחנה יעילות של 57% במניעת הדבקה תסמינית.
6 צפייה בגלריה
בעולם תוהים בעקבות המחקר – לתעדף את המנה הראשונה? בתמונה: פרמדיק מד"א מחסן בבית שמש
(צילום: AFP)
הנתונים עשויים להגביר קריאות בעולם לתת תעדוף למתן המנה הראשונה לכמה שיותר אנשים באוכלוסייה, גם אם משמעות הדבר שהמנה השנייה לא תינתן שלושה בשבועות לאחר כן, כפי שממליצה חברת פייזר.
מדינות רבות בעולם, נזכיר, נתקלו בקשיים משמעותיים במבצע החיסונים שלהן, בין אם בשל קשיים לוגיסטיים ובין אם בשל שיבושים באספקת החיסונים מהיצרניות, ובצל התפשטות הנגיף יש כאלו הקוראים לספק הגנה ראשונית לכמה שיותר בני אדם – בעיקר אלו שנמצאים בסיכון גבוה. בריטניה נוקטת באסטרטגיה כזו כבר שבועות ארוכים.
"אני מעדיף לראות 100 מיליון אנשים עם מנה אחת מאשר לראות 50 מיליון אנשים עם שתי מנות", אמר ד"ר באדי קריץ', מאוניברסיטת ואנדרבילט שבטנסי. חוקר אמריקני נוסף, ד"ר גרגורי פולנד ממאיו קליניק שבמינסוטה, קרא גם הוא לשקול את האפשרות הזו. "אולי הדבר הנכון לעשות פה הוא להגן על כמה שיותר אנשים... לתת לכולם מנה אחת בצורה הכי מהירה שאפשר. אני חושב שזו אסטרטגיה שמאוד ראוי לשקול אותה". גם הוא שיבח את ממצאי המחקר, שלדבריו היו "טובים הרבה יותר" מהציפיות שלו. "זה נותן תחושת ביטחון גדולה מאוד", אמר.
