שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, גזר הבוקר (ה') עונש של 10 שנות מאסר על אמיר ברמלי, הבעלים והמנהל של החברות קרן קלע ורוביקון שקרסו, שהורשע בחודש אוקטובר בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, גיוס משקיעים ללא תשקיף, זיוף ועבירות הלבנת הון בהיקף של 340 מיליון שקל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בעודו במעצר, נפתחה נגדו חקירה נוספת בחשד שניסה לסחוט באיומים את כבוב, באמצעות יצירת הקלטה ממנה משתמע שיש לו עסקים עם בנו של השופט, עו"ד וואליד כבוב, על מנת שזה יפסול את עצמו מגזירת העונש. כבוב סירב, והעליון דחה ערעור של ברמלי על כך.
2 צפייה בגלריה
אמיר ברמלי בבית המשפט
אמיר ברמלי בבית המשפט
אמיר ברמלי בבית המשפט
(צילום: עמית שעל)
"מדובר באדם איש חריף ושנון, הטיל קסם על סביבתו, מניפולטיבי", כתב כבוב בהכרעת הדין.שנתנה בחודש אוקטובר. "הייתה לו תוכנית לגייס מאות מילוני שקלים ממשקיעים לא מנוסים, והמצגים שלו היו הונאה, אחיזת עיניים, גניבת דעת", הוסיף.
התובעת בתיק חנה קורין, סגנית מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מסוי וכלכלה), ביקשה בשבוע שעבר להטיל על ברמלי באישום המרכזי עונש שינוע בין 12-16 שנות מאסר, וקנס של 5 מיליון שקל.
2 צפייה בגלריה
10 שנים מאסר נגזרו על אמיר ברמלי בשל הונאת משקיעים
10 שנים מאסר נגזרו על אמיר ברמלי בשל הונאת משקיעים
ברמלי בדיון המקוון
(צילום: מוטי קמחי)
"גרסתו של ברמלי במשפט", המשיך כבוב, "לגבי ההשקעה והשימוש בכספים הייתה מתפתחת, מתגלגלת, מכילה סתירה רבות. שמעתי למעלה מ-170 עדים. התרשמתי שאף אחד מלבד ברמלי לא הבין איך התבצעה הפעילות. חוץ ממנו איש לא ידע מה נעשה בכספים. התנהלותו הייתה קלוקלת. כאשר הוצגו לא עובדות או מסמכים הוא ענה לא לעניין, התחמק, אמר שיספק מידע סותר. 18 מיליון שקלים נמשכו לעסקים הפרטיים שלו".
כתב האישום שהוגש לפני כארבע וחצי שנים ייחס לברמלי עבירות של גניבה בידי מורשה בהיקף של למעלה מ-340 מיליון שקלים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גיוס משקיעים ללא תשקיף, זיוף ועבירות הלבנת הון.
קרן קלע שבבעלות ברמלי, נקבע, גייסה מאות מיליוני שקלים ממאות משקיעים, ללא פרסום תשקיף כדין, תוך הבטחת תשואה חריגה כתוצאה מהשקעות בסיכון נמוך ותוך מסירת מצגים כוזבים בדבר אופי ההשקעה.
ברמלי, נטען, העביר את כספי המשקיעים לחברה הפרטית רוביקון שבבעלותו ושם השתמש בהם, בין היתר, לצורך רכישת חברות עתירות סיכון וכן לצרכיו האישיים. "משהעסקאות שביצעה רוביקון לא נשאו פרי והחברה סבלה מגירעונות והפסדים, שילם ברמלי את הריבית למשקיעים הקיימים מכספיהם של משקיעים נוספים שאותם גייס", נקבע.
עו"ד חנה קורין ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שניהלה את התיק, מסרה בתום הדיון: "מדובר בעונש משמעותי שמבטא גישה מחמירה כלפי הונאת משקיעים בשוק ההון. ברמלי רימה את המשקיעים בכך שהבטיח להם תשואות גבוהות וחסרות סיכון, ובפועל העביר את הכספים להשקעה במיזמים בסיכון גבוה ביותר, ושילם את הריביות המובטחות מכספי המשקיעים עצמם. ברמלי פעל ללא פיקוח, והפר את החובה לפרסם תשקיף.
"בית משפט קיבל את עמדת התביעה כי יש לשלוח מסר חשוב לכל יזם הסבור שהוא יכול לגייס כספים מן הציבור ללא אחריות, להתעלם מהחובות המוטלות עליו, ולמעול באמונם של משקיעים המעבירים לו את מיטב חסכונותיהם. לצד זאת, העונש שהוטל נמוך יותר מהעמדה שהצגנו, ונלמד את גזר הדין".