"הנתונים מהמחקר הענק של הכללית הם מעולים, ובכל זאת יש עלייה בתחלואה". פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר ומערך החדשנות של כללית, מסביר את הדיסוננס הבוקר (ה') באולפן ynet. "החיסון עובד, אבל הוא לא שכפ"ץ. יש המון אנשים שלא הגיעו להגנה מלאה ואנחנו חייבים להגן עליהם".
יעילות החיסונים
פרופ' בליצר מתייחס לנתוני המחקר שנערך על ידי הכללית בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, כי שבוע לאחר קבלת המנה השנייה לחיסון התגלתה יעילות של 94% במניעת הדבקה תסמינית, ושל 92% במניעת מחלה קשה.
המחקר פורסם במגזין New England Journal of Medicine ובכלי תקשורת רבים בעולם דיווחו עליו בכותרות הראשיות שלהם, תוך שהם מדגישים כי מדובר במחקר הראשון שנבדק באופן עצמאי ומראה כי החיסון – לפחות זה של פייזר – יעיל ב"עולם האמיתי" ממש כפי שהראו הניסויים הקליניים שערכה פייזר יחד עם חברת ביונטק הגרמנית.
2 צפייה בגלריה
חיסון קורונה בירושלים
חיסון קורונה בירושלים
יעילות של 94% במניעת הדבקה תסמינית. החיסון של פייזר
(צילום: EPA)
פרופ' בליצר אומר כי החוקרים סקרו נתונים של כ-600 אלף מתחסנים בגילי 16 ומעלה. קבוצת המתחסנים נבחנה מול קבוצת ביקורת של כ-600 אלף לא-מתחסנים שהותאמה בקפידה, כך שכל מתחסן נבחן ביחס לאדם לא-מחוסן הדומה לו בסדרה ארוכה של מדדים כמו רמת הסיכון להידבק, רמת הסיכון לפתח מחלה קשה, מצב בריאות ועוד.
המחקר בחן נתונים על כ-600,000 אנשים שהתחסנו בישראל, מול כ-600,000 אנשים לא מחוסנים שהיוו קבוצת ביקורת. המחקר מספק לראשונה תמונה רחבת היקף, בשיטה מחקרית מתקדמת שעברה בקרת עמיתים, על יעילותו של החיסון כנגד נגיף הקורונה במסגרת חיסון המוני - אחרי המנה הראשונה ואחרי המנה השנייה.
התוצאות מלמדות כי שבועיים לאחר המנה הראשונה נצפתה הפחתה של 57% בתחלואה, הפחתה של 62% במחלה קשה והפחתה של 72% בתמותה. כעבור 21-27 יום מהחיסון הראשון (תקופה שבה ברוב מכריע של המקרים ניתנה גם מנת החיסון השנייה) נצפתה הפחתה של התחלואה ב-66%, הפחתה של מחלה קשה ב-80% ושל תמותה ב-84%. לאחר חיסון מלא, כלומר שבוע לאחר מתן המנה השניה של החיסון, שיעורי התחלואה מקורונה פחתו ב-94% ושיעור המחלה הקשה ב-92%, כפי שכבר פורסם בארץ.
2 צפייה בגלריה
יעילות חיסוני קורונה
יעילות חיסוני קורונה
יעילות חיסוני קורונה
(באדיבות קופת חולים כללית)
"מה שראינו במחקר הזה זה שהוא לא מעניק הגנה מוחלטת. הוא לא שכפ"ץ. כך שהמסקנה היא שקריטי להתחסן. כל הזמן שואלים למה צריך מסכות? למה להיזהר? אז משתי סיבות והמחקר מראה, סיבה אחת להמשיך להיזהר כי 50% עוד לא התחסנו וה-50% שכן, 40% מתוכם לא הגיעו להגנה מלאה".
אז מי שמחוסן יכול להידבק ולא להרגיש את המחלה, אז מה הטוב בזה? "הצד הטוב אומר שאם יש לך שני אנשים זהים לחלוטין באותה עיר ואחד התחסן ואחד לא, הסיכוי של המתחסן להגיע למחלקת טיפול נמרץ קטן פי 12-13 מהסיכון של החבר שלו שלא התחסן".
אם אני מסתובב עם מסכה וחיסון, הסיכוי הוא ש-99% לא אגיע לאשפוז? "אני לא יודע להגיד על אשפוז, הסיכוי שלך קודם עם מסכה ובלי חיסון ועם מסכה עם חיסון הוא קטן פי עשרה מלקבל מחלה קשה וזה נהדר, ולכן כולנו צריכים להתחסן. המחלה לא טובה ואך אחד לא רוצה אותה".
ומה לגבי הסיכויים להדביק? "שם אנחנו לא יכולים להגיד בוודאות, וזה עדיין נבדק מחקרית".
מחקר בריטי שפורסם ב-BBC מראה שאדם מוגן יותר מיד אחרי החיסון הראשון. האם אתם מאששים את המחקר הזה? "חלקית, במחקר הבריטי היו פה כמה סוגי חיסונים והתוצאות שלו היו שונות בין חיסונים שונים, דווקא לגבי מחקר פייזר הוא הדגים יעילות פחות מושלמת מאשר בחיסונים האחרים שנבדקו שם.
"התוצאות שלנו אומרות שהחיסון של פייזר שניתן לישראל עובד מצוין, הוא עובד הרבה יותר טוב שבוע אחרי החיסון השני לעומת שבועיים אחרי החיסון הראשון. באופן מאוד קיצוני, אם הסיכוי הוא 45% בערך להידבק אחרי החיסון הראשון זה יורד ל-5% אחרי החיסון השני".
איך אתה מגיב לתמונות המסיבות של פורים אתמול? "אני חושב שלא צריך להיות מומחה כדי להבין סיבה ותוצאה באירוע הזה. זו בעיה גדולה וכולנו רוצים לפתוח את המשק ולחזור לחיים נורמליים וזה דורש מאיתנו מתינות ואחריות אישית. זה דורש מאיתנו לחזור לחיים אבל לא להשתולל".
אתה חושב שלאירועים האלה יהיו השלכות? "לאורך זמן אם לא ננהג במתינות ובזהירות ולא נקפיד על מסכות, תו ירוק ותו סגול, אז גל התחלואה יחזור וחצי מהאוכלוסייה בכלל לא מחוסנת, אין לנו פתרון להתפשטות של גל נוסף".
זה היה צפוי שמקדם ה-R יתקרב לאחד? "כן, זה חייב היה להיות. אבל כל עוד האנשים מתנהגים באחריות ה-R יישאר מתחת לאחד וזו תהיה רווחה עצומה לכולנו, שרוצים כל כך לחזור לחיים שמזכירים מה שהיה פעם, אבל אי אפשר ללכת לקיצוניות. אנחנו יכולים להיות המדינה היחידה שתחזור לנורמליות, אם רק נתנהג במתינות ונשמור על ההנחיות".