על אף שנשים משתלבות בשיעור גבוה יותר מגברים בלימודים אקדמאיים בישראל, הן משתלבות משמעותית פחות בקרב הלומדים את מקצועות המדע והטכנולוגיה (ה-STEM), שבהם מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, המדעים הביולוגיים, הנדסה ואדריכלות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שהתפרסמו היום (רביעי), 70% מהנשים הזכאיות לבגרות משתלבות בלימודים אקדמאיים לעומת 61% מהגברים הזכאים, אולם רק 19% מהן פנו ללימודי תואר ראשון במקצועות המדעים וההנדסה ב-2019-2020 לעומת 47% מהגברים. מדובר בנתון משמעותי שכן לימודים אקדמיים של תחומים אלה מנתבים את הסטודנטים למשרות בתעשיית ההיי-טק, שלה תרומה משמעותית למשק מחד ושכר גבוה לעובדים בה מאידך.
1 צפייה בגלריה
נשים בהיי-טק
נשים בהיי-טק
נשים בהיי-טק
(צילום: shutterstock)
אם מסתכלים על הממוצע של שיעורי הגברים והנשים שהחלו ללמוד את מקצועות המדע והטכנולוגיה באקדמיה בשנים 2019/20-1995/96, 14% מהנשים ו-29% מהגברים מתוך הזכאים לבגרות המשיכו ללימודים אלה. הנתונים של השנה האחרונה בהשוואה לממוצע של 25 השנים האחרונות מעידים על התרחבות הפערים בין גברים לנשים בתחומים אלה באקדמיה, מה שכאמור צפוי להתבטא בשוק העבודה בשנים הבאות.

תחילת הפריחה של לימודי מקצועות מדעיים ובתחום ההנדסה החלה בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת, עם תחילת שגשוג תעשיית ההיי-טק. השיא נרשם בראשית שנות האלפיים, אז מחצית מהסטודנטים הגברים החלו לימודי תואר ראשון במקצועות אלה לעומת חמישית מהנשים.
מאז השתנו המגמות בשיעור הרוכשים השכלה בתחום, כאשר פיצוץ "בועת ההיי-טק" הוביל לירידה חדה במספר הלומדים מקצועות מסוג זה, ומאז ועד 2020 חלה התאוששות.
למגמות הביקוש בשוק ההיי-טק יש השפעה משמעותית על ההתפלגות המגדרית של הסטודנטים שלמדו מקצועות המכוונים לתחום, כאשר שיעור הלומדות את מקצועות אלה מתוך כלל הסטודנטיות נותר יציב לאורך השנים בעוד ששיעור הגברים שלומדים מקצועות אלה מתוך כלל הסטודנטים עלה וירד לפי הביקוש בשוק. לכן, בתקופות הביקוש גדל הפער בין גברים לנשים, כפי שעולה כעת מהנתונים, ובתקופות שפל הפער קטן.
מתוך כלל הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות המדעיים ובתחום ההנדסה שיעור זהה של גברים ונשים לומדים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (26%), ומנגד לנשים ייצוג יתר בתחום המדעים הביולוגיים (23% מהנשים בהשוואה ל-6% מהגברים), וייצוג חסר בתחום ההנדסה והאדריכלות (42% ו-62% בהתאמה).
בתוך כך וכצפוי, לרקע הכלכלי-חברתי של הסטודנטים יש השפעה על הסיכוי שלהם ללכת ללמוד מקצועות בתחום המדעים וההנדסה, כאשר ככל שמצבם טוב יותר - הסיכוי שילכו ללמוד מקצועות שיניבו להם שכר גבוה יותר בעתיד, גבוה יותר. כך, 28% מהסטודנטים שמתגוררים ביישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (8-10) הלכו ללמוד מקצועות מסוג זה, לעומת 22% מהסטודנטים שמתגוררים ביישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (1-3).
בקרב הזכאים לבגרות מוגברת במתמטיקה ובמקצועות המדע, 48% מהגברים המשיכו ללימודי תואר ראשון במקצועות המדעיים ובתחום ההנדסה, ורק 30% מהנשים. מקרב הזכאים לבגרות שאינה מוגברת במקצועות האלה, 13% מהגברים המשיכו ללימודים בתחום זה ו-5% מהנשים.
בדו"ח מבקר המדינה שפורסם השבוע התריע המבקר ממחסור כרוני בעובדים מיומנים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, באופן שמאיים על מעמדה של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ" וכמרכז פיתוח טכנולוגיה עולמי. בתוך כך הדגיש המבקר כי יש חשיבות עליונה בשילובן של כלל האוכלוסיות והמגזרים בתחום. המבקר קבע כי יש לצמצם את הפערים בשיעור התלמידים הנבחנים במקצועות הרלוונטיים לתחום זה עוד בבית הספר התיכון, שכן אלה מנווטים את התלמידים ללימודי המשך אקדמאיים בתחום.