צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

כך תתנו הרגשה טובה לילד הבכור אחרי לידת אח

הילד הבכור הגיע לעולם, וברור לו מהרגע הראשון שהוא מרכז תשומת הלב של ההורים. בלידת אח חדש החוזה הזה מתערער. מה עושים? יוצרים שינוי ביחסים

נטעלי קירשטיין | פורסם:21/03/2021
לא מעט אחים בכורים מתקשים לקבל את המציאות החדשה ולהתמודד עם התוספת המשפחתית, כלומר אח או אחות חדשים. שינויים בשינה, באכילה ואפילו התנהגות מעט אלימה של הילד הבכור אינם נדירים בהסתגלות לסטטוס החדש ולילד שהצטרף למשפחה.
למה זה קורה ואיך אנחנו יכולים לשנות את המצב? כשיש תוספת חדשה למשפחה מרבית ההורים מוטרדים מהלידה, מחוסר שעות השינה עם שני ילדים קטנים, מההנקה/הבקבוקים ומהקושי לג'נגל בין כל אלו לעבודה.
לדבר אחד הרבה הורים לא מתכוננים - לשינוי ההתנהגות של הילד הגדול. מה קורה שם? למה פתאום כל הקלפים ברגע נטרפים והאנרגיה משתנה? למה הילד משנה את ההתנהגות שלו?
אפשר לומר כי בלידת ילד חדש שנוסף למשפחה יש למעשה שלוש לידות:
1. לידה של ילד חדש.
2. לידה של ילד ראשון שהיה מרכז תשומת הלב והופך לבן בכור שצריך למצוא את מקומו מחדש.
3. מזוג הורים פלוס אחד הופכים לזוג פלוס שניים שצריכים ללמוד מחדש כיצד לחלק את משאבי הכוחות ותשומת הלב.
הילד הבכור הגיע לעולם, ובאופן בלתי פורמלי החוזה שיש לו עם ההורים זה שהוא מרכז תשומת הלב וההתעניינות הבלעדית. בלידת אח חדש החוזה הזה מתערער, וההורים, שעד היום היו עסוקים רק בו, פתאום נאלצים לחלק את משאבי תשומת הלב שלהם גם לתינוק החדש שנולד.
קראו עוד:
לבן הגדול הבטיחו אח קטן "מתנה לחיים" ו"מישהו לשחק איתו", אבל לא סיפרו לו שכשהוא יגיע למשפחה הוא לא יהיה כל כך פונקציונלי עבורו. הוא בעיקר יהיה חסר ישע, יזדקק לטיפול מתמיד ויהפוך להיות מרכז הבית.
אף ילד בכור לא יכול להגיע מוכן לחוויה שאותה הגדיר אלפרד אדלר "הדחה מכס המלכות". עבורו, החיים משתנים. פתאום הוא הופך להיות ה"גדול", על אף שבדרך-כלל הוא בעצמו עוד קטן. הבכי שלו כבר לא מצמרר אוזניים כמו של התינוק החדש (התלוי בהוריו בלעדית).
צילום: shutterstockברגע אחד הילדה הפכה לגדולה (צילום: shutterstock)
פתאום כשבאים אורחים הם נרגשים לראות את התינוק החדש וחגים סביב העריסה בהתרגשות עצומה ומדלגים על הבכור שעד לא מזמן היה המקור הראשון שקיבל התייחסות. הדינמיקה משתנה, לאבא יש יותר זמן פנוי לבן הבכור כי אמא עסוקה עם התינוק.
הציפיה וההמתנה לאמא שתחזור מבית החולים פוגשת את המציאות, בידיים עמוסות בתינוק, כשהיא כבר פחות פנויה לשחק על המשטח ולטפס בגן שעשועים כמו פעם.
כך, עשויות להתחיל כל מיני התנהגויות רגרסיביות ואף מעט אלימות אצל הבכור שאף הורה לא חלם, אולי רק חשש, שיצטרך להתמודד איתם. כך לדוגמה:
  • באכילה - הבכור מתחיל לאכול פחות או להיות "בררן" לגבי המאכלים שהוא מוכן לאכול, או מתלונן הרבה "אני רעב" ומבקש בעיקר לאכול עוד ממתקים וחטיפים.
  • בשינה - הבכור לא רוצה להיפרד בלילה מהוריו, מבקש עוד סיפור ועוד סיפור, ומגשש את דרכו בלילה למיטתם.
  • בגמילה מבקבוקים או מוצץ - יכולות להופיע התנהגויות רגרסיביות שבהן הבכור רוצה להיות שוב קטן. הוא רוצה גם לינוק או לשתות מבקבוק או לחזור למוצץ הישן.
  • בגמילה מחיתולים – עלולים לשוב "פספוסים" שכבר מזמן נעלמו.
המפגש בין הפנטזיה למציאות מעורר כעס ותסכול. מה שהבכור שלכם בעצם מנסה להגיד דרך ההתנהגות שלו הוא שהפרתם איתו את החוזה ולכן הוא מבקש עכשיו שתתעסקו בו, ואם אפשר, אז רק בו.
צילום: shutterstockתנו לילדים לעזור לכם (צילום: shutterstock)

מה עושים? יוצרים שינוי ביחסים

במקום לחשוב שהוא עושה את זה נגדנו, מתחילים להפנים שהוא עושה את זה בעד עצמו. לאחר מכן מנסים להיעזר בו. הנה כמה דרכים טובות:
- תגייסו אותו לטובתכם. תנו לו להרגיש יכול ומסוגל.
- תעודדו אותו. תנו לו להרגיש אהוב.
- תשתפו אותו. תסבירו לו לדוגמה שעכשיו הולכים להשכיב את התינוק לישון. "אתה רוצה להביא בובה וגם להשכיב אותה לישון? או לשחק בנתיים עם המשאית?"
- במקום לכעוס אחרי מעשה תעשו איתו תיאום ציפיות לפני, לדוגמה תסבירו לו שאם נשמור על שקט התינוק ירדם יותר מהר ויהיה לנו זמן למשחק משותף כמו שאנחנו אוהבים.
- במקום להתעצבן אם הוא פספס את השירותים, אל תעשו עניין ותנהגו בענייניות כלפי הדבר ותנקו ביחד.
מקרים שאתם חשים שהבכור פתאום ברגרסיה, מכל סוג שהיא, במקום להיבהל, תחבקו אותו, תאפשרו לו גם קצת להתפנק בזרועותיכם ולהרגיש לרגע כמו שהוא היה רוצה להרגיש. באופן ברור ואדיב כלפיו תזכירו לו שהוא גדול וחזק, תשקפו לו את הכוחות שלו, ותראו שהוא יתגבר ויתקדם הלאה.
והכי חשוב - סבלנות!
הכותבת היא מדריכת הורים בשיטת אדלר
4

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
3.
אמא ל-3
21/03/2021 | 23:38

תחסכו לעצמכם הרבה צרות אח"כ.

2.
קרן
21/03/2021 | 16:58

היתה: כשה"גדול" כעס על התינוק (טוב, לא כעס מאוד) כי התחיל לבכות בדיוק כאשר תכננו לשחק ביחד אמרתי לו: "תראה, כמה הוא מסכן, אפילו שיניים אין לו והוא לא יכול לאכול את כל הדברים שאתה אוהב וכן יכול לאכול בקלי-קלות..." או: "תראה, כמה הוא מסכן, עוד לא יכול לרוץ ולשחק עם החברים שלו כדורגל...הוא עוד צריך לגדול הרבה בשביל זה ורק מחכה שאתה תלמד אותו לשחק כדורגל ועוד מלא-מלא דברים שאתה כבר יודע הרבה דברים כי אתה חכם, גדול וחזק! נכון שאתה תשמור עליו כי הוא עדיין חלש וקטן והוא סומך עליך!" בקיצור: ניסיתי ---ותמיד הצלחתי---לעורר את רחמיו על האח הקטן. ואגב, כשכבר היו גדולים יותר הם לא התווכחו ולא הרביצו רק לעתים נדירות כי היה אצלנו חוק: כל הצעצועים משוטפים וכאשר אחד משחק בצעצוע מסוים אחד: אז באותו זמן שה לגמרי שלו ולא לוקחים ממנו אף פעם. והם כיבדו את החוק הזה.

ורד
21/03/2021 | 21:01

נשמע ממש טוב..

1.
ללא שם
21/03/2021 | 14:52

פעם תוכלו להעניק אח.ות זו מתנה לכל החיים ואם ההורים מתייחסים לזה כך ולא מתנצלים על אי נוחות זמנית גם הילדים מבינים את זה. אין אף מתנה אחרת לבד החיים עצמם שהיא לא פגת תוקף.

לכל התגובות