בשנת הקורונה האחרונה, פרצו לעולם האלכוהול שלל תופעות מעניינות: קוקטיילים מבוקבקים, מינוי חודשי למארזי יין, סדנאות ויסקי ויין בזום וכמובן מעל הכל - נרשמה עלייה דרמטית בצריכה הביתית של אלכוהול, עלייה שנבעה בעיקר בעקבות הסגירה של מסעדות וברים, ובעקבות הסגר שבמהלכו כולנו נשארנו משועממים בבית.
אבל לא רק זה קרה: במהלך השנה האחרונה התחזקה משמעותית גם קטגוריה מינורית ופחות מוכרת בעולם הוויסקי - מבקבקים עצמאים. הקטגוריה הזאת פרחה במהלך השנה האחרונה - גם המגוון המוצע לחובבי הוויסקי התרחב וגדל משמעותית וגם האיכות של המוצרים עלתה דרמטית.
של מי הוויסקי הזה לעזאזל
פעם, כשהיינו מטיילים בין מדפי הוויסקי בדיוטי פרי, שהיה המקום לרכוש בו ויסקי טוב במחיר זול משמעותית מאשר בארץ, היינו יכולים למצוא בקבוקים שונים עם שמות לא מוכרים, שעל על התוויות שלהם צויין שהם מכילים 50% אלכוהול. אחוז האלכוהול הזה הוא חריג ויוצא דופן כי בבקבוקי ויסקי של מותגים מוכרים יש מקסימום 40% או 43% אלכוהול.
מבקבק עצמאי מייצר ויסקי בכמות קטנה, ופחות מחויב לעקביות - כך הוא הופך את היעדר העקביות ליתרון, כי הוא יכול לבקבק את הוויסקי שלו בחוזק אלכוהולי גבוה יותר, בסדרות משתנות, ולהשתמש בחביות מסוגים שונים
אבל עכשיו, אנחנו בתקופה יפה לקהל שמבין ויסקי ורוצה לשתות ויסקי בחוזק שונה, אשר יושן בחביות מעניינות ומציע עושר טעמים: בשבועות האחרונים נחת בארץ משלוח של ויסקי מבית האנטר לאנג שכולל בקבוקים ממספר מזקקות סקוטיות כמו טמדו, באלמנך, טומאטין והיילנד פארק, והם לא לבד: בשנה האחרונה הצטרף לשוק הוויסקי המקומי מגוון נאה של בקבוקים עם שמות מסתוריים כמו "בלאקאדר", "הקטור מקבת" או "Rest & be thankful" (שזה שם קצת פולני לוויסקי סקוטי, אבל ניחא).
מה שקרה פה בשנה האחרונה הוא פשוט: בקבוקים שפעם אפשר היה להזמין רק באתרים של חנויות וויסקי מתמחות באנגליה או בגרמניה (לשלם עמלת שילוח ולקוות שיגיעו בשלמותם ללא עיכובים או עלויות גבוהות של מיסוי), זמינים עכשיו גם במספר אתרי אינטרנט של יבואנים מקומיים קטנים - וברוב המקרים גם במחירים סבירים בהחלט, לשמחם של חובבי הויסקי. אז במקום לחכות שמישהו יטוס ללונדון ויסכים לבקר בחנות האהובה The vintage house שבה יש מגוון עצום של בקבוקים ממבקבקים עצמאיים, היום אתם כבר יכולים לקבל משלוח כזה שיגיע תוך יומיים עד פתח הבית.
מה זה מבקבקים עצמאיים
מזקקה שמייצרת ויסקי (או רום) מוכרת ברוב המקרים את התוצרת שלה באחת משתי הדרכים – או בבקבוקים שלה כמוצר מוגמר, או ליצרן אחר שישתמש באותה תוצרת במסגרת בלנד - כלומר, כמרכיב במוצר הפרטי שלו. שתי דוגמאות קלאסיות לזה הן המותגים גלנפידיך וג'וני ווקר. גלנפידיך מייצרים סינגל מאלט ויסקי שנמכר כמוצר סופי לצרכן, אך גם כמרכיב בבלנד שלהם אשר נקרא גרנט'ס, ואילו ג'וני ווקר רוכשים ויסקי ממגוון מזקקות ומייצרים לעצמם את הבלנד שלהם.
לאחרונה נוצרה כאן קהילה גדולה של חובבי ויסקי שאוהבים לטעום, לחקור ולנסות. אלה אנשים שאינם דבקים במותג אחד - הבקבוק נגמר? נקנה משהו חדש שאנחנו לא מכירים
מבקבקים עצמאיים הם למעשה חברות קטנות שרוכשות חביות ויסקי ממזקקות שונות ומבקבקות אותן באחת משתי הצורות האלה. אז אם כך - מה ההבדל? מזקקה או יצרן כמו ג'וני ווקר שואפים לייצר מוצר אחיד ועקבי שיקנה את ליבם של הצרכנים ואת נאמנותם - לכולנו יש את החבר הזה שלא יחליף את המקאלן או את הבלאק שלו בשום דבר אחר. המזקקות מייצרות כמות גדולה של ויסקי ומוכרות אותו בשווקים רבים בכל העולם.
מבקבק עצמאי הוא בדיוק ההיפך מזה – הוא מבקבק (להבדיל ממייצר כי אינו מזקק בעצמו) ויסקי בכמות קטנה, ופחות מחויב לעקביות - כך למעשה הוא הופך את היעדר העקביות ליתרון, כי הוא יכול לבקבק את הוויסקי שלו בחוזק אלכוהולי גבוה יותר, בסדרות משתנות, ולהשתמש בחביות מסוגים שונים, אשר אינן תמיד זמינות בכמויות גדולות לטובת ייצור סדרתי רחב היקף. בחלק גדול מהמקרים המוצרים של מבקבק עצמאי יהיו מוגבלים מאוד בכמות, והוא יוציא אותם בסדרות של כמה מאות או אלפי בקבוקים בלבד ולעיתים גם הרבה פחות מזה.
למבקבקים עצמאיים רבים יש סדרות שכוללות חביות ויסקי בודדות כמוצר בפני עצמו. כמות הנוזל שיש בחבית כלשהי מספיקה למילוי 261 בקבוקים? אז זהו, זה מה שיש, וזה כמובן נכתב על התווית יחד עם מידע נוסף כמו תאריך הזיקוק, תאריך הבקבוק וסוג החבית.
מכיוון שכך, בניגוד למזקקה שמייצרת מנעד כמעט קבוע של מוצרים, מבקבק עצמאי מציע לצרכן חוויות מגוונות שמשתנות כל הזמן.
אני בהחלט לא הוויסקי גיק היחיד שהמגוון הגדול הזה ממש שימח אותו בתקופת הקורונה: לאחרונה נוצרה כאן קהילה גדולה של חובבי ויסקי שאוהבים לטעום, לחקור ולנסות. אלה אנשים שאינם דבקים במותג אחד - הבקבוק נגמר? נקנה משהו חדש שאנחנו לא מכירים. זה אומר להעיז.
חשוב לזכור שבסוף הכל עניין של טעם, כמו בכל משקה וגם בקולינריה. העובדה שהצלחתם לשים את היד על אחד מ-12 בקבוקים נדירים שהגיעו לארץ, לא תעזור אם הוויסקי לא טעים לכם. ויסקי כמו ויסקי - צריך להיות קודם כל כיף בפה, ואם נוסף לזה הערך של ייחודיות וחד פעמיות אז הוא תוספת לחוויה ולהנאה מהמשקה.
מה אנחנו יכולים למצוא היום בזירה התוססת של הויסקי
ובכן, הרשימה לא קצרה, ולא ברור לגמרי מה כאן כדי להישאר ומה הגיע כהבלחה חד פעמית. כל השמות שאני מציין כאן הם כאלה שתוכלו בוודאות למצוא גם בעוד כמה חודשים.
המבקבק הכי איכותי שנחת בארץ, שהוא גם מבקבק ותיק שקיים 25 שנים ואפשר למצוא אותו רק בכ-20 מדינות בעולם, זה בלאקאדר, שכמעט כל המוצרים שלו הן חביות בודדות.
הבעלים של החברה, רובין, בוחר את החביות בעצמו, והוא נחשב לאיש מקצוע מוערך מאוד בקהילת הוויסקי העולמית. את הבקבוקים שלו תוכלו למצוא באתר docwhisky.com. אצל הדוק (שהוא באמת דוקטור - וטרינר מומחה לסוסים) נמצא גם מספר סדרות של המבקבק הוותיק והגדול האנטר לאנג - סדרת אולד&רר שכוללת לרוב בקבוקי וויסקי מבוגרים מאוד, סדרת פירסט אדישנס האיכותית וסדרת אולד מאלט קאסק הותיקה.
חשוב לציין שהאנטר לאנג הוא גם בעליה של מזקקת וויסקי חדשה יחסית באי איילה בשם "ארדנהו", אשר כל הסימנים מראים שתהיה הדבר הגדול הבא בעולם הוויסקי המעושן.
מבקבקים עצמאיים נוספים, שהם למעשה הראשונים שהגיעו לארץ עוד לפני תקופת הקורונה, הם דאגלס לאנג וסיגנטורי (שתוכלו למצוא ב-sipil.co.il). שניים נוספים הם קומפס בוקס, המבקבק עם התוויות היפות ביותר בעולם הוויסקי וללא ספק היצירתי ביותר, וגורדון&מקפייל שהוא מבקבק ותיק מאוד וגם בעליה של מזקקת בנרומך הנהדרת - את שניהם תמצאו באתר של חברת י.ד עסקים (yd1986.co.il).
בנוסף תמצאו גם את המבקבקים קלאקסטונ'ס, דראם מור, צ'פטר 7, רסט&בי ת'נקפול וליידי אוף דה גלן- כולם באתר של יבואן נוסף בשם אלפאבית וויסקי (alphabetwhisky.com) - יבואן שאינו שוקט על השמרים, ומתכנן לייבא מבקבקים נוספים בעתיד הקרוב. את המבקבק הבלגי אסטה מוריס (אשר גם מבקבק ליין רום תחת השם רסטה מוריס), ואת המבקבק הותיק קדנהדס תוכלו למצוא ב-vintage-whisky.com.
אז על הקורונה כולנו היינו מוותרים, אבל על שפע הוויסקי שהגיע בעקבותיה לארץ - בהחלט לא.
עומר גנור הוא ה"ויסקי גיק" מאחורי הפודקאסט "חוזק חבית" והבעלים של הברים מוזנר וטרביץ בתל אביב
