הכדורגל הישראלי צריך ללמוד מ"הסמוראים הכחולים"
כשהיפנים מסמנים מטרה – הם גם עומדים בה. עם אקדמיות מפוארות, תוכניות אימונים מתקדמות והשקעה בשחקנים ובשחקניות במקום בעסקנים, לא פלא שהם רק הולכים ומתקרבים לטופ העולמי. בואו נהיה קצת כמו הכדורגל ביפן. גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
| פורסם:05/04/2021
ליגת הכדורגל הראשונה בישראל הוקמה בשנת 1930. ליגת הכדורגל היפנית הוקמה רק ב־1993, כלומר 33 שנה אחרי – ותראו איזה הבדל! השאלה היא מה עשו היפנים כדי לקדם את הכדורגל שלהם, ומה נעשה במחוזותינו. אז בואו נלמד משהו מהיפנים ומנבחרת הכדורגל שלהם המכונה "הסמוראים הכחולים". ראשית, נקבעו שם שלוש מטרות על: טיפוח וטיפול אינטנסיבי בשחקנים ובשחקניות על חשבון המנהלים והעסקנים. שנית, שיפור מתמיד של הנבחרת הבוגרת והצעירה ושל נבחרת הנשים וכמובן של המאמנים. שלישית, שיפן תהיה בין 10 הנבחרות הטובות בעולם. ומהי הדרך להשגת המטרות הללו?
היפנים הקימו אקדמיה לכדורגל עם המתקנים, האימונים והתרגילים המשתווים לאלה של הנבחרות הטובות בעולם. אקדמיה זו היוותה דוגמה להקמת מסגרות כדורגל בכל רחבי המדינה ובבתי הספר. הם דרשו ויישמו אימונים ברמה הגבוהה ביותר עם סטנדרטים בינלאומיים תוך בדיקה מתמדת של הישגי הספורטאים. כך למשל נבדקו לעיתים קרובות השיפור בכושר הגופני, המהירות, השליטה בכדור, המסירות, הבעיטות לשער. האימונים נהיו עצימים יותר.
"אנחנו יכולים להיות אלופי העולם בכדורגל אם נעשה מאמץ יותר גדול מכולם", אומרים היפנים. ואכן, נבחרת הנשים המקומית זכתה בעבר באליפות העולם. נבחרת הנוער הגיעה לגמר אליפות העולם, והנבחרת הבוגרת הגיעה שש פעמים לשלב הבתים האחרון במונדיאל.
כיום יפן שוב עומדת בראש הבית האסייתי והדרך להישגים מובטחת. נלמד גם אנחנו מהסמוראים הכחולים?
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
תגובות
שמה אין להם את לוזון אין מי שיפריע
הייתה פעם בדיחה ישנה שבה שאלו מה ההבדל בין ישראל ליפן, התשובה הייתה שבישראל "עם עובד" זו רק הוצאת ספרים. הישראלי הממוצע, במיוחד הספורטאי, אבל לא רק, הוא עצלן, מפונק, ולא מעוניין בעבודה קשה. ברגע שידרשו ממנו משהו שהוא מרגיש שהוא יותר מדי מבחינתו, הוא יפרוש. היפני לעומת זאת מחונך מגיל צעיר לערך העבודה ולהשקעה הנדרשת. שום שיטת עבודה לא תצליח לשנות את הישראלי הממוצע שרוצה לגמור ולרוץ לספר לחבר'ה ולא לעשות דרך ארוכה וקשה, והפיכה לספורטאי מקצועי היא דרך קשה מאד.