אי אפשר להישאר אדישים למשמע עדות של שורד שואה. הסיפורים הקשים האלה מותירים זיכרון שלא יימחה ולא במקרה: הנשים והגברים האלה שמדברים אלינו היו שם באמת, בשואה. הם חוו על בשרם את זוועות הנאצים, הם מזכירים לנו למה ובזכות מי אנחנו כאן. מה שעצוב, זה שהם הולכים ומתמעטים. מי שחיים בינינו היו ילדים פעוטים בתקופת השואה, וגם הם כלים ונעלמים.
המחשבה על חשיבות שמיעת העדויות האלה הניעה את רועי פרידמן לחשוב על היום, שבו לא תהיה אפשרות לפגוש אישית שורדות ושורדי שואה. הוא חשב על דרך להנציח את העדויות בצורה הכי מוחשית שאפשר: הולוגרמות של אנשי העדות, כשהם מספרים את סיפורם. החיבור הזה של טכנולוגיה וזיכרון השואה, שבכל הקשר אחר היה נראה מוזר וצורם, הופך במקרה הזה לחשוב מאין כמותו.
כך נולד פרויקט "לעולם לא במציאות מדומה" (Never Again VR), שמטרתו שימור זיכרון השואה בעולם שבו כבר לא ייוותרו עדים. ההנצחה בהולוגרמה מאפשרת לצפות בעדים כשהם יושבים כאילו מולנו בסלון. בשילוב טכנולוגיות של מודלים תלת-ממדיים היא מאפשרת ביקור וירטואלי מצמרר במחנה ההשמדה. באמצעות טכנולוגיות וידאו סינתטי אפשר לראות מקרוב קטעי תיעוד של כמה מהאירועים המזעזעים שהאנושות חוותה.
3 צפייה בגלריה
שואה ב-VR מרדכי צ'כנובר
שואה ב-VR מרדכי צ'כנובר
זיכרון בסלון וירטואלי. עדותו של מרדכי צ'כנובר
(צילום: NeverAgain VR)
פרידמן, בן 40, הוא דור שלישי לשואה. סבו וסבתו נשלחו לאושוויץ והצליחו לשרוד. אביו, איציק פרידמן, בתפקידו כסמנכ"ל רשת אמי"ת, ארגן וליווה עשרות מסעות תלמידים לפולין. "כשהייתי בן 17 יצאתי למשלחת לפולין בליווי איש עדות שהיה איתנו כל השבוע וזה היה מאוד עוצמתי", הוא נזכר. כמה שנים לאחר מכן התלווה לאביו למשלחת נוספת, אבל אז כבר לא היה איש עדות ופרידמן הרגיש שהחוויה שונה, שהסיפור בגוף ראשון ממש חיוני: "אז אפשר לפגוש אנשי עדות ב'זיכרון בסלון' פעם בשנה, אבל מה עם שאר הזמן? ומה עם החבר'ה שלא יצאו לפולין? יש הרבה אנשים שמאבדים את זה".
פרידמן, איש נדל"ן במקצועו עם עבר עשיר בהייטק חשב שהטכנולוגיה תביא את הבשורה. "כמי שבא מעולם ההייטק ניסיתי לראות איך אני מוצא טכנולוגיה שיכולה לחבר את הצעירים של היום בצורה יותר חזקה לסיפורים. איך אני יכול ליצור חוויה שתגרום לצופים להרגיש שהם הולכים יד ביד עם איש העדות", הוא אומר. כשחושבים על זה, זו אולי הדרך היחידה לקרב את הדור הצעיר חובב הטכנולוגיה לזיכרון השואה: להנגיש לו אותה בצורה שמעניינת אותו. "זה בדיוק כמו הסטורי של אווה, אבל דרגה אחת יותר גבוה", אומר פרידמן.
3 צפייה בגלריה
שואה ב-VR איציק פרידמן
שואה ב-VR איציק פרידמן
איציק פרידמן, אושוויץ בשחזור בתלת ממד
(צילום: NeverAgain VR)
חמש שנים הוא מסתובב עם הרעיונות, בודק את הטכנולוגיות ומתייעץ עם מומחים. בשנה שעברה נוצר החיבור עם חברת טטאווי (TetaVi) של ד"ר מיקי תמיר ומיכה בירנבוים והמנכ"ל גלעד טלמון, שפיתחה טכנולוגיית וידיאו וולומטרי, שמאפשרת להפוך אנשים להולוגרמות. הנשיא ראובן ריבלין היה מראשוני המונצחים בהולוגרמה, שהופצה ביום העצמאות הקודם. הטכנולוגיה הזו מצלמת את האנשים באמצעות מספר מצלמות ואז מפיקה דמות הולוגרפית באמצעות עיבוד תמונה ובינה מלאכותית.
פרידמן מספר שבסיוע אנשי "זיכרון בסלון" ומרלין בוקארה לוי מטטאווי צולמו עד כה 30 עדויות של 13 אנשי עדות. לפרויקט התגייס גם ד"ר יונתן גירון ממעבדת החדשנות של הבינתחומי בהרצליה, שמסייע בהעלאת הדמויות שצולמו על מודלים בתלת-ממד.
3 צפייה בגלריה
שואה ב-VR רועי פרידמן
שואה ב-VR רועי פרידמן
רועי פרידמן בתוך המודל הממוחשב
(צילום: יח"ץ)
למעשה, סרטון ביוטיוב, כמו אלה שמוצגים כאן, לא ממחיש באמת את יכולות הטכנולוגיה. בשביל זה צריך משקפי VR, שמאפשרים לחוות את העדות ממש בגוף ראשון. פרידמן מדבר על כיווני פיתוח שאפתניים אף יותר: מוזיאון וירטואלי באינטרנט, שבו ניתן יהיה לבקר באתרי שואה ולפגוש בעדים, ערכה שתאפשר למורים בבתי הספר להקרין את ההולוגרמה של העדים ממש מול התלמידים בכתה, ומערכת מציאות מדומה מלאה, שבניגוד לשמה תעניק חוויה רגשית עמוקה של המציאות האמיתית והכל-כך עגומה של אימי השואה.
וזו רק התחלת הדרך. כי אחרי שיסיימו לצלם את כל העדויות החיות האפשריות, אפשר יהיה לגשת לארכיוני העדויות המצולמות מכל השנים שעברו ובאמצעות טכנולוגיה מתקדמת להפוך גם אותן להולוגרמות חווייתיות. אפשר גם להשתמש בתצלומים של שורדי שואה ובאמצעות טכנולוגיות דיפ-פייק להפוך אותן לעדויות חיות ומוחשיות. אין הרבה תחומים, שבהן תרומה של הטכנולוגיה היא חיובית בלבד.
(סרטון 360 מעלות. איציק פרידמן באושוויץ)
כל הרעיונות האלה עולים הרבה כסף, וכשמדובר בפרויקט חברתי ללא כוונות רווח, מקורות המימון מצומצמים למדי. יש גורמים רבים מגלים עניין בטכנולוגיות להמחשת השואה, בהם הקרן לתיעוד ניצולי השואה של סטיבן ספילברג וקרן קנדית נוספת, ואלה הביעו נכונות להשקיע בפרויקט באמצעות מאצ'ינג – השוואת הסכומים שהציבור התגייס לתרום. לשם כך הוקם פרוייקט גיוס המונים באתר giveback עם מטרה שאפתנית: גיוס 500 אלף שקל עד 13 באפריל.
המטרה, לדברי פרידמן, היא להספיק ולצלם כמה שיותר: "את סבא וסבתא שלי ניצולי אושוויץ בירקנאו לא הספקנו לצלם, אך ישנם כ-25 שורדים אשר מחכים להפקת העדות המצולמת שלהם, וללא התמיכה שלכם לא נצליח להשלים את הפרויקט ואיסוף העדויות הנוספות. עזרו לנו לנצח את הזמן, מפני ששעון החול הולך ואוזל".
אם ימצאו הסכומים הנדרשים ותוכניות הפיתוח יתקדמו כמתוכנן, פרידמן מבטיח שביום השואה הבאה כבר נוכל להתנסות במערכת המציאות המדומה ובצפייה בהולוגרמות של העדויות. הזדמנות ראשונית תינתן לקהל באירוע עיריית תל אביב במרכז ענב, מחר ב-17:00. באירוע ניתן יהיה להתנסות בצפייה במשקפי VR בעדויות בהולוגרמות.
כך עובדת הטכנולוגיה של TetaVi