תמונה כללית

מחקר ענק: 1 מכל 3 חולי קורונה סובל מהפרעות נפשיות או נוירולוגיות ארוכות טווח

חוקרים שבדקו מעל 230 אלף מחלימי קורונה, מצאו כי 34% מהם סבלו ממחלה נוירולוגית או נפשית ארוכת טווח. האבחנות השכיחות ביותר: הפרעות חרדה ודיכאון

ד"ר איתי גל
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

הוכחה נוספת להשפעה הכרונית של נגיף הקורונה: חוקרים שבדקו כמעט רבע מיליון מחלימי קורונה, מצאו כי כשליש מהם סבלו מבעיות נוירולוגיות או נפשיות ממושכות. המחקר פורסם בכתב העת Lancet Psychiatry.

קראו עוד:

זהו המחקר הגדול ביותר מסוגו שכלל רשומות רפואיות של יותר מ-236 אלף חולי קורונה, רובם בארה"ב. החוקרים מאוניברסיטת סטנפורד השוו את הרשומות שלהם לרשומות לגבי חולים שלקו במחלות אחרות בדרכי הנשימה באותו פרק זמן.

החולים הבחינו כי אלה עם קורונה היו בסיכון מוגבר ב-44% ללקות במחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות בהשוואה לאנשים שלקו בשפעת, ובסיכון גבוה ב-16% למחלות אלו בהשוואה לאנשים עם דלקות אחרות בדרכי הנשימה. בערך אחד מכל 50 חולי קורונה גם עבר שבץ מוחי בשל קריש דם שחסם את זרימת הדם למוח.

צילום: shutterstockסיכון מוגבר ללקות במחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות (צילום: shutterstock)

החוקרים מצאו כי 34% ממחלימי הקורונה קיבלו אבחנה נוירולוגית או פסיכיאטרית תוך שישה חודשים מרגע ההדבקה. שיעור התחלואה הנוירולוגית והפסיכיאטרית עלו ככל שמחלת הקורונה הייתה קשה יותר, והגיעה גם למקסימום של 39% מהחולים שנבדקו. האבחנה השכיחה ביותר הייתה חרדה ונמצאה אצל 17% מהמטופלים, ואחריה הפרעות מצב הרוח (הפרעות דכאוניות לסוגיהן) שנמצאה אצל 14% מהחולים. 

עם זאת, החוקרים לא גילו שקורונה מעלה את הסיכון לכל המחלות הנוירולוגיות. כך למשל, לא נמצא קשר בין מחלת הקורונה לסיכון מוגבר למחלת הפרקינסון או לתסמונת "גיאן בארה" הגורמת לשיתוק מהגפיים כלפי מעלה. שני מצבים נוירולוגיים אלה, ידועים כקשורים לעתים לזיהום ויראלי, אולם כאמור לא נמצא קשר בינם לבין תחלואה בקורונה.

מחקרים קודמים כבר הראו את הקשר בין הקורונה לבין הפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות: מחקר אחד שנערך בפברואר ברומא שבאיטליה ועקב אחרי 381 חולים, מצא כי 30% מהם חוו הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר ההחלמה. מחקר אחר שנערך בדצמבר האחרון ופורסם בכתב העת הנוירולוגי Neurology Clinical Practice הראה כי הקורונה עלולה לגרום להפרעות תנועה נוירולוגיות.

"התוצאות עוזרות להתוות את הדרך בה מערכות הבריאות צריכות להמשיך ולסייע למחלימי הקורונה", אמרו החוקרים, "מחלות מוח והפרעות פסיכיאטריות שכיחות יותר לאחר קורונה בהשוואה לשפעת או זיהומים יאחרים בדרכי הנשימה, וכעת עלינו לבדוק מה קורה אחרי חצי שנה מההדבקה".