ממש לא "בייבי בום": ירידה חדה במספר הלידות בישראל מתחילת השנה

הציפייה לגל לידות בעקבות הסגרים ומשבר הקורונה לא רק שלא התממשה, אלא שהנתונים שמתפרסמים כעת לראשונה ב-ynet מגלים מגמה הפוכה: ירידה של יותר מ-13 אחוזים במספר הלידות. "הנתון הדהים אותנו", מודה מנהל בי"ח לנשים בבילינסון ואילו מנהל ליס מרגיע: "אין לי ספק שעכשיו זה ישתנה והנתונים של החודשים הבאים ייראו אחרת לגמרי"

אדיר ינקו
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

בניגוד לציפיות: במהלך שנת הקורונה נרשמה ירידה חדה במספר הלידות - כך עולה מנתוני הביטוח הלאומי שמתפרסים כעת לראשונה ב-ynet. על פי הנתונים של קופות החולים, בחודשים דצמבר 2020, ינואר ופברואר 2021 – תשעה חודשים לאחר פרוץ משבר הקורונה בישראל, נרשמו בישראל 41,089 לידות. לשם השוואה, בתקופה המקבילה בשנת 2020-2019 נרשמו 47,413 לידות ובשנה שקדמה לה - 46,406 לידות באותם חודשים. בכך למעשה הציפייה ל"בייבי בום", עלייה חדה במספר הלידות בעקבות הסגרים הממושכים ומשבר הקורונה, לא רק שלא התממשה - אלא שנרשמה ירידה של למעלה מ-13 אחוז בחודשים הללו לעומת התקופה המקבילה אשתקד וירידה של כמעט 11.5 אחוז באותם חודשים שנתיים קודם לכן. 




עוד עולה מהנתונים, כי מספר הנפטרים בחודשים הללו עלה באופן משמעותי. על פי נתוני הביטוח הלאומי, בחודשים דצמבר 2020, ינואר ופברואר 2021 נפטרו 14,317 בני אדם, לעומת 12,463 באותם חודשים שנה קודם לכן – עלייה של קרוב ל-15 אחוז ועלייה של יותר מ-15 אחוז לעומת שנתיים קודם לכן, אז מספר הנפטרים באותם חודשים עמד על 12,439 בני אדם. 

"ייתכן שהקורנה האיצה תהליכים"

"זה מדהים", אומר פרופ' ארנון ויז'ניצר, מנהל בית החולים לנשים בבילינסון. "כיוון שאנחנו רגילים בכל מלחמה ופעולות איבה ל'בייבי בום' ופה יש ירידה בכמות הלידות הארצית. למה זה כך? זו השאלה. אחרי כל מלחמה, בעולם וגם פה, ראינו הצפה של לידות. פה היה משהו אחר ואנשים פחדו, אך זוהי ספקולציה. הירידה הזאת מאוד מעניינת. גם באירופה אנחנו רואים מגמה דומה אך שם יש ירידה כללית בשיעור הלידות, בניגוד אלינו.

צילום: AFPתיקון לירידה בילודה מתרחש לאחר הירידה ברמת האיום או כאשר מדובר על מצב כרוני ומתמשך (צילום: AFP)


"למעשה", ממשיך פרופ' ויז'ניצר, "יכול להיות שהיו פה שני תהליכים שונים. הראשון הוא הקורונה והשני הוא פחות לידות באוכלוסייה שנוטה ללדת יותר, כמו האוכלוסייה החרדית והערבית. כלומר, ייתכן שהקורונה האיצה תהליכים שראינו עוד קודם. הייתה ציפייה בהתחלה לבייבי בום, אבל הרגשנו את הריחוק החברתי וראינו פחות ופחות לידות בכל הארץ לאורך כל השנה האחרונה".

"יש מחנק כלכלי ואי-ודאות, וככל שאתה יותר צעיר הסיכוי שלך להיפגע כלכלית מהקורונה גבוה יותר", מסביר פרופ' שלמה וינקר, ראש חטיבת רפואה בקופת החולים לאומית, את הירידה במספר הלידות. הוא התייחס גם לעלייה במספר הנפטרים: "ההסבר לכך הוא בהחלט נגיף הקורונה. מאחר שלא הייתה השנה שפעת בכלל, נתוני התמותה הם הרבה יותר דרמטיים".

הסבר נוסף לנתונים נעוץ בעובדה שיחידות הפריון בבתי החולים, האחראיות ל-3-2 אחוזים מהלידות מדי שנה, נסגרו למשך כחודשיים במהלך השנה."הרבה נשים חששו להרות בתקופה הזו והעדיפו להמתין ולכן המספרים מדברים בעד עצמם", מסביר פרופ' ויז'ניצר. "הירידה במספר טיפולי הפוריות מסבירה חלק מהעניין, אך החלק הנוסף הוא הירידה במוטיבציה של זוגות להיכנס להיריון", מוסיף פרופ' וינקר.

"ירידה בביטחון התעסוקתי וחרדה לגבי העתיד גורמים לכך שזה לא הזמן להקים או להרחיב את המשפחה. אין לי ספק שעכשיו זה ישתנה והנתונים של החודשים הבאים ייראו, קרוב לוודאי, אחרת לגמרי"

"אני לא מופתע מהנתונים וכבר טענתי זאת במספר הזדמנויות", אומר פרופ' יריב יוגב, מנהל בית החולים ליס ליולדות ונשים בבי"ח איכילוב. "רידה בביטחון התעסוקתי וחרדה לגבי העתיד גורמים לזוגות לחשוב שזה לא הזמן להקים משפחה או להרחיב אותה. אין לי ספק שעכשיו זה ישתנה והנתונים של החודשים הבאים ייראו, קרוב לוודאי, אחרת לגמרי. עם ירידה משמעותית בתחלואה והתייצבות תעסוקתית, יש רושם שאנחנו אחרי השיא של המשבר ובהתאם ישתנו התוכניות להקים משפחה. התיקון לירידה בילודה מתרחש לאחר הירידה ברמת האיום או כאשר מדובר על מצב כרוני ומתמשך. המחשבה שכשיש סגר בני הזוג מקיימים יותר יחסי מין - היא יותר רומנטית מאשר מה שקורה בפועל".