תאונות עבודה באתרי בניין הן הרעה החולה של ענף הבנייה, כאשר היקף התאונות בענף גבוה הן ביחס לענפים אחרים במשק והן ביחס להיקפי הפגיעות בענף בחו"ל. בינתיים נראה שבשנת 2021 דבר לא השתנה: דו"ח רבעוני ראשון שפרסם היום (ד') מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מעלה כי בשלושת החודשים הראשונים של השנה נהרגו ארבעה עובדים בתאונות בניין, בדומה למספר העובדים שנהרגו באותה התקופה אשתקד.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
על פי נתונים של עמותות שונות הפועלות למיגור התאונות בענף, מספר העובדים שנהרגו בתאונות בניין גבוה יותר. לטענתן, חלק מהתאונות מוגדרות על ידי משרד העבודה ככאלה שלא התרחשו באתרי בנייה, אולם לא כך הדבר. במינהל הבטיחות מבהירים כי התאונות המתועדות בדו"ח שפורסם מוגדרות כך לפי משטרת ישראל.
2 צפייה בגלריה
אתר הבנייה
אתר הבנייה
תאונה באתר בנייה
(צילום: שמעון בוחבוט, דוברות מד״א)
עם זאת, בהשוואה לרבעון הראשון של 2019 מדובר בירידה של 50% במספר ההרוגים בתאונות קטלניות בענף הבנייה (שמונה הרוגים). בסך הכל מדובר בשישה הרוגים בתאונות עבודה בחודשים ינואר-מרץ, ירידה של 14% לעומת התקופה המקבילה ב-2020 אז נהרגו שבעה עובדים בתאונות עבודה. לעומת 2019 מדובר בירידה חדה של 71% (אז נהרגו 21 עובדים בתאונות עבודה בכל הענפים שנבדקו). הענפים שנבדקים על ידי מינהל הבטיחות הם הבנייה, התעשייה, המסחר והשירותים והחקלאות.
אי אפשר להתעלם גם ממספר הפצועים בתאונות מתחילת השנה. נתון זה אינו מתפרסם בדו"ח, אולם על פי הערכות של אותן עמותות, עשרות עובדים נפצעו מתחילת השנה, כאשר אם בודקים את נתוני הביטוח הלאומי ניתן לראות כי נפצעים מדי שנה למעלה מ-6,000 עובדים בתאונות עבודה באתרי בנייה.
בשנה שעברה נהרגו מעל 50 בני אדם בתאונות עבודה, יותר מ-30 מתוכם פועלי בניין באתרי בנייה ברחבי הארץ. לפי מינהל הבטיחות, הסיבה המרכזית לתאונות עבודה קטלניות בכלל ובענף הבנייה בפרט היא נפילה מגובה.
2 צפייה בגלריה
(נתונים: מינהל הבטיחות במשרד העבודה)

מינהל הבטיחות: 583 צווים לסגירת אתרי בנייה עם ליקויים

במינהל סוקרים את התאונות מתחילת השנה, כאשר כל תאונה מסווגת לאחר בדיקה מלאה של צוות מקצועי במינהל ולאחר התייעצות ועל פי מידע שמתקבל ממשטרת ישראל. על פי הדו"ח, בפברואר התרחשה תאונה בה נפל עובד זר מסין ממרפסת באתר של חברת בראל א.ב. הנדסה ובנייה בע"מ בקריית ים. על פי המינהל, מפקחים מטעמו הטילו צו הפסקת עבודה בגין התאונה. באותו החודש התרחשה תאונה נוספת שבה נפגע עובד במהלך עבודות של חברת יפים פיישמידט בע"מ באתר פרויקט תמ"א 38 ברובע ג' אשדוד. מפקחי המינהל הטילו צו הפסקת עבודה בגין התאונה וצווי בטיחות בעקבות ליקויי בטיחות שהתגלו במקום.
עוד לפי המינהל, במרץ התרחשה תאונה בה עובד נפגע בהתמוטטות חלק מעגורן על הקרקע באתר פרויקט אלמוגים אור ים באור עקיבא של חברת אלמוג ב. ז. בניה והשקעות בע"מ. באתר הוטל צו הפסקת עבודה בעקבות התאונה, שנמצאת בחקירת יחידת פל"ס של המשטרה. באותו החודש התרחשה תאונה בה עובד נפגע מארגז משאית שפגע בו בעבודות פרויקט עבודות עפר ופיתוח אזור תעשייה דרומי אשדוד של חברת עשוש מאיר ובניו, חברה לעבודות מסגרות עפר ופתוח בע"מ. מפקחים של מינהל הבטיחות הטילו צו להפסקת העבודות.
תאונות עבודה נוספות המתועדות בדו"ח של מינהל הבטיחות נוגעות לענף התעשייה ולענף השירותים והמסחר. כך, בענף התעשייה מתועדת תאונת עבודה בינואר השנה, במסגרתה נפגע עובד מפלטת ברזל שנפלה עליו במפעל חרש אשדוד 2000 בע"מ. על פי המינהל, מפקחי עבודה הגיעו למקום ופתחו בבירור הנסיבות שהובילו לתאונה ובמקום הוטל צו בטיחות על הפעלת מכונת הרמה.
תאונה קטלנית נוספת מתועדת בדו"ח בענף השירותים והמסחר, במסגרתה בינואר השנה נפגע אדם במבנה קניון בערערה. על פי הדו"ח, מפקחי עבודה הגיעו למקום ופתחו בבירור הנסיבות שהובילו לתאונה. במקום הוטל צו להפסקת עבודה עתידית והנסיבות עדיין נחקרות. עם זאת, כפי שפורסם ב-ynet, מדובר באתר בנייה בערערה שבו הפועל נפל מגובה. הפרמדיקים במד"א שהגיעו לזירת התאונה שחזרו: "כשהגענו למקום הובילו אותנו לאתר הבנייה שבו שכב פועל בניין כשהוא ללא דופק ונשימה. סיפרו לנו שהוא נפל מגובה של כארבעה מטרים". במענה לפניית ynet טענו במינהל כי למרות הכתוב, לא מדובר באתר בנייה.
בדו"ח מצוינות פעילויות הפיקוח והאכיפה של המינהל. על פי הנתונים, ברבעון הראשון של השנה בוצעו 5,667 ביקורי פיקוח, מהם 3,336 באתרי בנייה ו-2,331 בענפי התעשייה. עוד עולה מהנתונים כי מפקחי הבטיחות הטילו 1,351 צווי בטיחות על ליקוים שונים באתרי בנייה - עלייה של 21% בהשוואה ל-1,114 צווים בתקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, הוטלו 1,351 צווי בטיחות בענפי הבנייה, מתוכם 583 הורו על סגירת האתר והשבתת הפעילות במקום ל-48 שעות או יותר; 935 צווי בטיחות וצווי שיפור הוטלו על אתרים בענפי התעשייה.
במינהל סיפקו דוגמאות למבצעים שערכו בשיתוף עם רשויות מקומיות והמשטרה. כך למשל, בפברואר נערך מבצע באתרי בנייה בעיר ירושלים. לפי המינהל, בוצעו פעולות אכיפה ופיקוח ב-23 אתרי בנייה. ב-19 אתרי בנייה התגלו ליקויים שבגינם הוטלו צווי בטיחות ועיצומים כספיים. במרץ בוצע מבצע ב-24 אתרי בנייה באשדוד, כאשר לפי המינהל, ב-16 אתרים התגלו ליקויים שבגינם הוטלו צווי בטיחות. בשמונה אתרים הוטלו צווים המורים על הפסקת העבודות בגין ליקויים.

הפורום למניעת תאונות עבודה: "הצווים מוסרים אחרי יומיים"

עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, התייחס לדו"ח וטען כי "מינהל הבטיחות בעבודה מתהדר בכך שביצע אלפי פיקוחים באתרי בנייה ובמפעלים, מוציא מאות צווי בטיחות, אך לא ראינו בדו"ח משרד העבודה כמה כתבי אישום הוגשו בגין אלפי העבירות שהתגלו במסגרת צווי הבטיחות שהוטלו. השמטה זו אינה מקרית משום שבסופו של דבר, מינהל הבטיחות בעבודה אינו מגיש כתבי אישום בגין העבירות שבגינן יצאו צווי הבטיחות. הרושם הוא שהצווים מוצאים למראית עין בלבד, מוסרים כעבור יומיים ואתרי הבנייה ממשיכים לפעול בדיוק באותו האופן".
בתשובה לפניית ynet נמסר ממינהל הבטיחות כי בשנת 2020 נפתחו תשעה תיקי חקירה והוגשו חמישה כתבי אישום בלבד בתחום עבירות הבנייה (ובסך הכל 12 כתבי אישום בתחום הבטיחות בעבודה), ב-2019 הוגשו בסך הכל 29 כתבי אישום בתחום הבטיחות בעבודה. היעד ל-2021 עומד על 30 תיקי חקירה שיפתחו לקראת הגשת כתבי אישום. על השאלה מה היה היעד ב-2020 השיבו במינהל: "יחידת החקירות וקורסי החוקרים היו לקראת יולי 2020. לכן הוגדר לראשונה יעד רק לשנת 2021. במקביל הדקנו את הקשר עם הפרקליטות ויחידות המשטרה החוקרות לטיוב תיקים ולהשלמת פרטי חקירה כדי לקדם לכתבי אישום". 27 בעלי תפקידים הושעו מתפקידם בעקבות ליקויים מתחילת השנה.
אשר למספר העיצומים הכספיים שהוטלו על חברות בנייה שהפרו תקנות בטיחות, טל רותם, מ"מ מנהל תחום עיצומים כספיים במינהל הבטיחות, מסביר כי מתחילת השנה נכנסו להליך 327 עיצומים כספיים: "מדובר בתהליך ארוך שעל פי חוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, כולל תיעוד ההפרה בשטח, עריכת דו"ח פעולה, הצגת ראיות מנהליות, בחינה של הממונה המחוזי על העיצומים. אם יש כוונת חיוב, היא נשלחת למפר וניתנים לו 45 יום להציג את טיעוניו".
לדבריו, "הממונה על העיצומים יכול להחליט לבטל את העיצום, להפחית אותו או להטיל אותו במלואו. מכאן והלאה למפר זכות ערעור ופנייה לוועדת הערר. אם ועדת הערר דוחה את הטיעונים, הדרך של הקבלן המפר לבית המשפט לעניינים מנהליים או לבית הדין לעבודה פתוחה. אם קבלן מפר לא מגיב לנו אנו פונים אל ההוצאה לפועל. על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, תהליך זה אורך כשנתיים, אולם אנחנו משתדלים לסיים אותו תוך שמונה חודשים. רק היום, למשל, מפרים משלמים עיצומים על הפרות מ-2019". על פי נתוני המינהל, מתחילת 2018 הועברו לגבייה עיצומים בסך של כ-15 מיליון שקל, כאשר סכומי העיצומים הכספיים נעים בין 20-37 אלף שקל. "קנסנו קבלנים במאות אלפי שקלים והם טענו בפנינו שאנחנו ממוטטים אותם - אבל המטרה שלנו היא להציל חיים", מוסיף רותם.
ראש מינהל הבטיחות, חזי שוורצמן, מסר: "הממשק בין המינהל לגופים אוכפים נוספים עלה מדרגה, והדבר ניכר בממצאי הרבעון הראשון של 2021 ובשנה החולפת בכלל. המינהל מבצע מדי שבוע מבצעי אכיפה משולבים ונרחבים ברחבי הארץ ומגיע למקומות המסוכנים ביותר. בשנה זאת שמנו לנו למטרה להמשיך ולהגביר את הפעילות בשילוב טכנולוגי וכוח אדם מקצועי נוסף, וזאת על מנת להוריד באופן משמעותי את תאונות הבטיחות בעבודה ולשמור על חיי אדם".