סקר התעסוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), לפיו שיעור האבטלה הקובע לצורך קיצוץ דמי החל"ת ירד מתחת ל-10% במחצית הראשונה של חודש מרץ, היה אמור להתפרסם אתמול (רביעי) בשעה 13:00. כך מקובל לגבי רוב דו"חות הלמ"ס, שנמסרים מראש לתקשורת, עם התחייבות לפרסום בשעה אחידה.
משמעות הדו"ח הייתה כי לפי החוק הקיים, אותו חוקקה הממשלה הנוכחית בתחילת משבר הקורונה, אם שיעור האבטלה לא יעלה במחצית השנייה של חודש מרץ (והסבירות לכך אפסית) - דמי האבטלה לנמצאים בחל"ת יקוצצו כבר בחודש הבא.
אך מה שחל על גופי התקשורת ככל הנראה פחות רלוונטי לשר האוצר, ישראל כץ, שבשעה 12:35 פרסם פוסט בעמוד הפייסבוק שלו עם נתוני הדו"ח, יחד עם תוספת קטנה: הצהרה שידאג לשנות שוב את החוק (הוא כבר עשה את זה בקיץ), כך שבכל מקרה לא יקוצצו דמי החל"ת.
האם יצליח לעשות את זה במצב הפוליטי הנוכחי? נכון לעכשיו, לכאורה אין רוב ואין באמת ממשלה. מצד שני, אם עד יוני יוכרזו בחירות נוספות, האם יהיו חברי כנסת או שרים שירצו להיות רשומים על קיצוץ למובטלים?
אך הקיצוץ אינו הסיפור המרכזי כאן. לפי החוק הנוכחי, בסוף יוני מדינת ישראל תפסיק לשלם דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום. מהסקר של הלמ"ס עולה שכחצי מיליון ישראלים עדיין הוגדרו מובטלים בתחילת מרץ, לפי ההגדרה הנרחבת, מתוכם כ-300 אלף שאינם עובדים כתוצאה ממשבר הקורונה - מספר שכולנו מקווים שימשיך וירד בחודשים הקרובים.
מאות אלפי מובטלים ועם העיניים ליוני | ריאיון עם הכלכלנים שלמה מעוז ופרופ' עומר מואב
(צילום: משי בן עמי)
עם זאת, בסוף יוני ייתכן בהחלט שעדיין יהיו לפחות כמאה אלף בני אדם שלכאורה ייאלצו להסתדר ללא דמי אבטלה שלהם היו זכאים עד עכשיו. אך אם מדינת ישראל תלך לעוד בחירות (והסיכוי לכך, כידוע - לא נמוך), ייתכן שגם החוק הזה ישתנה.
הרי רק לפני פחות משלושה שבועות, ממש רגע לפני הבחירות, מליאת הכנסת אישרה אחרי לילה סוער שכלל פליק-פלאק חוקתי ומשפטי שלא היה מבייש את נדיה קומנצ'י, שינוי בחוק המענקים לעצמאים לפיו ניתן יהיה להשוות את ההפסדים ב-2021 גם ל-2018 ולא רק ל-2019, וזאת כדי שעסקים רבים יוכלו לקבל מענקים נוספים - בעלות "זניחה" של עוד חצי מיליארד שקל לתקציב המדינה. אז, בלשכתו של כץ גייסו גם את צד"ל כדי לעמוד במשימה החשובה של חלוקת עוד כסף לאזרחים רגע לפני שהם מגיעים לקלפי.
2 צפייה בגלריה
בדרך לבחירות חמישיות? בנימין נתניהו, נפתלי בנט, יאיר לפיד, גדעון סער
(צילום: AFP, רויטרס, טל שחר)
אז האם באמת אנו מתקרבים לסופם של דמי החל"ת, המושג שקיבל משמעות אחרת לגמרי, בשנת הקורונה? חשוב לזכור שמדובר בעצם בהחלטה מאקרו-כלכלית שכדי להגיע אליה צריך לשקול שיקולים כלכליים שונים שישקפו את מדיניות התעסוקה שישראל רוצה לנקוט בה.
בפוסט שפרסם שר האוצר אתמול, הוא כתב: "בימים אלה אנו מקיימים במשרד האוצר דיונים לגיבוש מדיניות התעסוקה לאחר חודש יוני". אך מה שהשנה האחרונה לימדה אותנו לגבי המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל, אותה מובילים ראש הממשלה ושר האוצר, הוא שכדי לחזות החלטות כלכליות, כדאי להפעיל קודם כל את האף ואת האוזניים: אם מריחים בחירות, כנראה שגם רעש המסוקים עם הכסף בדרך - וסביר להניח שזה יקרה קצת לפני הרגע האחרון.
