כוח נשי

בכל שבוע, אורלי כרמון עוקבת אחרי הנשים שעושות חייל באמריקה ומבררת מהו סוד ההצלחה שלהן. השבוע, מסיאטל, יעל רובינשטיין, מאמנת נשים ברילוקיישן

אורלי כרמון | עודכן:09/04/2021
הכירו את יעל רובינשטיין - פולק המסייעת כבר שבע שנים, מסיאטל, וושינגטון, לנשים ואמהות ברילוקיישן, שותפה בקבוצת הנשים wommyz, נשואה לרועי, אמא לשוהם בן שש וקורן בת שלוש.
"המעבר לארה"ב לא בא בקלות״, היא מודה. ״מצד אחד רציתי את המעבר והכנתי את עצמי אליו ביחד עם בן זוגי, אבל זו הייתה בעיקר התנהלות לוגיסטית. לא באמת התחלתי להבין מה זה אומר מבחינה מנטלית. היה פה מעבר של רגשות סותרים. לא תמיד מספרים לנו על הקשיים ומה זה אומר ממש. המעבר די דומה למה שקורה להרבה נשים גם בחווית האמהות. מחד כאמא בפעם הראשונה שמכינה את עצמה, תיקח קורס, תדבר עם חברות ומאידך, הרבה פעמים אחרי הלידה יש תחושה אמביוולנטית, גם רצון להכיר את התינוק ולפעמים חשים שפחות מתחברים אליו. כך הרגשתי בשנה הראשונה שלי בארה״ב. אחר כך, זה הרבה יותר בהיר וברור״.
עם אילו קשיים התמודדת במסגרת הרילוקיישן ?
"בשנתיים הראשונות היה האתגר להתגבר על הפחד והלחץ מהשפה. זוכרת שהייתי לוקחת ספר וקוראת באנגלית רק כדי לא לתת לפחד להוביל אותי. הכרתי בפחד שלי וגם זה לקח זמן אבל החלטתי שאני חיה עם הפחד, ממש נתתי לו במה. הכרתי בו והיום, אין שום זכר לפחד הזה. אני מקבלת את העובדה שזו לא שליטה של מאה אחוז ואני אחלה עם זה. במידה וארצה יותר אני כבר יודעת בוודאות שיש לי את הכלים להתמודד.

יעל רובינשטיין - פולק (יעל רובינשטיין - פולק)

אתגר נוסף״, היא ממשיכה, ״היה להשיב את הביטחון שלי בנוגע לכישורים והיכולות שלי, גם במדינה שונה, גם במקום עם תרבות חדשה ושפה שאינה שפתי. הכי חשוב, איך לא לוותר על עצמי. ככל שאנחנו מתרחקות יותר מהרגע שהגענו לרילוקיישן, כך בהמשך יהיה לנו קשה יותר להשיב לעצמנו את הביטחון שלנו, את המשמעות שלנו. בסופו של דבר החלטתי שאני רוצה מעבר ועל כך אני מודה. כל יום הייתי בטוחה ביכולות שלי ובחוזקות שלי, שאצליח להתמודד עם כל מה שאבחר״.
רובינשטיין מתארת את האתגר הגדול באמת, זה שנמצא בתוכנו: "זה לא באמת היה מעבר לוגיסטי כמו שזה היה מעבר נפשי שדורש הרבה עבודה עצמית, עם יעל שהייתה בישראל לבין יעל שפתאום נחתה לה ככה באן ארבור, מישיגן (המקסימה והקפואה)״.
עם הנחיתה בארה״ב, אירע משבר נוסף וקשה, כאשר כמעט איבדה את בנה התינוק. ״כשבני היה בן חודש הוא נדבק בוירוס (שעד היום אנחנו לא באמת יודעים מה הוא היה) והגיע למצב של אפאטיות, צהבת שפתאום חזרה, דופק מהיר ובדיקות דם שגילו המוגלובין מאוד נמוך. כל זה קורה כשיום לפני כבר היינו איתו במיון ילדים ושחררו אותנו לאחר שהבטיחו לנו שהוא בסדר גמור. מזל שהקשבתי לאינטואיציה הפנימית שלי והבנתי שמשהו קורה. חזרנו לבית חולים ורק כשהתעקשנו, עשו סדרת בדיקות והתוצאות ניבאו רעות. שוהם אושפז למשך ארבעה ימים, במהלכם קיבל שני עירויי דם, בדיקות אינסופיות. הרופאים היו אובדי עצות ולא הצליחו לאבחן את הבעיה. לאחר כמה ימים והתייעצות גם עם רופאים מישראל, הוא חזר לעצמו. הדרמה הזו חיזקה אצלי את ההבנה כמה האינטואיציה האימהית שלנו חזקה, כמה שחשוב שנשמע לקול הפנימי שלנו.
הבנתי את הקושי להתמודד עם כזאת סיטואציה, במדינה זרה, לדבר בשפה שהיא לא שפת האם שלך. להבין שהרגש שלך מחובר בבסיס שלו לעברית ולא משנה כמה באמת תדברי באנגלית, עדיין הנטייה שלך לרגשות תהיה בעברית. שם הבנתי את המעבר החד בין ישראל לארה"ב - כמה שזה מעבר שיכול להיות מעבר של קושי, מעבר של אתגרים אינסופיים, מעבר של הלם ושל מי אני ומה אני״.
מה למדת על התרבות האמריקאית?
"את המקום של הסבלנות, של תהליכים שיש להם את הזמן שלהם ושאני זאת שצריכה לזרום איתם. למדתי גם שלפעמים זה בסדר גמור להיות ישראלית ולדרוש את מה שבאמת מגיע לך. למצוא את הדרך של הביחד. לדעת לכוון את האנרגיות שלי לטובת התהליך בלי להתעצבן אבל גם לפעמים לתת לצד הישראלי להיות המוביל״.
מה העצה שלך למי שרוצה להצליח בארה"ב?
"שתמיד תהיי בחמלה כלפי עצמך, תהיי קשובה לקול הפנימי שלך. הקולות מסביב תמיד יהיו קיימים וזה בסדר כל עוד את עושה את הבחירה שלך ממקום שהוא נקי. תזכרי שלוקח זמן להרגיש שאת חלק מהמקום שבו את נמצאת, לא בהכרח המעבר יהיה הכי קל. תזכרי שזה לא באמת המעבר הלוגיסטי כמו שזה המעבר המנטאלי, אל תוותרי על עצמך תסתכלי על עצמך במראה כל יום מחדש ותאהבי את עצמך, דברי אל עצמך יפה ותזכרי שזה מסע ושיש ברילוקיישן דברים מופלאים, באמת מתנות מופלאות. אל תשכחי את התרבות שלך אבל גם אל תהיי נעולה עד כדי כך שלא תראי את מה שמסביב. השתמשי בגמישות מחשבתית ושימי את זה בכיס הקטן שילווה אותך לכל אורך הדרך".
מה האתגר החדש העומד בפנייך?
"להגיע לכמה שיותר נשים בארה"ב ולעזור להן לא לוותר על עצמן אלא ממש לבנות את עצמן מחדש. נכון, אתן במדינה חדשה וזה הרבה יותר מלחיץ. אנחנו בלי המשפחה הקרובה שלנו ואנחנו משלמות את המחירים בשביל להיות פה, אבל כמו לכל דבר יש את המחיר והרווח שלו ובידייך האפשרות לבחור בעצמך, ואני אוכיח לכל אחת שזה אפשרי״.
אורלי כרמון, עו״ד, יזמית, נשיאת פורום נשות העסקים הבינלאומ ומנכ"לית אורקה, עוצמה נשית חובקת עולם, ארגון הנטוורקינג הגדול לפתוח מנהיגות, השפעה וקשרים בין נשים ישראליות מ-50 מדינות.
orly@orcawomen.com

פורסם לראשונה: 20:35 , 09.04.21
0

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה