"הירידה בתחלואה נמשכת על אף שהמשק פתוח", אומר הבוקר לאולפן ynet פרופ' ערן סגל, מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן. "יכול להיות שאנחנו באיזשהו סוג של חסינות עדר. קרוב ל-70% מהאוכלוסייה מחוסנת או החלימה, וכשמסתכלים על הנתונים, רואים שחודשיים וחצי מאז השיא אנחנו בירידה מתמדת. לא היה לנו את זה אף פעם".
קראו עוד:
פרופ' סגל גם מפרט את הנתונים. "במצב הנוכחי יש 240 מאומתים ביום, שזו ירידה של 97% מהשיא שבו היינו באמצע ינואר. מספר החולים הקשים עומד על ממוצע של 11 חולים חדשים ליום, ויש שישה מתים ליום. זו ירידה של יותר מ-90%. במגזר החרדי היו בשבוע האחרון רק שני חולים קשים חדשים ופחות מ-100 מאומתים. זו ירידה מאוד חדה בתחלואה, על אף שאנחנו לא בסגר: אנחנו כבר אחרי ארבע פעימות של הסרת הגבלות ואחרי פורים ופסח. הירידות המשיכו כל הזמן".
"אם חיסון הילדים יוכח כבטוח ויקבל את כל האישורים, זה יכול לעזור לנו לשמר את ההצלחה הגדולה של מבצע החיסונים ולמנוע התפשטויות נוספות. בישראל יש אוכלוסייה מאוד צעירה, וחיסון של ילדים יכול למנוע העברה של המחלה"
המומחה נשאל אם לאור הנתונים הללו אפשר לדעתו לבטל לגמרי את ההגבלות שעוד נותרו על כנן. על כך השיב: "יש מקום להאיץ בצורה משמעותית את הסרת ההגבלות. למשל, אפשר להסיר את ההגבלות בבתי הספר ולחזור ללימודים מלאים ורגילים, אולי בשילוב של בדיקות מדגמיות. לדעתי, זה משהו שאפשר לעשות. אפשר גם לשקול הסרת מסכות בחללים פתוחים ואולי גם במקומות סגורים - אם כולם מחוסנים. במצב הנוכחי הסיכון בצעדים האלה הוא קטן. וכמובן, אם נראה שחוזרת עלייה מסוימת בתחלואה, נוכל לקחת איזשהו צעד קטן לאחור ולהחזיר חלק מההגבלות האלה. אבל אם נראה שזה עובד, זה יקדם אותנו עוד צעד לקראת חזרה לשגרה מלאה".
לשאלה, האם הוא היה מוותר על חיסוני הילדים, השיב: "לדעתי, התועלת במתן החיסונים לילדים עדיין קיימת. אמנם, רוב הילדים מקבלים את המחלה בצורה מאוד קלה, אבל יש גם מקרים שלא. אם חיסון הילדים יוכח כבטוח ויקבל את כל האישורים, זה יכול לעזור לנו לשמר את ההצלחה הגדולה של מבצע החיסונים ולמנוע התפשטויות נוספות. צריך לזכור שישראל היא מדינה עם אוכלוסייה מאוד צעירה, ובמדינות מהסוג הזה חיסון של ילדים יכול למנוע העברה של המחלה".
1 צפייה בגלריה
חיסון ילדים קורונה
חיסון ילדים קורונה
נער אמריקני מתחסן נגד קורונה. "התועלת קיימת. אמנם, רוב הילדים מקבלים את המחלה בצורה מאוד קלה, אבל יש גם מקרים שלא"
(מתוך: NBCNews)
בסוף הריאיון נשאל פרופ' סגל על נתב"ג: לפתוח או לא לפתוח? תשובתו: "אם יש משהו שממנו אנחנו צריכים להיזהר, זה נתב"ג, כי אנחנו יודעים שרק משם יכולים להגיע הווריאנטים החדשים. יש וריאנט שכנראה לא הגיע עדיין לישראל, הווריאנט הברזילאי, שעושה שמות בברזיל: בימים האחרונים נשבר שם שיא במספר המתים היומי. הווריאנט הזה יכול להיות עמיד לחיסונים, והוא יכול להגיע אלינו לא רק מברזיל: ברגע שהוא מתפשט בכל העולם, הוא יכול להגיע מהרבה מקומות.
"במקרה של נתב"ג דרושה זהירות על מנת לשמר את ההישגים. מצד שני, אני חושב שגם כאן צריך לבצע הערכה של הסיכונים. הבדיקות והחיסונים מורידים את הסיכון לכניסת וריאנטים. צריך לבדוק באיזה תנאים אפשר לפתוח את נתב"ג בלי לדרוש בידוד"
"במקרה של נתב"ג דרושה זהירות על מנת לשמר את ההישגים. מצד שני, אני חושב שגם כאן צריך לבצע הערכה של הסיכונים. הבדיקות והחיסונים מורידים את הסיכון לכניסת וריאנטים. צריך לבדוק באיזה תנאים אפשר לפתוח את נתב"ג בלי לדרוש שהנוחתים ייכנסו לבידוד".