כמחצית מהבקשות להכרה כנכי צה"ל שהוגשו למשרד הביטחון - נדחו

נתונים שהגיעו לידי ynet ו"ידיעות אחרונות" חושפים כי יותר משליש מהתביעות שהוגשו בעקבות פגיעות על רקע מבצעי נדחו, וכ-70% מכלל הערעורים נדחים על הסף. מאות בקשות כלל לא זוכות למענה. "במילה אחת - סחבת", אמר עו"ד רונן, שעוסק בתביעות חיילים נגד משרד הביטחון. איציק סעידיאן עדיין במצב קשה מאוד, בשיבא ממשיכים להילחם על חייו

הדר גיל-עד, קורין אלבז-אלוש
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

הדרך רצופה במכשולים: כמעט שבוע חלף מאז שאיציק סעידיאן הצית את עצמו באגף השיקום של משרד הביטחון בפתח תקווה, מה שהעמיד בראש סדר היום את המחדלים והתסכולים איתם נאלצים להתמודד חיילים משוחררים בתהליך ההכרה כנכי צה"ל, ובהם זמני ההמתנה הארוכים, הוועדות המייגעות, הביורוקרטיה הכבדה והמאבק המתמשך להכרה, לטיפול ולשיקום המגיע להם. 

הבוקר עדכנו מהמרכז הרפואי שיבא כי מצבו של סעידיאן מוסיף להיות קשה מאוד גם עתה, הוא מורדם ומונשם וקיימת סכנה מיידית לחייו. בשיבא אמרו כי הצוות הרפואי ביחידה הלאומית לטיפול בכוויות ממשיך להילחם על חייו.

הנתונים על אודות תהליך הטיפול בבקשותיהם של אותם לוחמים להכרה כנכי צה"ל, שמתפרסמים לראשונה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", ממחישים את הזעקה של רבים מהם ואת דרך החתחתים שהם עוברים מול משרד הביטחון ובתי המשפט.

על פי נתוני משרד הביטחון, כ-4,000 מהתביעות המתקבלות בשנה הן בשל חבלות בנסיבות מבצעיות או נסיבות כלליות, מחלות כלליות ובריאות הנפש. בין השנים 2015 ל-2019 התקבלו 20,972 החלטות, כמחצית מהן הוכרו כנכי צה"ל - וכמחצית נדחו. 

באותן השנים הוגשו 6,046 ערעורים על ההחלטות שהתקבלו לוועדת הערעורים של בית המשפט המחוזי. כ-70% מהם נדחו על ידי בית המשפט, ב-15% מהם התקבלה עמדת הנכה וב-15% התקבלה פשרה בין הצדדים. אחד הנתונים המטרידים ביותר: מספר הערעורים שנשארים פתוחים לדיון בין שנה לשנה גדול כמעט פי שניים מסך הערעורים שהוגשו, מה שממחיש את הסחבת הבלתי נגמרת של הבקשות. 

נכי צה"ל חוסמים את נתיבי איילון: "כולנו איציק סעידיאן" (צילום: שחר גולדשטיין, נדב אבס, עידן טוטח )


כמחצית מהבקשות להכרה - נדחות. ההפגנה של ארגון נכי צה"ל באיילון

רק כשליש מהבקשות הן על רקע מבצעי ואילו יתר הבקשות להכרה כוללות מחלות שונות שבהן לקו החיילים המשוחררים בעת שירותם, או פציעות שנגרמו להם כתוצאה מהשירות הצבאי. בתוך כך, יותר משליש (35.5%) מהבקשות להכרה כנכי צה"ל על רקע מבצעי נדחו. 

התהליך המתואר - שכולל דיונים, וועדות ובדיקות - הוא ארוך ומתיש. על פי הנתונים שהתקבלו, משך זמן טיפול ממוצע בפנייה לוועדה רפואית ראשונה בין השנים 2015 ל-2019, מתאריך קבלת התיק מיחידת התביעות לאחר ההכרה ועד מועד כינוס הוועדה הראשונה, עומד על 80 ימים ברוטו. משך זמן טיפול ממוצע בפניות לוועדה ראשונה באותן שנים, מתאריך קבלת התיק מיחידת התביעות, לאחר ההכרה, ועד לסיום הליך הוועדה הרפואית והעברתו לקצין התגמולים לצורך הוצאת החלטה, עומד על 158 ימים ברוטו. 

צילום: מוטי קמחי"מאות בקשות שכלל לא זוכות למענה". הפגנת ארגון נכי צה"ל בנתיבי איילון (צילום: מוטי קמחי)
מאבקם הקשה של נפגעי הפוסט-טראומה (צילום: אבי חי)


"הנתונים לגבי הליך הטיפול בבקשות מוכיחים כי הזעקה שמשמיעים נפגעי הטראומה נובעת מהמציאות בשטח, ולא רק מתוך רחשי ליבם", הסביר עו"ד און רונן, שעוסק בתביעות חיילים נגד משרד הביטחון. "עיון בנתונים מלמד שיש קשר ישיר בין התחושות הקשות של חיילי צה"ל לבין התנהלות קצין התגמולים".

"הנתונים מספרים שחור על גבי לבן כי ישנן מאות בקשות שכלל לא זוכות למענה בשנה שבה הן מוגשות, או במילה אחת - סחבת", המשיך עו"ד רונן. "אם לא די בכך, אנחנו רואים שכמחצית מהתביעות להכרה נדחות. אולם הסחבת לא נגמרת שם. על רוב רובן של החלטות הדחייה שמוציא קצין התגמולים מוגשים עררים. חלקם מתקבלים בפשרה, אך רובם המכריע מתנהל בבית המשפט עד תום, ושם אנחנו נתקלים בנתון עגום לפיו ממוצע התיקים התלויים ועומדים בבית המשפט עומד מדי שנה על כ-2,500 תיקים".

צילום: מוטי קמחיהפגנת ארגון נכי צה"ל (צילום: מוטי קמחי)

מהניסיון של רונן, לא מדובר בסחבת "הרגילה" של בתי המשפט. לדבריו, "הניסיון בשטח מלמד שהסיבה שישנם יותר תיקים תלויים ועומדים בכל שנה, מאשר ערעורים המוגשים באותה השנה, אינה נובעת מן העומס המוטל על בתי המשפט השונים, אלא בעיקר לאור הסחבת שבה נוהג קצין התגמולים בהתנהלותו מול בית המשפט, ונוכח התעלמותו מהחלטות ודחיות שונות ומשונות שכל תכליתן לגרום לעיוות דין ולכך שהחייל יתייאש ויזנח את ערעורו".

רונן התייחס גם לנתונים המלמדים שמספר התביעות בגין מחלות הנפש הולך ועולה עם השנים. "נראה שדווקא אלו שלקו בנפשם וזקוקים למלוא האמפתיה והרגישות על מנת לשמור על כבודם ועצמאותם - נתפסים לרוב כשקרנים שמנסים להאדיר את סבלם על מנת לשדוד את הקופה הציבורית", אמר רונן והוסיף: "זאת למרות שברור שרובם המכריע מבקשים להשתקם ולהסתדר בכוחות עצמם היכן שהם יכולים".