הזוג שעזב משרות בהייטק ועבר לקוסטה ריקה

כשנעמה ומייק דריקז יצאו לשליחות בקוסטה ריקה עם ילדיהם לפני שלוש שנים לא היה להם מושג שיסייעו בחילוץ ישראלים בזמן שהם עוזרים לילדים בזום. "היה לנו ברור שהעבודה לא סובלת דיחוי בשל המצב הקריטי בעולם"

תמונה כללית
נירית צוק | פורסם: 28/04/2021
נעמה ומייק דריקז, הורים לשלושה ילדים, ליאל (בת 8.5), לביא (בן 7) ודביר (שנה), עזבו קריירות מבטיחות בהייטק לפני שלוש שנים ועברו לקוסטה ריקה בעקבות החלום הציוני של מייק. כיום, מייק משרת כסגן שגריר וקונסול ישראל, ונעמה אחראית על התחום הקונסולרי בנציגות.
צילום: romina kullock"נדהמתי לגלות כמה הילדים יודעים ומבינים" (צילום: romina kullock)
מה מצב המדינה מבחינת הקורונה?
"בשבועות האחרונים התחלואה במגמת עלייה משמעותית, וזאת למרות העובדה שהאוכלוסייה די ממושמעת להנחיות ולמרות שהחל מבצע חיסונים", מספרת נעמה. כעת מדברים על החזרת מגבלות תנועה. אוכלוסיית קוסטה ריקה מונה בערך כחמישה מיליון איש ומבצע החיסונים רחוק מאוד מלהסתיים.
"הוא החל בינואר ונכון לעכשיו כ-5% קיבלו מנה שנייה. אגב, קוסטה ריקה נעלה את גבולותיה בחודש מרץ 2020, כמו בשאר העולם ובנובמבר 2020 החלה פתיחה הדרגתית, כאשר הורשתה כניסת תיירים דרך טיסות בלבד ובתנאי מילוי הצהרת בריאות ורכישת ביטוח הרפואי המכסה קורונה. לאחרונה גם נפתחו הגבולות היבשתיים, אך נראה שעלייה משמעותית בתחלואה תוביל להחלטות חדשות בקרוב".
קראו עוד:
איך מערכת החינוך התמודדה עם המצב?
"עם פרוץ המגיפה בתי הספר היו סגורים למשך שנה שלמה, והילדים למדו בזום. לפני כחודש וחצי חזרו בתי הספר לפעילות חלקית, אך לצערנו בית הספר שלנו נסגר שוב לפני שבועיים בשל מקרה מאומת.
"הילדים לומדים כאן בבית ספר יהודי, והלימודים הם בשלוש שפות - אנגלית, ספרדית ועברית. כיום, המתכונת היא היברידית - חלק בבית ספר, חלק מהבית. כאשר הם בבתי ספר, יש פרוטוקול מאוד קפדני בנוגע לריחוק חברתי, מסיכות והיגיינת ידיים ואני יכולה להעיד שלילדים קשה מאוד, בעיקר לאור העובדה שכל הפעילויות שהיו קיימות לאחר בית הספר אינן מתקיימות יותר ואין מפגשים חברתיים".
צילום: אלבום פרטיהתרגלו ללמידה מרחוק (צילום: אלבום פרטי)
"עם כל הקושי, הלימודים מרחוק עזרו לנו לשמור על השגרה, במיוחד עם שינוי גדול של תינוק חדש במשפחה ובזמן משבר עולמי"
באיזה אופן המצב השפיע עליכם כמשפחה?
"בערב פסח, בשנה שעברה, באנדרלמוסיה של תחילת המגיפה ובאמצע מבצעי החילוץ מורכבים מהיבשת שאורגנו על ידי נציגויות ישראל כאשר היבשת פשוט ננעלה, נולד לנו ילד בשם דביר. זאת הייתה חוויה לא קלה ודי מפחידה ללדת במדינה זרה וללא עזרה מאף אחד, בייחוד לאור העובדה שהלידה מעט הסתבכה. לאחר הלידה היינו לבד בבית החולים והמשכנו עם הבידוד חודשים רבים לאחר מכן. אפילו את הברית עשינו בבית, רק אנחנו והמוהל.
"אני חייבת לציין כי למרות התקרבות מאוד גדולה של הקן המשפחתי, להיות שמונה חודשים בבידוד/סגר היה מאוד לא פשוט ולעיתים מחניק. לא נפגשנו עם אנשים, והילדים לא נפגשו עם חברים בשל החשש מהקורונה".
עוד היא מוסיפה: "אמנם בחלק מהזמן היו הקלות, אך בשל העובדה שלא היה מידע רב אודות הווירוס והיינו עם תינוק קטן העדפנו להקשיח את נושא ההתבודדות: לא יצאנו כל התקופה, לא הייתה לנו חצר להוציא את הילדים ובכל קפיצה לסופר היינו בחרדות שחוזרים עם 'משהו' הביתה.
"פחדנו להיקלע למצב שנצטרך חלילה סיוע רפואי ולא נוכל לקבלו. בנוסף, אם בארץ בכל הקלה אנשים היו רצים להיפגש עם המשפחה והחברים, אצלנו לא היה את הלוקסוס של מגע פיזי או מפגש אנושי אמיתי ללא מגע".
צילום: אלבום פרטי"העדפנו להקשיח את עניין ההתבודדות" (צילום: אלבום פרטי)
מה הכי מאתגר במצב הזה?
"הפחד לצאת החוצה, הידיעה שאפילו הליכה לסופר יכלה להוות סכנת חיים לבית שלם. כמובן שגם טיפול בתינוק רך משנה את כל הסדר בבית, בנוסף שני ילדים צעירים שלומדים בזום רוב שעות היום, בשפות זרות, ושכל חמש דקות יוצאים מהחדר לשאול מתי השיעור נגמר או בוכים שקשה להם ונמאס להם.
"אגב, בתקופה הזאת הצלחנו גם לעבוד עם הילדים באופן יותר אינטנסיבי על שגרת חיים וניהול כישורי חיים. אני יכולה לומר שבית הספר התנהל בצורה אופטימלית, מהנה ואפקטיבית ביותר בהתאם למצב. אך יחד עם זאת המצב החדש דרש מאיתנו, ההורים, להיות שותפים מלאים ללימודים שלהם, כאשר בכל הזמן הזה עבדנו מסביב לשעון על כל משימות הנציגות, לעיתים מהבית.
"היה בהחלט מאתגר לנהל ככה בית עם שלושה ילדים צעירים ועבודה מטורפת מהבית בחילוץ ישראלים, גם מחדר הלידה בבית החולים ובהמשך בחופשת הלידה. היה לנו ברור שהעבודה שחיכתה לנו לא סבלה דיחוי בשל המצב הקריטי בעולם ובקוסטה ריקה בפרט – לסייע ולעיתים להציל ממש ישראלים במצוקה, בין כל שאר המשימות".
צילום: אלבום פרטי (צילום: אלבום פרטי)
למה אתם הכי מתגעגעים בתקופה שלפני הקורונה?
"ביקרנו בישראל בדצמבר האחרון לאחר יותר משנה וחצי מהפעם האחרונה שהיינו בארץ, והייתה התרגשות גדולה להכיר את התינוק שאף אחד לא ראה עד כה. כיום, אנחנו מתגעגעים בעיקר למשפחה ולחברים, לחום, לישראליות, למשפחתיות, לביחד הזה שקיים רק בארץ אבל גם לתחושת הביטחון של השגרה הרגילה, של ללכת לעבוד, להסתובב, לטייל ללא חשש.
"שונה לגדל כאן ילדים. כמעט אף פעם לא תראי ילדים מסתובבים ברחוב, בעיקר החל מהשעה חמש בערב, כשמתחיל להחשיך ולא מומלץ להסתובב בחוץ".
"היה בהחלט מאתגר לנהל בית עם שלושה ילדים צעירים ועבודה מטורפת מהבית בחילוץ ישראלים"
על הקהילה היהודית בקוסטה ריקה לנעמה יש רק דברים טובים לומר: "הקהילה פה מקסימה, ציונית, מחבקת ומאוד אוהבת את ישראל, וזה מאד מעצים את תחושת השליחות ונותן מעין תחושה של בית, למרות שאי אפשר להחליף את מדינת ישראל בשום מדינה.
"אנחנו עוקבים מדי יום בחדשות ובתכניות של ישראל, ומכאן היא בהחלט נראית כמי שמקדימה את זמנה. החיבור היומיומי לישראל מאוד מחזק אותי, וזה בהחלט נתן פרופורציות למצב העולמי ושלנו בפרט".
צילום: אלבום פרטי"החיבור לישראל מחזק אותנו" (צילום: אלבום פרטי)
אילו נקודת אור היו בכל התקופה?
"יום טיסת החילוץ של הישראלים שנתקעו ביבשת ורוכזו בקוסטה ריקה מחמש מדינות במרחב במרץ 2020, ראש חודש ניסן. הרגשנו גאווה גדולה להיות חלק מעם ישראל, כשהערבות ההדדית והדאגה לזולת גברו על הפחד והאי וודאות.
"כמו כן, חיממה לי את הלב וחיזקה אותי העובדה שמדינת ישראל עשתה הכל עבור כל אזרח במצוקה ובכל קצוות העולם. גם לשליחיה, אשר זכו כולם לקבל חיסונים בכל קצוות תבל למרות המורכבות של ארגון מבצע כזה.
"הרגשנו ממש את החיבוק החם של המשפחה והחברים שלנו, כמו גם של מאות משפחות ישראליות שעזרנו להם לחזור הביתה בשלום. יצרנו קשרי משפחה עם לא מעט מאותן משפחות שהוקירו תודה מכל הלב על הסיוע שלנו".
צילום: אלבום פרטי"הילדים פיתחו את היצירתיות שלהם" (צילום: אלבום פרטי)
גם ברמה האישית נעמה מספרת על הטוב שחוותה בתקופה הזאת: "למדתי וראיתי כמה הילדים הגדולים שלי התפתחו. נדהמתי לגלות כמה הם יודעים ומבינים, אם זה במחשבים, בשפות ובתחומי הידע הנלמדים בבית הספר.
"גיליתי שהילדים שלי הפכו להיות עוד יותר יצירתיים ממה שהם בדרך כלל. לדוגמה, הבת שלי החליטה שהיא פותחת מסעדת 'תירס'. היא הכינה את כל המדים של הצוות מנייר - את הסינר, הקשת לראש, התפריט, הכל. כל פעם היא לקחה פרויקט אחר והכינה. אפילו הכינה נעליים מנייר.
"הילדים בהחלט למדו לשחק יחד ולהעביר את הזמן עם רעיונות יצירתיים, כשהם לרוב סגורים בבית. אני חושבת שעם כל הקושי, הלימודים מרחוק עזרו להם ולנו לשמור על השגרה, במיוחד עם שינוי גדול של תינוק חדש במשפחה ובזמן משבר עולמי. עם כל העומס, זה נתן לכולנו תחושת סדר, והכי חשוב שראינו שהילדים ממשיכים להתקדם בבית הספר".
עוד היא מוסיפה, "מאוד קלישאתי אבל בכל זאת - לידת האוצר שלנו דביר הייה נקודת אור בתקופה הזאת. אנחנו מגדירים אותו כדבר הטוב ביותר שיצא משנת 2020".
גרים בחו"ל ורוצים להשתתף במדור? כתבו לנו
74

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
38.
מירון כהן
03/05/2021 | 21:03

בתור מי שעבד ומכיר את מייק אישית, הבנאדם ציוני בכל רמ"ח איבריו. להעתיק משפחה לחו"ל, אפילו המדובר בשליחות, דורשת הקרבה ואומץ ותחושת שליחות. כל הכבוד וכן ירבו כמובם!

37.
אחלה מדינה
30/04/2021 | 02:44

36.
דנה
29/04/2021 | 13:11

35.
שוקו
29/04/2021 | 12:59

בוננזה אלק... בטח הסטנדרט שלך זה למכור עפיפונים בצמתים אם להיות קונסול בקצה העולם בשבילך זה בוננזה.

34.
אלון, נתניה
29/04/2021 | 09:30

ואתה מעודד לעבור לשם???? חטיפות ילדים בשעות החשיכה....

תפחד בנתניה בגבורה
02/05/2021 | 09:17

33.
חיפאי
29/04/2021 | 10:25

עמד לצדנו בזמן אמת והיה זמין 24/7 כיצד לחלץ את הבן לפני סגירת הגבולות ממש בדקה ה 90..

32.
ללא שם
29/04/2021 | 09:57

31.
נמאס
29/04/2021 | 09:36

א
01/05/2021 | 10:26

30.
דודי הוד השרון
29/04/2021 | 06:06

של הילידים הגרמנים והפולנים כאן כלפי ראש הממשלה וממשלתו שהפכו עולם ותוצאות הימפריות עדין לא הצליחו להרגיע אותם עדיין עם הסיסמא 'לך",תבואו תראו תקשורת מגוייסת משקרת ממעיסה על האנשים את החיים והכל בשביל להחליף את השלטון. תבואו תקיאו ותחזרו

תראו מי חמוץ עכשיו?
29/04/2021 | 09:27

ראש הממשלה הולך, אם יילך (זה בכלל לא בטוח), לאחר שהפסיד בבחירות דמוקרטיות. בדיוק כמו שאמרתם שצריך להחליף אותו. ...אבל אתה מקטר מוקדם מדי. זה לא נגמר עד שהפסיכולוגית בי.אי. אם.אי צורחת.

בטיטו
29/04/2021 | 09:29

אחת
29/04/2021 | 10:16

יש בעולם מדינות בהם מכירים תודה למנהיגים הדגולים (ברזיל, למשל) ויש כאלה בהם מאמינים שהמנהיג בא לשרת את העם ולא להיפך (כמו גרמניה)...

29.
מימי
28/04/2021 | 18:27

28.
דני
28/04/2021 | 16:57

אלוף.

27.
אווה
28/04/2021 | 15:19

אתם נכס למדינה✋✋✋✋✋

26.
ללא שם
29/04/2021 | 04:39

25.
שרה חוץ
28/04/2021 | 22:02

לקורס האחרון היו 3000 מועדים כך שהסיכוי הוא בערך אחד למאה. הנה קישור להרשמה והסבר https://www.gov.il/he/departments/faq/zoarim_qa בהצלחה בקומבינה

24.
מייקל
28/04/2021 | 20:27

מכיר
29/04/2021 | 14:47

23.
חחח
28/04/2021 | 20:23

22.
כל השליחים עוזבים עבודה ונוסעים למען המדינה
28/04/2021 | 20:23

21.
ג׳וואד
28/04/2021 | 18:32

משפחה לתפארת שמונעת מציונות טהורה ואהבת הארץ! כל הכבוד , אתם גאווה !

20.
ורד
28/04/2021 | 22:05

איש של עשייה, עם לב ענק. שוחחתי עימו ברגעי לחץ והוא סייע בשקט, ביעילות והמון רצון טוב. כן ירבו כמוך וכמשפחתך.

19.
עידו
28/04/2021 | 22:01

18.
קנאה? לא הפעם
28/04/2021 | 21:43

הקובלנה פה היא יותר נגד ynet מאשר נגד הזוג המסכן ושוחר הטוב. הכותרת והלינק לכתבה תובעים מהקוראים להעריך את ההקרבה של נטישת קן הזהב החמים, אבל מעבר להם אין אפילו פרט אחד בכתבה על הקריירות שננטשו וסיבת הנטישה (כן, "חלום ציוני" הוא סיבה לעלות לארץ, לא להגר לקוסטה ריקה). מהלינק והכותרת של הכתבה נבנתה ציפייה שיהיה הסבר לצעד שנראה על פניו תמוה אבל הכתבה בכלל לא עוסקת בזה, וכל מה שנותר לצופים הוא לנחש ולשער השערות מדמיונם. מכאן נובע הרוגז (המוצדק, לשם שינוי) של המגיבים. מי שעובד בהייטק יודע שלא כל המשרות שם נוצצות כמו שנראה בחוץ גם כשהשכר גבוה והמשרה בכירה. אפשר בהחלט להרגיש שחיקה, שעמום ומיצוי. אלו רגשות לגיטימיים. לגיטימי גם להחליט לעזוב משיקולים אידיאולוגיים כשמרוצים. בעיני היה מעניין יותר לשמוע את ההסבר המלא לגבי ההגירה והקריירות שננטשו במקום סקירה של שגרת החיים בקוסטה ריקה בזמן הקורונה, שפחות רלוונטית לרובינו (וגם לא כל כך שונה מישראל תחת הסגר..).

אחת
29/04/2021 | 09:40

אפשר גם להוסיף שלא ברור למה הקהילה היהודית בקוסטה ריקה צריכה את עזרתנו (אני מהמרת שהיא לא צריכה...), ואם הכוונה היא לעזרה למטיילים בדרום אמריקה - אז אפשר להבין שאנשים לא שמחים על כך (כי המטיילים צריכים להתנהג באחריות ו/או לקחת ביטוח)

אני
29/04/2021 | 14:49

הם עובדים בשגרירות ישראל. עובדי מדינה. כשיסימו שליחות יחזרו לארץ. חבל שהבנת הנקרא שלך לא משהו

O RLY
30/04/2021 | 17:46

אולי דווקא אתה לא חכם במיוחד כי נטפלת לפרט שולי בתגובה במקום להתייחס לטיעון העקרוני? גם אם זו שליחות זמנית היא לא קשורה כלל לחלום הציוני. החלום הציוני, אני אזכיר לך למקרה ששכחת, היה לעלות לארץ ולהקים בה מדינה. לא לייצג את המדינה בקוסטה ריקה ולעזור שם לתרמילאים שהסתבכו.

זאת ועוד
30/04/2021 | 18:12

מי שאומר שהוא יצא לעזור לתרמילאים ישראלים בקוסטה ריקה מתוך ציונות מגוחך כמו מי שאומר שהוא עובד בביטוח לאומי מתוך ציונות. בשני המקרים מדובר באספקת שירות שאין קשר בינו לחלום הציוני. אם היית יוצא להיות שגריר באו"ם או נספח בוושינגטון שנלחם בהסכם הגרעין, אז שרבוב הציונות לעניין היה סביר כי אתה באמת מייצג את המדינה מול כוחות שעשויים לאיים על קיומה. אבל מתן שירותי קונסוליה לישראלים בחו"ל אינו ציונות רק בגלל שהם ישראלים, כפי שעבודה בדלפק ביה"ח בארץ אינה ציונות רק משום שהפציינטים ישראלים. גם אם העבודהחשובה ותורמת, אין לה קשר לציונות.

17.
פורה וידה
28/04/2021 | 21:39

גן עדן עלי אדמות. תהנו

ללא שם
02/05/2021 | 08:47

16.
אלברט אילן
28/04/2021 | 21:35

מי היה מאמין, לוותר על שעתיים ביום בפקקים לרמת החייל בשביל איזה ג׳ונגל שאפשר להסתלבט בו כל היום?? משוגעים!!

15.
איזה שטויות
29/04/2021 | 02:03

1. זה ממש קל להתקבל לקורס צוערים. יש לך תואר ראשון כלשהו ודופק? זהו. לא צריך להיות אדם אמין, אחראי, חכם, בעל יכולות מנהיגות וכו'. ואני כותבת את זה בתור עובדת אית"ן לשעבר במשרד החוץ שעבדה עם השליחים הכי עלובים שיש למשרד החוץ להציע. ואם הם במערכת, אני תוהה כמה עוד פחי אשפה מהלכים יש שם. לא מכירה את אלו שמוזכרים בכתבה ואין לי שום דעה ספציפית לגביהם. רק מדברת בכללי על משרד החוץ. 2. דווקא אלו שנשלחים למדינות עולם שלישי מקבלים את השכר והתנאים הכי טובים. ולא תמיד מדינת עולם שלישי היא מקום רע לחיות בו, בעיקר בעת הזו של הקורונה כשכל ישראל הייתה סגורה במשך שנה ובמקומות כאלה חזרו לשגרה מזמן. 3. קוסטה ריקה זה מקום מהמם והאנשים שם מדהימים ואני מקנאה בהם. גם אני הייתי עוזבת את המשרה שלי ועוברת לשם. 4. שיהיה לזוג המקסים בהצלחה!

אחד שהיה שם
29/04/2021 | 17:07

בהצלחה לזוג המקסיםו יולדיהם .למרות התקופה הלא קלה, זה יחלוף ואתם תהנו מהמקום הקסום הזה

14.
חתואל
29/04/2021 | 01:02

13.
למי שלא מבין
29/04/2021 | 00:06

כל הכבוד! חבל שמשרד האוצר של הליכוד/כץ החליט לפני שבוע שקונסול צריך לשלם מעכשיו מכיסו לשיעורי שפה של ארץ היעד שלו

12.
הנוסע המתמיד
28/04/2021 | 23:09

מעניין מאד שאין להם צבא.

11.
עמי
29/04/2021 | 06:44

מייק ונעמה אתם אלופים !!! זוג עם לב ענק, מלח הארץ, גאה ואוהב אתכם !!!

10.
ארז
29/04/2021 | 08:31

אתם מגדלור לכל ציוני אוהב ישראל ואדם ❤️

9.
ג.כ
29/04/2021 | 08:17

מייק למד איתי בתואר הראשון ואני יכול להעיד שמדובר בבחור שהוא באמת מלח הארץ, ציוני וערכי מאוד. כל הכבוד תמשיכו לעשות חיל.

8.
בת דודה גאה (נעמה)
28/04/2021 | 15:00

נשיקות וגעגועים ! גאים בכם

7.
פיצולול
28/04/2021 | 14:42

מתגעגעת אליכם אהובים!!!! ❤️ אתם אלופים ואל תתייחסו לתגובות של הישראלים היפים פה...

6.
ג'רי
28/04/2021 | 13:31

לא מובן המניע של אנשים צרי עין ומלאי קנאה,להגיב בצורה כה מרשעת וחסרת הבנה. ההקרבה, הקושי,העבודה סביב השעון למען ישראלים הנמצאים במצוקה,וכל הקשיים הכרוכים במעבר למדינה זרה במרחק רב מהבית ושנחשבת ללא אטרקטיבית בלשון המעטה. בואו ננסה לאהוב ופחות לקנא ולשנוא. חזק ואמץ משפחת דריקז!!!

אווה
28/04/2021 | 15:21

אל תתייחסו לאנשים מרירים רעים וקטנים!! גאים בכם ✋✋✋✋✋

חואן
29/04/2021 | 05:42

אהבת חינם בסדר , אבל גם דיוק בעובדות . קוסטה ריקה היא אחת המדינות היפות בעולם . עם לגונות, שפע של מיים ופירות טרופים , הרבה תירים. המערבים לרוב גרים בפאר מופלג , היחס בן משכורת מערבית למקומית היא מופלגת . מניסיון ! מאוד אטרקטיבית בלשון המעטה

5.
אני
28/04/2021 | 12:37

4.
סתם אחת
28/04/2021 | 12:20

מה עם לימודי יחסים בינלאומיים?

אין צורך
29/04/2021 | 02:03

אפילו לא חייב מאוניברסיטה. באמת שהסטנדרט כל כך נמוך.

3.
נורית
28/04/2021 | 10:41

באטריס
28/04/2021 | 13:01

עדיף שתחשבי לפני שאת כותבת, הם עזבו עבודות מובטחות עם שכר נאה בשביל ללכת אל הלא נודע מתוך מחשבה ציונית אמיתית.

ג׳וואד
28/04/2021 | 18:33

Rohrmoser
29/04/2021 | 00:56

ללא שם
29/04/2021 | 05:28

תומר
29/04/2021 | 07:13

עזבו קיריירה לא יציבה לקיריירה נצחית במגזר הציבורי

גבי
29/04/2021 | 08:36

בן 4? איזה ציונות הכל אינטרסים נטו

נורית
29/04/2021 | 10:05

2.
אחת
28/04/2021 | 10:39

מה היו המשרות המבטיחות בהייטק? איך הגשמת החזון הציוני מתקשרת למעבר לקוסטה ריקה? רב הנסתר על הגלוי...

באטריס
28/04/2021 | 13:00

הם בחרו לעזוב את הארץ עם משכורות של הייטק בשביל לסייע ליהודים בקוסטה ריקה. שום נסתר ושום גלוי. פשוט אנשים טובים שנתנו מעצמם את כל נשמתם בכל מה שיכלו כשהם בעצמם היו בלי תנאים בעקבות הקורונה.

יוסי
28/04/2021 | 22:24

אם ממש מסקרן אותך אז שניהם מהנדסים וקורות חיים מלאות שלהם יש בלינקדאין. הם אנשים מקסימים שבחרו בציונות במקום בחשבון הבנק, יקר המציאות בימינו.

ללא שם
29/04/2021 | 01:16

לביאטריס
29/04/2021 | 07:25

קודם כל, אנשים שלומדים מדעי המחשב משקיעים 3-4 שנים בתחום מאד קשה, שהם בד"כ אוהבים מאד וטובים מאד בו (אחרת לא היו שורדים את הלימודים הקשים). עבודה בהייטק כמתכנתים תורמת למדינה מאד (לא פחות מעבודה בשליחות לחו"ל). אז נשמע בין השורות שאולי הם לא למדו מדעי המחשב אלא עבדו אולי בחברת הייטק אבל לא בהייטק (למשל, במזכירות, משאבי אנוש וכו'). אז כשמציגים משהו בצורה כזו יש תחושה שלא אומרים את כל האמת, או מציגים סיפור בצורה מתייפיפת. דבר שני, לא ברור מדוע היהודים בקוסטה ריקה צריכים סיוע. יש חוק השבות ואם הם רוצים הם יכולים להגר לארץ, ואם הם לא רוצים - למה אזרחי ישראל צריכים לממן שליחים לקהילה הזו? איך אנשים יכולים לגור בקוסטה ריקה אבל להיות ציונים? (מצידי שלא יהיו ציונים, אבל ההצגה שלהם כקהילה ציונית - מוזרה). ובמה בדיוק מתבטא הסיוע לקהילה? לפי התיאור נשמע שסייעו למטיילים בדרום אמריקה. האם בשביל זה צריך לממן משפחה שתחיה שם באופן קבוע? לסיכום - כשעושים כתבה שעולות ממנה הרבה שאלות, התגובות בהתאם. ומי שלא טוב לו - יום טוב לו!

שתיים
29/04/2021 | 07:56

יוסי
29/04/2021 | 11:08

היא מהנדסת תוכנה והוא מהנדס חשמל. הם לא באו לתת שירותים לקהילה היהודית שם. התפקיד שלהם הוא לייצג את מדינת ישראל בקוסטה ריקה ועוד כמה מדינות ידידות בסביבה. הם חלק מהשגרירות. כך למשל אם מטייל ישראלי נפצע או חלילה מת באחת מהמדינות האלה הם מטפלים בבירוקרטיה הקשורה בהטסה והסיוע. דוגמא אחרת יכולה להיות מטייל ישראלי שחווה עוול מהרשויות המקומיות או שהדרכון שלו אבד וצריך את מדינת ישראל שתעזור לו. תחשוב מה איך היית מרגיש לו היית במדינה זרה, גנבו לך את המסמכים ועכשיו אין לך איך לצאת, אין עם מי לדבר... אז זו עוד סיבה לקיום שגרירויות וקונסוליות בעולם. לשגרירות יש משימות נוספות כגון פלטפורמה לשיתופי פעולה בין המדינות (שוב, זה לא רק קוסטה ריקה אלה גם מדינות שכנות בהן אין שגרירות). אם זה נשמע לך מיותר כנראה שיש לך פער מידע כלשהו כי כל המדינות בעולם מחזיקות שגרירויות פעילות במדינות ידידות.

1.
רותם
28/04/2021 | 08:41

חגית
28/04/2021 | 14:40

1) להירשם לקורס צוערים של משרד החוץ 2) לעבור מיונים קשים וארוכים מול אלפי מועמדים 3) להיבחר מבין אלפי מועמדים 4) לעבור קורס מתיש של שנה שלמה- יומיום בירושלים, כאשר גרים בדרום, עם ילדים קטנים ובת זוג שצריכה לתזז בין קריירה וילדים לבד 5) לסיים את הקורס הקשה ולעזוב את כל החיים הטובים עם משכורות ההיי טק ולעבור עם ילדים קטנים למדינות עולם שלישי, במשכורת רעב של משרד החוץ והכל בכדי באמת לתרום למדינה!!!! בהצלחה עם הקומבינה!

שחר
28/04/2021 | 21:08

הועד המנהלי
28/04/2021 | 21:44

1. להתקבל למשרד החוץ מיד אחרי הצבא בתפקיד של נהג מזכירה או עובד דואר. אין צורך בהשכלה או כישורים, להפך זה עלול להפריע. 2. להעביר 10-15 שנים בלי להתאמץ. 3. ואז כשאתה ותיק במשרד ומהיר את הועד, או אתה הועד בעצמך, לתת לצוערי המשרד שעברו מיון והכשרה לנסוע לאפריקה או לדרום אמריקה ולנסוע לשליחות ציונית ומאתגרת בפריז לונדון או אמסטרדם.

ללא שם
29/04/2021 | 04:38

נו בחייאת
29/04/2021 | 05:17

רון
29/04/2021 | 07:01

כמה טעויות
29/04/2021 | 09:19

ומהשכורת היא לא רעב בכלל. 5000 יורו לחודש למשכורת של שליח? ממש רעב

בוא.. אל תהיה תמים
29/04/2021 | 09:30

כנראה שהם עזבו כי השחיקה ניצחה..

לכל התגובות