נשבר השיא של היקף ההשקעות בסטארטאפים מתחום הבריאות הדיגיטלית, ברבעון הראשון של השנה גויסו 31.6 מיליארד דולר לסטארטאפים בענף תוך 90 ימים בלבד.
השיא נרשם במקביל ליציאה ההדרגתית בעולם ממגפת הקורונה ומשקף את ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה. נראה שהכסף הגדול ממשיך להיות מופנה לתחום ארגוני הבריאות והביטוח כשהמשקיעים ממשיכים באימוץ מהיר של טכנולוגיות חדשות שמרביתן מבוססות על בינה מלאכותית.
בארה״ב כל מה שקשור ברפואה ובביטוחי בריאות היה שנוי במחלוקת ומאתגר, בלשון המעטה, עוד הרבה לפני שהגיעה הקורונה. נראה שהתשובה ללא מעט אתגרים בתחום הגיעה בשנה האחרונה, דווקא מישראל, דרך מערכות הבריאות הדיגיטליות.
שילוב הבינה המלאכותית מהווה דוגמא מוצקה לאימוץ המזורז של מערכות ישראליות שעשו גופים גדולים בארה״ב. הסטארטאפ הישראלי Aidoc משולב בימים אלו במערכת הבריאות האמריקאית.

1 צפייה בגלריה
sdgsdg
sdgsdg
(משדרגים את מערכת הבריאות)

רק בחודש שעבר חתמו בחברת איידוק על שותפות עם Radiology Partners, איגוד הרדיולוגים הגדול בארה"ב, אשר פועל בעשירית מכל בתי החולים ברחבי ארה"ב. החברה פיתחה מערכת המבוססת על בינה מלאכותית לניתוח תמונות רדיולוגיה. הפלטפורמה של החברה מתממשקת לשרת של בתי החולים ובודקת בזמן אמת ובאופן אוטומטי סריקות CT של המטופלים. המערכת החכמה יודעת לזהות ממצאים חריגים ומתריעה בפני הרדיולוג על מקרי חירום אשר דורשים טיפול דחוף, כך שנחסך זמן רב וברוב המקרים גם יקר בהמתנה, עד לפענוח האנושי, שעלול גם להמשך מספר שעות ארוכות בהתאם למספר הממתינים. על פי מייסדי החברה, האלגוריתמים מתבסס על למידת-עומק וניתוח ביג-דאטה של מיליוני תצלומים וסריקות במטרה לחלץ תבניות המאפיינות תסמונות שונות ומצבים רפואיים. כך משתפר תפקוד הרדיולוגים שלפעמים נדרשים לעבור ידנית על מאות סקירות ביום.
החברה הוקמה על ידי שלושה שותפים בוגרי תלפיות, אלעד וולך מנכ"ל החברה, מיכאל ברגינסקי וגיא ריינר. כולם עסקו במסגרת שירותם הצבאי בבינה מלאכותית ולמידת מכונה. עם סיום השירות, הם מספרים, שאפו לפעול בתחום הבריאות בגלל חשיבותו והשינוי שאפשר לחולל בו: "לאימוץ הגובר של טכנולוגיות בינה מלאכותית על ידי מערכת הבריאות האמריקאית יש ערך עצום״, מוסביר וולך. ״הגענו לעידן שבו כלי הבינה המלאכותית משמשים כמכפילי מיומנות קריטיים לרופאים, מאפשרים שיפור בטיפול בחולים ומפחיתים בעלויות הבריאות הכלליות. בארבע שנים האחרונות פיתחנו את פלטפורמת הבינה המלאכותית המקיפה ביותר בשוק. השותפות החדשה עם Radiology Partners תאיץ את אימוץ הטכנולוגיה בשוק האמריקאי ותקבע סטנדרט טיפול חדש בתחום הרדיולוגיה״. ואכן, נראה שהדרך לשם קצרה אחרי שחבילת הפתרונות של איידוק אושרה כבר על ידי ה-FDA ושילובה במערכת הבריאות מספק לרופאים כבר היום רשת ביטחון למקרה שמגבלות העבודה האנושית מובילות לפספוס פרטים חשובים או מאטות את מהירות הפענוח.
עוד חברה שמרחיבה את פעילותה בארה״ב בימים אלו היא החברה הישראלית DayTwo: "אנחנו רואים שהאלגוריתם של החברה, אשר נכתב על ידי המפתחים בתל אביב, מוביל לשינויים דרמטים בחיי האמריקנים. רק השבוע שמענו כי בזכות המערכת בוטל ניתוח קיצור קיבה של משתמשת במישיגן. אנחנו רואים ירידה משמעותית בנטילת תרופות לסוכרת אצל משתמשים רבים", מספר עדי לב, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברה. "האפקט הבריאותי המוכח הוא קודם כל מעולה לביזנס, אבל גם לתחושה אצל המתכנתים במרכז הפיתוח בתל אביב ששומעים על ההשפעות הבריאותיות בארה״ב כתוצאה מכתיבת הקוד. זה מרגיש שאנחנו יוצרים מוצר עם משמעות שקיבל משנה תוקף בתקופת הקורונה, כאשר ידוע שסוכרת היא מחלת רקע עם קורלציה מאד גבוהה לחומרת השפעת המגיפה״.
הסטארטאפ קם על בסיס מחקר פורץ דרך של החוקרים פרופ' ערן סגל ופרופ' ערן אלינב ממכון ויצמן. השניים גילו כי סוגי מזון זהים, הנאכלים על ידי אנשים שונים, גורמים לתגובות סוכר שונות בדם אצל כל אחד מהמשתתפים. גילוי זה של פערים בתגובות הגוף למזון, הוביל לפיתוח טכנולוגיה ייחודית המאפשרת לחזות את תגובת הסוכר האישית בדם ולהציע המלצות תזונה המותאמות באופן אישי לכל אדם כדי להימנע מקפיצות חריגות המזיקות לבריאות. תחום שקיבל תשומת לב גוברת ממערכת הבריאות האמריקאית בעקבות נתונים שהראו כי שליש מהנפטרים מקורונה בארה"ב התמודדו עם בעיות סוכר, מה שדחף את עלויות ניהול הסוכר כלפי מעלה והפך את ההתמודדות עם סוכרת לבעיה יקרה מאוד בארה"ב.
לחברה יש הרכב משקיעים מענין, ביניהם עומרי כספי שחקן ה- NBA לשעבר וקפטן נבחרת ישראל בכדורסל, מריוס נכט ממייסדי צ'ק פוינט, תאגיד ג'ונסון אנד ג'ונסון, רשת בתי החולים האמריקאית Mayo clinic וקרנות הון סיכון נוספות. כדי להנגיש את פריצת הדרך המדעית למשתמשים בישראל ובארה״ב, החברה פיתחה אפליקציית מובייל המאפשרת להזין את הרכב הארוחה הרצויה ולקבל בזמן אמת תחזית מותאמת אישית של קפיצות הסוכר לאחר אכילתה. יכולת החיזוי נשענת גם על פענוח המיקרוביום, שהוא הרכב חיידקי המעי הייחודי למשתמש הנעשה בעזרת בדיקה ביתית.