תמונה כללית

האב פגש את השוטר שחילץ: "הצלת לי את הילד. בשבילי הצלת את כל העולם"

מפגש מרגש נערך בסוכת האבלים של משפחת חיות שבבני ברק, בין הרב אביגדור ובנו שמואל - לרס"ל רמי עלואן, השוטר הדרוזי שנחלץ לעזרתם באסון מירון: "הוא צעק: תן לי יד, אני מושך אותך - וביקשתי ממנו, תציל את הבן שלי". רס"ל עלואן: "אין שום אימון שיכול היה להכין אותנו למה שעברנו שם. התרגשתי להציל חיי אדם"

סיון חילאיפורסם 18:46, 03/05/2021
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית


מפגש בין רס"ל רמי עלואן לאביגדור חיות אשר ניצל מהאסון בהר מירון (צילום: נדב אבס)


כשהוא קבור מתחת ערמה של אנשים ולצדו בנו הקטן, שצורח "אבא, אני מת" – ראה לפתע הרב אביגדור חיות יד מושטת. היד הזו הצילה את שמואל בן ה-10 וגם את אביו, ומאותו הרגע הוא ייחל לסגור מעגל - להגיד תודה לשוטר שהציל אותו. היום (ב') זה קרה: רס״ל רמי עלואן הגיע לסוכת האבלים של משפחת חיות, שם יושבת המשפחה שבעה על מותו של הבן הבכור, ידידיה בן ה-13, באותו אסון נורא.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>

מלווה באביו, רס"ב כמאל עלואן, שוטר אף הוא – נכנס רס״ל רמי לסוכת האבלים. "אין שום אימון שיכול היה להכין אותנו למה שעברנו שם", סיפר. הרב חיות קיבל את פניו בהתרגשות: "ביקשתי שניפגש כדי להודות לך מקרב לב", אמר. 

קראו עוד בערוץ היהדות :
"העסקנים שלנו מתנהלים כמו מאפיה": הזעם מחלחל בציבור החרדי
+ "לא יכולתי לזוז, הרגשתי ראש מתחתיי"
+
האנשים הפשוטים שגורשו מההילולה / אבי שושן

הוא שחזר את הרגעים הקשים: "הייתי על הרצפה עם כל המסה של האנשים שהיו עלינו. הבן שלי היה מימיני, ובני הגדול, ידידיה, עם חברו משה, היו כמה מטרים מאתנו. ואני רואה את עלואן והוא צועק: תן לי יד, אני מושך אותך. אמרתי לו: תציל את הילד - אבל הוא לא הצליח".

צילום: טל שחרמפגש בין רס"ל רמי עלואן לאביגדור חיות אשר ניצל מהאסון בהר מירון (צילום: טל שחר)

הרב חיות סיפר כי עלואן "תפס את היד שלי בשתי ידיו. ואז אני רואה אותו קורס, מקיא ומתחיל לבכות. וחשבתי שהוא רואה את מה שאני מרגיש. כולם צועקים 'אסון', אבל אם הוא קורס ככה, כנראה שבאמת קורה פה משהו".

בחלוף רגעים ספורים, סיפר, "אני רואה אותו מושך את הבן ומציל אותו. אני חולצתי ופיניתי במצב בינוני לבית החולים. אם היינו נשארים שם עוד - אולי לא היינו יוצאים מזה".

צילום: טל שחרמפגש בין רס"ל רמי עלואן לשמואל חיות ואביו שניצלו מהאסון בהר מירון (צילום: טל שחר)

הרב חיות אמר בהתרגשות: "כשהשוטר רמי היה מעליי הוא לא שאל אותי מאיזו מפלגה אני, לאיזה זרם אני משתייך, או אם אני בדואי או ערבי. רמי הציל את חיינו. מה שקרה, קרה. הקדוש ברוך-הוא יודע מה הוא עושה, והוא לקח את משה וידידיה - אבל את שמואל רמי הציל, ושמואל חב לו את חייו. כל המציל נפש אחת בישראל, כאילו קיים עולם מלא. רמי, אתה הצלת לי את הילד. בשבילי הצלת את כל העולם״.

"הכול היה צעקות ובלאגן"

רס"ל עלואן הביע התרגשות רבה לפני שנכנס לסוכת האבלים: "אני מתרגש לפגוש אותו. זה לא קל, קשה להסביר במילים את מה שקרה שם". הוא שחזר כי "בין הצעקות ניגשתי לאביגדור והוא אמר לי, 'תציל את הילד שלי'. ניסיתי למשוך את שניהם יחד ולא הצלחתי. ניסיתי למשוך את שמואל לבד, הגיע עוד שוטר ומשכנו אותו החוצה. 

מפגש בין האבות שאיבדו את ילדיהם באסון הר מירון 


"חזרתי לאביגדור ומשכתי אותו שוב עד שהוצאנו אותו. ניגשתי לילד והוא לא זז, לא הגיב, חשבתי שזהו, שקרה הגרוע מכול - בכל זאת לא ויתרנו. לקחנו אותו לקבל טיפול ומיד חזרנו לאביגדור. הכול היה צעקות ובלאגן. אחרי זה הבנתי שהצלתי חיי אדם. זה מרגש״.

עלואן הביע השתתפות בצערה של המשפחה. "עברתי הרבה אירועים במשטרה, וזה אירוע קשה מאוד", אמר לרב חיות. "אנחנו קודם כל בני אדם. גדלתי על ערכים וחיי אדם זה ערך עליון". 

"הבן שלי צעק, 'שמע ישראל'"

בריאיון שנתן ממיטת חוליו בבית החולים "זיו", מעט לפני ששוחרר להלוויית בנו ידידיה, שחזר הרב אביגדור חיות את השתלשלות האירועים: "זו הפעם הראשונה שלנו במירון, והגענו לאזור של ההדלקה של חסידות תולדות אהרן", סיפר. "אחרי מעמד הדלקה מרגש מאוד החלה דחיסות בלתי רגילה וראיתי שמתחיל להיות קשה לילדים להתמודד עם זה". 

אביגדור איבד את הבנו בן ה-13  (צילום: עידו ארז)


חיות החל מפלס את דרכם החוצה מהמתחם, בסיוע אנשים נוספים. "אנחנו מגיעים לרמפה שמיועדת למעבר, חוצים אותה, ומתחילה מפולת של אנשים", הוא נזכר. "בעוד רגע מתנתק ממני הבן הגדול יחד עם חברו, שהוא גם תלמיד שלי. אני מוצא את עצמי על הרצפה, שוכב על הגב יחד עם הבן הקטן יותר, כשמרגע לרגע אנשים נופלים עלינו יותר ויותר. כל המסה של האנשים שנופלים על הרמפה, פשוט נמצאים עליי ועל הבן שלי ועל עוד כמה אנשים שהיו על הרצפה. ואני שומע את הבן הקטן שלי צורח, 'אבא אני מת', וצועק 'שמע ישראל'". 

האנשים נערמו על חיות מאזור החזה ומטה: "אני צועק לו, שמואל, קורא בשמו, שופך עליו מים מבקבוקים שאנשים נתנו לנו... והבן אומר לי שהוא מת, וגם אני מרגיש שהשניות ספורות, הפסקתי להרגיש תחושה בגוף, וכבר ראיתי את הכול מעורפל. ידעתי שהסוף ממש קרוב".

ואז הגיעה הישועה. "בשנייה האחרונה ממש", כדבריו. "ברוך ה' אנשים חילצו אותנו. הבן הקטן קפץ מיד על הרגליים וצעק 'אל תקחו את אבא שלי! אל תקחו את אבא שלי'. אבל פינו אותי לבית החולים זיו במצב בינוני, והילד נשאר לבד במירון".