צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

כך תמנעו את החרם הבא בווטסאפ הכיתתי

אנחנו מתעניינים ושואלים את הילדים שלנו לא מעט שאלות על בית הספר אך רוב השאלות נוגעות בעיקר אליהם. כדי למנוע חרם חשוב להתחיל לשאול גם על שאר הילדים. הנה כמה שאלות שכדאי לאמץ

יוני צ'ונה | פורסם:04.05.21 , 10:51
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית
בסוף השבוע האחרון געשה הרשת החברתית כאשר נחשף מקרה קשה של תלמידה שספגה לא רק השפלות בקבוצת הווטסאפ, אלא גם הותקפה פיזית באלימות.
אני משוכנע שאם הורים בכיתה היו נחשפים לפתיחת קבוצת ווטסאפ שכל מטרתה לקלל ולפגוע בילדה ספציפית, האירוע הכואב הזה היה מסתיים הרבה יותר מהר ובלי טראומה נוראית.
אנחנו יכולים להרגיע את עצמנו שבבית הספר שלנו זה לא המצב, אבל הסטטיסטיקה העגומה מראה שאחד מכל שישה ילדים חווה חרם, ושברוב המקרים ילדים לא משתפים בכך את הוריהם, אפילו לא הילדים המוחרמים. המשמעות היא שייתכן וזה קורה גם בכיתה של הילד או הילדה שלכם ואין לכם מושג על כך.
קראו עוד:
אז איך בכל זאת אני כהורה יכול לדאוג שלא יהיו חרמות, קבוצות שנאה ואלימות מתוכננת בכיתה של הילד או הילדה שלי?
1. שימו לב לסוג השאלות: אם נבדוק את עצמנו לרגע, אנחנו מתעניינים ושואלים את הילדים שלנו לא מעט שאלות על בית הספר. רוב השאלות באופן טבעי נוגעות בעיקר לילד שלנו - איך היה היום? עם מי שיחקת בהפסקה? ליד מי אתה יושב? ניצחתם בטורניר?
בואו נעשה לעצמנו הרגל ונשלב שאלות שעוסקות באחרים -
• תגיד, יש ילד בכיתה שלך שאין לו עם מי לשחק בהפסקה?
• יוצא לך לראות שילדים אומרים לאחרים לא לשתף מישהו או לא לדבר עם מישהו שהם בריב איתו?
• יש לך בראש ילד או ילדה מהכיתה שלדעתך מציקים לו קצת יותר מדי?
• אתן מארגנות מסיבת הפתעה לדנה? איזה כיף. כולן מוזמנות?
כדאי לשאול את הילדים - "יש ילד או ילדה בכיתה שלך שאחרים מפחדים ממנו?"
שאלות כאלה מסמנות לילד שלנו שבעינינו כל ילדי הכיתה חשובים, ושיש ציפיה ממנו לשים לב מה קורה עם אחרים סביבו. בנוסף, נוכל להבין לפי התשובות אם יש מצב שדורש להאיר את תשומת לב המחנכת או להתערב בעצמנו.
צילום: shutterstockנסו לנהל שיחה נינוחה כדי למנוע התנגדויות (צילום: shutterstock)
2. "כולם עושים את זה": גם אם זה מרגיש לכם תלוש ולא אמיתי, שאלו מדי פעם את הילדים על תוקפנות שמתרחשת בכיתה וברשת החברתית. האופן שבו הילדים יגיבו יראה לכם מיד אם מתרחש דבר מה מדאיג –
• יש ילד או ילדה בכיתה שלך שאחרים מפחדים ממנו?
• קורה שפותחים אצלכם קבוצה בווטסאפ נגד מישהו?
• יצא לך לראות ששולחים תמונה או סטיקר משפיל על ילדים בכיתה?
חשוב שנבין, שבקרב הילדים מתקבעות נורמות שאנחנו המבוגרים לא תמיד נחשפים אליהן. ילד יכול בקלות לחשוב שפרסום תמונות משפילות בווטסאפ הוא לגיטימי, פשוט כי "כולם עושים את זה".
3. בואו נדבר עם הילדים שלנו על חרם: בין אם מדובר בכיתה שלמה שמחרימה ילד או בקבוצת חברים שפתאום מתעלמת ומציקה לילד שעד אתמול היה חלק מהחבורה, חשוב שהילדים שלנו יבינו שכשהם נגררים אחרי מארגן החרם, הם בעצם כלי משחק שמשרת את האינטרסים שלו. בשפת הילדים - "פראייר" או אפילו "שפוט".
כמובן שאם נגיד להם את זה בישירות, ניתקל בהתנגדות. במקום זה נסו לנהל שיחה נינוחה ולשאול אותם -
• מה מרוויח מארגן החרם? למה לדעתך הוא עושה את זה?
• מה יקרה אם עוד שבועיים הוא יחליט להחרים מישהו אחר, או אפילו אותך?
• מה יקרה אם מישהו לא יסכים להשתתף בחרם? פעמים רבות יש תחושת איום שאם לא אשתתף בחרם - יציקו לי או יחרימו גם אותי, האם זו חברות טובה, כשמאיימים עליי בנושא כזה?
"חשוב שהילדים שלנו יבינו שכשהם נגררים אחרי מארגן החרם, הם בעצם כלי משחק שמשרת את האינטרסים שלו"
4. חזקו את שריר האכפתיות: שתפו את הילדים שלכם בזכרונות שלכם מהילדות ושתפו אותם בכתבות המספרות על ילדים שעברו חרמות. חשוב שיראו ויבינו את הצלקת שמעשה כמו חרם משאיר לשנים קדימה אצל הקורבן ומסתבר שגם אצל המחרימים עצמם. .
5. תנו לילדים כלים להתמודדות: שאלו אותם מה אפשר לעשות כשיש סביבם ילד שסובל.
גם לנו המבוגרים לא תמיד קל להתערב ולהתעמת עם מצבי אלימות או אפילו סיכון מעמדנו החברתי. חשוב שנהיה אמפתיים לחששות שלהם ושנדבר איתם על אפשרויות כמו דיווח אנונימי, תמיכה בילד בודד וגיוס חבר נוסף שיבוא יחד איתם לעזור.
כדאי שנזכור - הכיתה הכי מפחידה לשלוח אליה ילד או ילדה היא כיתה שבה ילדים והורים לא מתערבים.
הכותב הוא מנכ"ל מרכז "מצמיחים" לצמצום אלימות, שיימינג ובריונות של ילדים ברשתות החברתיות ובכלל
הוספת תגובה
9.
יש לי רעיון

למה לא פשוט להכנס לנייד שלהם ולהתחיל לעקוב אחרי מה שקורה בחיים שלהם ? לא הגיע הזמן להפסיק עם מנטרות מיותרות של "לילד מגיעה פרטיות" למיניהן ופשוט להתחיל להיות בהכרה? להכנס, לבדוק , להתקין תוכנות מעקב ששומרות על הילדים, איפה האחריות ההורית ?

8.
ומה אם הילד שלי הוא זה שיושב לבד בהפסקה?
7.
חשוב להפיץ

תוכן חשוב, כל מה שנאמר חשוב מאוד. וגם כל התגובות .חשוב להציף.

6.
עצוב שהגענו למצב הזה, אבל עוד לא אבדה התקווה !!!

איזה מן דבר זה? זה עוד מתחיל מכיתות נמוכות.... מה יש לקטנים האלה להחרים קטנצ'יק כמוהם? כל מה שכתבת מאוד יפה.... אבל זה לא ישנה את העובדה שהמסגרת החברתית בתוך מערכת החינוך קרסה..... מכאן זה ילך ויחמיר !!! ללא טיפול שיטתי והטמעה חינוכית כנגד אלימות באשר היא - אורכי ורוחבי - נידרדר ונגיע למצבים שאנו רואים בארה"ב.

אני חי בארה״ב ואני מפחד שביה״ס פה יתדרדר לרמה של בי״ס בישראל

חרמות, חוסר כבוד למורים ולהורים, ליכלוך בכיתות. מזל שפה אין את זה.

5.
לא חסרים גם מבוגרים חיות אדם מוציאי דיבה כוחניים דורסניים. נהיה אופנתי להחרים את מי שרק אפשר. אוהבים לשנוא.
4.
הקטע העצוב הוא שהילדים לא מודעים שהם עושים משהו רע בכלל

כמובן מדובר על אותם ילדים מתחת לגיל 12, הם לא מודעים לכך שזה משהו רע, פשוט לא רוצים מישהו מהכיתה וזהו. רק כשמתבגרים מבינים זאת, שזה לא היה בסדר

3.
גנטיקה מהווה כ-60% מהמקור להתנהגות

ככה שלא פלא שלרוב הילדים הערסים יש הורים ערסים בבונים כמוהם

2.
הכל מתחיל מהורים שמרוכזים בעצמם
1.
הכתובת על הקיר

מזל שאין לי ילדים לחנך......... אבל יהיו לי נכדים ולא מקנא בהורים שלהם. היום עם כל מה שרואים בחדשות ,התנהלות של חברי הכנסת המדיה החברתית, כל מי שיותר מרושע ככה מעריכים אותו יותר בנוסף להורים זה צריך גם לבוא ממערכת החינוך ,לתגבר בשיעורים על התנהגות בין אדם לחברו בין האדם לסביבתו לתת לילידים מס ערך מוסף!

לכל התגובות