השאלה המפתיעה ביום הורים

"כמו שיש לכם בבית הספר מעקב אחרי ציונים של תלמידים צריך להיות לכם מעקב אחרי מי שמרים כיסא ומי שלא", אמר לי אבא של אחד הילדים. "אם הילד שלי התרגל לא להרים כיסא ולהתעלם מהכאב גב של המנקה הוא יגדל עקום. מה איכפת לי שהוא מצטיין במתמטיקה? אני רוצה שהוא יהיה גם בן אדם". אבינועם הרש על מפגש ביום הורים שלא ישכח בחיים

אבינועם הרש | פורסם:05/05/2021
אין מורה או מחנך שלא מכיר את התחושה הזו: אתה נכנס לכיתה וחוטף חום. כל הכיתה ניירות וחתיכות של טישו, והתלמידים מתנהגים כאילו זה לא באמת מעניין אותם.
אתה מסתכל על התלמידים שלך ומבין שהם לא עושים דווקא או חלילה רעים. כולם מתוקים, בלי ציניות. זו פשוט המודעות שלהם שלא מצליחה לקשר בין המאמץ הקטן שמצופה מהם כבני אדם שרגישים לזולת ולכאב ולמאמץ של השני לבין העובדה שהמנקה יכול להיות בנסיבות אחרות גם סבא שלהם.
קראו עוד:
המקרה הזה שקרה לי בתחילת השבוע הזכיר לי את האבא ביום ההורים שעשיתי בבית ספר לפני כמה שנים. הייתי כבר עייף מכל המפגשים עם ההורים שהיו לפניו. לא היה לי כוח להתחיל ולקרוא שוב את כל הציונים של הילד שלו. גם ככה הוא היה מצטיין הכיתה ומבחינתי לדלג על כל העניין.
כשהוא נכנס פנימה וראה את העיניים האדומות שלי, הוא ישר אמר לי: "חכה רגע, אני כבר חוזר". אני התבאסתי לגמרי כי גם ככה הייתי סחוט מכל הערב העמוס הזה, ורציתי רק לסיים אותו ולחזור הביתה. אחרי דקה קצרה במיוחד הוא חזר עם בקבוק מים מינרלים וכוסות, חייך אליי ואמר: "אתה חייב לשתות משהו, אתה נראה מפורק לגמרי".
צילום: shutterstockתשומת לב בתוך בקבוק (צילום: shutterstock)
התנצלתי על זה שאני נראה מעוך, התחלנו את הישיבה, עברנו בקצרה על הציונים של הילד שלו, ואז לפני שנפרדנו כל אחד לדרכו, הוא שאל אותי: "תגיד לי, הילד שלי מרים כיסא בסוף יום הלימודים? הוא מקפיד להשאיר את המקום שלו נקי?"
"פגשתי מאות הורים בחיי כמחנך, ומעולם אף אחד לא שאל אותי אם הילד שלו מרים כיסא"
השאלה שלו הכתה אותי בתדהמה. פגשתי מאות הורים בחיי כמחנך, ומעולם אף אחד לא שאל אותי אם הילד שלו מרים כיסא. "כן, אני חושב שכן", עניתי בהיסוס. "חושב זה לא מספיק", הוא ענה לי בחיוך: "כמו שיש לכם בבית הספר מעקב אחרי ציונים של תלמידים צריך להיות לכם מעקב אחרי מי שמרים כיסא ומי שלא.
"אם הילד שלי התרגל לא להרים כיסא ולהתעלם מהכאב גב של המנקה הוא יגדל עקום. מה איכפת לי שהוא מצטיין במתמטיקה? אני רוצה שהוא יהיה גם בן אדם".
נשארתי ללא מענה. התרגשתי. היה לי עוד הורה אחד ששאל שאלה דומה אבל חוץ מזה בחיים לא קרה לי שהורה שאל אותי ישירות אם הבן שלו מרים את הכיסא. בחיים לא קרה לי שהורה הדגיש בפניי כמה חשוב לו שהילד שלו יגדל ישר ולא עקום.
מאז בכל אסיפת הורים אני נזכר מחדש בהורה הזה ומחכה לשמוע עוד הורים ששואלים אותי על הכיסא של המנקה ולא רק כמה הילד שלהם קיבל במתמטיקה.
צילום: shutterstockלהרים כיסא - כמה פשוט (צילום: shutterstock)

הרבה יותר מטישו

לא יכולתי שלא לחשוב גם על הפעם ההיא שבה ראיתי תלמיד שהלך לידנו המורים במסדרון. נער בכיתה י' שבשיא הטבעיות הרים חתיכה קטנה של טישו שהייתה מונחת על הרצפה. אף אחד משאר הנערים שעברו על פניה לא ראה אותה בכלל. גם אנחנו המורים.
מבחינתנו חתיכת הטישו הזאת הייתה שקופה. נעלמת. קונוס בהצגה הגדולה שמילאנו בה שחקנים מרכזיים. הוא התכופף, תפס אותה, הרים, זרק בפח וחזר אלינו כאילו כלום.
"הטישו הזה שייזרק לפח עם קצת תשומת לב הוא הרבה יותר מחתיכת נייר. הוא הצעד הראשון לגידול ילדים ותלמידים בעלי אינטליגנציה רגשית"
אחרי שכולם הלכו קראתי לו לצד. סיקרן אותי מאוד להבין את המניע שלו ולכן שאלתי אותו: "למה הרמת את הטישו הזה? כל החברים שלך יגידו שיש מנקה וזה התפקיד שלו".
הוא הסתכל עליי וענה: "סבתא שלי עלתה לארץ מעירק. היא לא ידעה קרוא וכתוב. סבא שלי היה נגר ופרנס את כל המשפחה. בארץ סבתא שלי עבדה גם בניקיון ואמא תמיד סיפרה איך שהיא חזרה הביתה עם כאבים בגב. אתה אולי ראית טישו. אני ראיתי את כאבי הגב של סבתא שלי".
צילום: shutterstockלחשוב גם על הקושי של המנקה (צילום: shutterstock)

לפתח את שריר החמלה

אנחנו שומעים כל כך הרבה פעמים על מקרים של חרם בבית ספר, תופסים את הראש ולא מבינים מה נהיה עם ההורים של אותם התלמידים שיזמו את החרם, כמו גם עם ההורים של שאר התלמידים שלא עשו כלום בשביל למנוע אותו ופשוט עמדו בצד ושתקו. מסתכלים בתמיהה ולא מבינים איפה הסולידריות החברתית? איפה הרגישות? לאן נעלם שריר החמלה שאחראי לכך שלא נעבור לסדר היום כאשר נראה את חבר שלנו סובל.
ובכן הורים יקרים, הכול מתחיל בטישו ובכיתה הנקייה. ברגע שנוכל לגרום לילדים ולתלמידים שלנו להבין שהטישו הזה שנמצא ברצפת הכיתה. שגזרי הנייר והלכלוך שיצאו לנו מהיד הם בעצם הכאב והעבודה של מישהו אחר, נוכל לפתח להם את שריר החמלה והרגישות לזולת.
כי הטישו הזה שייזרק לפח עם קצת תשומת לב הוא הרבה יותר מחתיכת נייר. הוא הצעד הראשון לגידול ילדים ותלמידים בעלי אינטליגנציה רגשית, חומלים ורגישים לזולת.
הכותב הוא מחנך, חבר מערכת "הגיע זמן חינוך", יזם חינוכי ואב לשלושה ילדים
43

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
36.
הילה
05/05/2021 | 16:42

מקסים !!! חובה להקריא לתלמידים

35.
ללא שם
05/05/2021 | 15:14

34.
לירון
07/05/2021 | 10:41

ריגשת אותי מאוד. אם הפוסט הזה יגיע להורה אחד שימקד את תשומת הלב שלו בדברים החשובים באמת, עשית את שלך.

33.
ללא שם
06/05/2021 | 23:48

כתיבה מופלאה התמקדות במה שבאמת חשוב בחיים תכונות יסוד לכל בן ובת אנוש. ככה בונים עולם טוב יותר.

32.
רונית
07/05/2021 | 07:14

וכולנו נזכה לחברה תומכת, מכילה ולסביבה טובה יותר. שאפו למחנך. חינוך, זה כל הסיפור.

31.
פרנצ׳סקה
06/05/2021 | 19:34

סבא שלי עליו השלום היה מנהל בית הספר היסודי שבו למדתי. הוא הקפיד שהתלמידים יכירו את השרת, אדם מבוגר בשם ג׳ינו, וייתייחסו אליו בכבוד כמו אל כל איש צוות מבוגר בבית הספר. עצם זה שהיכרנו אותו ואת שמו והוא לא היה איזו דמות ערטילאית שבאה אחרי שעות הלימודים כבר תרם לכך שהילדים ייתייחסו יותר בכבוד ויישמרו יותר על סביבתם.

30.
אנטיליגנציה רגשית
06/05/2021 | 09:40

כל כך נכון. כיום נדיר לראות נוער אכפתי בכל אספקט! החינוך מזעזע! אם זה בכיתות, בכביש ( ברכיבת אופניים חשמליים וקורקינט, ) אם בצרחות והסטריה מתחת לחלונות ביניין עד שעות הבוקר, בהתנהגות בתחבורה ציבורית ועוד ועוד... נראה ששום דבר לא קיים מלבדם. ואנחנו, המבוגרים מאפשרים להם.... מאפשרים להם בטענה שהם " מסכנים" , כי הם "רק ילדים" כי " מגיע להם"... בדיוק בעידודינו אנו מחנכים דור של פרזיטים של ילדים "עקומים" שכאשר אנחנו נזדקק להם יום אחד, ממש לא יהיה מי שיעזור. מזל שיש גם מעט יוצאי מן הכלל....

29.
יפעת
05/05/2021 | 22:18

לא רק שהיא דוחה ומדביקה, היא גם לא התביישה להודות בזה. איזו בושה, איזה כשלון

28.
לילך
05/05/2021 | 17:55

טוב. אם ילד מתנהג כך זכו הוריו וזכה כל העם על ילדים כאלה טובים .

27.
שירלי
06/05/2021 | 12:15

26.
אור
06/05/2021 | 11:57

25.
דורי
06/05/2021 | 11:15

סוף סוף מדברים על חינוך! אם תלמיד יהיה מצטיין במתמטיקה ולא יידע להתחשב באחרים הוא יצא אגואיסט גם בחברה וגם כלפי אשתו כל הכבוד לך! העלית נקודה חשובה מאוד!

24.
יעל
06/05/2021 | 08:34

אני עובדת בבי"ס. יש מורים שנכנסים לכיתה מבולגנת ומלוכלכת ומתחילים ללמד כאילו כלום. לעומתם יש מורים שרואים כיתה כזו ואומרים לילדים: בואו רגע נארגן את הכיתה, שיהיה לכולנו נעים. ממי הילדים ילמדו יותר לדעתכם?

23.
מורה ותיקה
06/05/2021 | 06:59

22.
שי
06/05/2021 | 06:21

21.
מרב
05/05/2021 | 22:41

20.
יפעת
05/05/2021 | 22:17

19.
ללא שם
05/05/2021 | 22:07

18.
נטלי
05/05/2021 | 21:58

כן ירבו הורים כמוך!!

17.
שרון
05/05/2021 | 21:36

כמורה אני מזדהה עם כל מילה. בעיני בכלל ערכים וכבוד מספר אחד ותלמידי יודעים זאת.

16.
ורד
05/05/2021 | 21:06

15.
שי
05/05/2021 | 21:04

כתבה חשובה

14.
אפרת
05/05/2021 | 21:01

כתבה מצויינת וכל כך נכונה... רק מציינת שחשוב לחנך את הילדים שמראש, לא ישליכו דברים על הריצפה ויקפידו להשליך את הפסולת לפח. מתוך אותה התחשבות בזולת, שיהנה הרבה יותר ללמוד כשהכיתה נקייה.

13.
מחנכת
05/05/2021 | 19:39

תשאלו את ירון לונדון...אין לו בעיה עם נקיפות מצפון ורגשות. הם פשוט לא העם שלו

ללא שם
05/05/2021 | 23:11

סביר להניח שלהורים שלו לא היה אכפת אם יגדל בנאדם, העיקר שיהיה מבריק במתמטיקה

12.
אלון
05/05/2021 | 18:47

11.
ללא שם
05/05/2021 | 18:35

10.
רועי
05/05/2021 | 18:24

9.
אניה
05/05/2021 | 18:02

8.
פז
05/05/2021 | 17:57

אבא לעניין ואין הרבה כאלה להורים הכי חשוב ציונים והשגים ושחלילה לא יכעסו על הילדים

7.
ללא שם
05/05/2021 | 17:55

6.
מירי
05/05/2021 | 16:50

5.
מיה
05/05/2021 | 16:44

א
05/05/2021 | 17:49

גם אנחנו היינו מנקים בתורנות (או מנסים). מחטיבת ביניים כבר אין דבר כזה. בקושי משתדלים לשמור שהשולחן יהיה נקי

4.
מיכל
05/05/2021 | 16:19

בחיי שהתרגשתי מהכתבה. באמת לעניין, כתובה יפה ופוגעת בול בנקודות החלשות של החברה הישראלית. עם זאת, לאורך כל הכתבה יש מורה (גבר), אבא, תלמידים (ולא תלמידות) ורק המנקה היא אישה.

שירה
05/05/2021 | 16:57

המנקה בבית הספר הוא גבר, אפשר לראות שכתוב *שלו* ובמקרה גם הסבתא של התלמיד, אני מניחה שזה ישיבה תיכונית או בית ספר לבנים בלבד - גם אם לא זה לא סוף העולם... רק סיפור שקרה במציאות, אין סיבה שישקרו לגבי זה או ישנו את הסיפור בשביל שיוויון מגדרי

gtl
05/05/2021 | 17:40

מה את רוצה שישקרו? שיוסיפו אנשים מומצאים? איך הסיפור שונה אם מדובר בבנים או בנות? תגובה מטומטמת

נילי
05/05/2021 | 18:25

פרנצ׳סקה
06/05/2021 | 19:31

3.
דנה, קנדה
05/05/2021 | 12:53

כבוד להורים למורים ולתלמידים... לא חושבת שהייתי זוכה לכזאת נחת בישראל. חינוך מתחיל בבית אבל החברה בכיתה גם משפיעים על ההתנהגות...בישראל הכל קשה קשה..

אני
06/05/2021 | 07:07

ברור שקל יותר לחיות במקום בו אינך חשה מעורבת ואחראית.

2.
דורון
05/05/2021 | 11:27

1.
ללא שם
05/05/2021 | 10:49

לכל התגובות