"בקושי הצלנו את בית הכנסת": התושבים פינו את ספרי התורה, מוסדות דתיים חוללו | תיעוד

תלמוד התורה בלוד נשרף כמעט כליל, בית המדרש של המכינה הקדם צבאית בעיר חולל. תושבים מדווחים גם על חילול בית הכנסת הגרוזיני הישן, ובמועצה הדתית מדווחים על הוראה לקיים הלוויות עד עשרה אנשים בלבד. ברמלה השכנה נפרץ בית הכנסת "חסד ואמת": "כל מה שראיתי זה חורבן. הכול היה שרוף וחרוך"

רועי רובינשטיין, קובי נחשוני, נצחיה יעקב | פורסם:11/05/2021

צפו: כך הוצתו בית המדרש ותלמוד התורה (קרדיט: מאיר ליוש)

תושבי רמלה ולוד לא ישנו הרבה הלילה. בערים המעורבות שבמרכז הארץ לא בילו בממ"דים, גם לא נשמעו אזעקות. את המהומות הם ספגו מבית. באישון לילה יצאו תושבי לוד לבתי הכנסת, וחילצו את כל ספרי התורה מחשש לחילולם. ברקע נשמעו הדי פיצוצים ועשן מילא את הרחובות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
צילום: רועי רובינשטייןהאבנים נותרו עוד על הרצפה. בית הכנסת "חסד ואמת" ברמלה (צילום: רועי רובינשטיין)
בבוקר כבר קמו למציאות חדשה. תלמוד התורה בלוד נשרף כמעט כליל, בית המדרש של המכינה הקדם צבאית בעיר חולל. תושבים מדווחים גם על חילול בית הכנסת הגרוזיני הישן. בעיר רמלה השכנה נפרץ בית הכנסת "חסד ואמת", דלת הזכוכית שלו, המובילה אל היכל התפילה, נופצה. במקרה הזה הגיעו למקום המתפללים תוך כדי ההתפרעות, וכוחות המשטרה הצליחו למנוע נזק גדול יותר כשפינו משם את עשרות המתפרעים.
״התקשרו אליי לבוא מהר לבית הכנסת, אבל לא יכולתי להגיע בגלל המהומות", מספר ל-ynet דויד מיימון, גבאי בית הכנסת. "מישהו אחר הגיע והוא סיפר לי שהיו אנשים בתוך הבית כנסת שהחלו לשבור דברים. רק אחרי כמה דקות, בעזרת כוחות ביטחון, הרחיקו את כולם. למזלנו הצלנו את בית הכנסת", אמר, והוסיף: "אני מקווה שזו הפעם הראשונה והאחרונה שדברים כאלה יקרו״. לדבריו, למרבה המזל, לפני כשנתיים החליטו ראשי הקהילה לכסות את חלונות בית הכנסת הפונים לרחוב במגן מפח מה שסייע להפחתת הנזק.

"אנחנו בתוך פרעות"

"זה נראה כמו ליל הבדולח. הזיה", אומר מאיר ליוש, תושב לוד, איש תנועת הביטחוניסטים, בסיור שהוא עושה בתלמוד התורה השרוף שבו לומדות כיתות א'-ד'. יחזקאל כהן מנהל בית הספר מספר כי "בסביבות אחת בלילה התקשרה אליי אחת האמהות בדמעות להגיד לי שבית הספר עולה באש. אני הייתי באותו הזמן במקום אחר בעיר. הגעתי רק באחת וחצי בבוקר, כי לקח זמן להגיע לכאן. הכול היה חסום. כל מה שראיתי זה חורבן. הכול היה שרוף וחרוך, עם פלוגות של יס״מ פה בכביש".
צילום: אריק צונץתלמוד התורה השרוף בלוד (צילום: אריק צונץ)
הבוקר הוא נערך עם צוות המלמדים "לעשות לתלמידים סדר בראש", כדבריו. "אנחנו מסבירים להם שיש ביטחון, שיש משטרה וששומרים עליהם. ומסבירים להם שהאירוע נגמר וגם הקדוש ברוך-הוא עוזר. חשוב לנו לתת להם תחושה של מוגנות".
עמרם איבגי ראש המועצה הדתית הממונה בלוד, זועם על המצב, ומספר כי ההנחיות שהתקבלו הן לקיים הלוויות עד עשרה אנשים. "בית העלמין החדש שלנו ממוקם בלב אזור קשה שבו אוכלוסייה גדולה של ערבים, וקיבלנו הוראה מהאחראי על הביטחון בעירייה שלא לקיים התקהלויות נוכח ההסלמה במצב. היום מתקיימות שתי הלוויות עם עד עשרה אנשים", הוא אומר.
"אנחנו חוששים ומפחדים, לכן קבלת הקהל שאמורה להתקיים היום במועצה הדתית עד לשעה שש בערב - מבוטלת, אין הלוויות אחרי השעה 3 בצהריים כי אז יש את הלוויית ההרוג מהלילה, ואנחנו לא רוצים לסכן את עצמנו ואת העובדים שלנו. זה נשמע הזוי שדבר כזה יקרה בלב עיר יהודית במדינת ישראל. לאן הגענו? בלוד חיה קהילה דתית גדולה בדו-קיום עם שכנינו הערבים שנים ארוכות. ועכשיו אנחנו מפחדים מהם ולא יכולים לקבור את מתינו ללא חשש?"
משדר מיוחד הסלמה דרום 11/5 ריאיון אולפן עם תמר טיברגר תושבת לוד (צילום: שחר גולדשטיין)

תמר טיברגר, תושבת לוד, מספרת בריאיון לאולפן ynet על "אירועים מאוד קשים, ממש פרעות. תחושה פשוט באמת מאוד-מאוד קשה". טיברברג, תושבת כפר הסטודנטים בעיר, מתארת לילה ללא שינה. "הפחים בערו. אנשים הלכו לחלץ ספרי תורה כי כוחות הכיבוי במדינת ישראל לא הצליחו לעמוד בכמות השריפות שהיו פה. אבנים נזרקו לעבר חלונות בתים, רעולי פנים רדפו אחרי אישה עד לביתה. לא מדובר במשהו קטן ומזערי אלא ממש בהתפרעויות שהן פרעות".
צילום: אריק צונץבית המדרש בלוד (צילום: אריק צונץ)
לוד סובלת מרמת פשיעה גבוהה גם ביומיום, אבל טיברברג מדגישה כי עד כה היא לא הייתה לאומנית. "עכשיו היא לאומנית", היא אומרת. "הוונדליזם אתמול היה כלפי רכבים של יהודים, בתי ספר נשרפו פה, נשרפה פה מכינה קדם צבאית. בית מדרש שעלה אתמול באש, אנשים שחטפו פה אבנים. תחנת משטרה שנשרפה ולא היו מספיק כוחות כיבוי, ואנחנו מתקשרים למשטרה והיא מנתקת. מתקשרים לכיבוי אומרים לנו שהם לא יכולים להגיע בגלל החסימות בכבישים. מוזיאון פסיפס שפתחו לא מזמן, עם פסיפס ששרד יותר מ-2,000 שנה, נופץ. חשוב לי להדגיש, אנחנו חיים בשכנות טובה עם שכנים שאנחנו מאוד אוהבים. בחיי היומים אנחנו מסתדרים מצוין. אבל האירוע אתמול לא דומה לשום דבר שאנחנו מכירים".
2

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
2.
איילת, שונאת את האתר
11/05/2021 | 15:06

תראו כמה פיתולים פתלתלים עושים הכתבים כדי להימנע מלנקוב במגזר שאין לנקוב בשמו - ערבים. אבל כשהערבי הפורע מת - הם לא התפתלו וישר כתבו - נורה בידי יהודי. יהודים מותר להזכיר. ערבים? כנראה לא קיימים. בתי כנסת נשרפים מעצמם. בקבוקי תבערה מושלכים מעצמם.

1.
חן
11/05/2021 | 14:43