צילומי הלוויין ותמונות מהרחוב: המלחמה נגד חדקונית הדקל

פגיעה של חדקונית הדלק בעץ בביתו של ד"ר מיכאל פייר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הביאה לפיתוח אלגוריתם שיסייע לזהות את החיפושית המזיקה, גם ממרחק של אלפי קילומטרים

תמונה כללית
אילנה קוריאל | פורסם: 27/05/2021
חדקונית הדקל, מין פולש, משמידה עצים ומטעי דקל ברחבי העולם, דבר שעשוי למוטט את העצים המותקפים. כדי להילחם בתופעה המדאיגה, חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב פיתחו אלגוריתם, שבאמצעותו ניתן לזהות פגיעה בעץ, בהסתמך על צילומי לוויין ותצוגת רחוב בGoogle street view - מכל מקום ברחבי העולם.
צילום: שמעון ביטון, משרד החקלאותחדקונית הדקל (צילום: שמעון ביטון, משרד החקלאות)
חיפושיות חדקונית הדקל נדדו על פני הגלובוס, הטילו ביצים בעצים, גרמו להתמוטטות עצי דקל ברחבי העולם ולנזק למגדלי התמרים וגם לעצים ברחבי הערים. זחלי החיפושית לועסים את חלקי העץ ככל שהם גדלים ויוצרים מנהרות בתוך הגזע, היוצרות חללים גדולים יותר ויותר עם הזמן. המנהרות פוגעות ומחלישות את העצים ואף גורמות להם להישבר ולהתמוטט. גילוי מוקדם שלה הוא קריטי. עד כה השיטה היחידה לזיהוי הפגיעה בעץ, הייתה באמצעות הערכה חזותית ואקוסטית של עצים בודדים, אך אין מערכת לניטור רחב היקף.
ד"ר מיכאל פייר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וראש המעבדה Data4Good פגש בחדקונית הדקל באופן אישי. החיפושית פגעה בעץ הדקל בחצר שלו ועלה חשש לקריסת העץ. ד"ר פייר גילה, שבעיר קטנה עם עצי דקל מרובים, לעירייה לא היה שום תיעוד של העץ שלו. העירייה אכן דאגה לרסס את העץ בכדי למנוע הידבקויות, אולם המקרה האישי גרם לו לחשוב - כיצד באפשרותו לסייע לעירייה לפקח על כל עצי הדקל?
על מנת לפתור את הבעיה ד"ר פייר, יחד עם ד"ר גלית פורמן אלפרט והדוקטורנט דימה קגן מהמחלקה להנדסת תוכנה ומערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המציאו פתרון ניטור עולמי. הממצאים שלהם פורסמו לאחרונה בארכיון דיגיטלי.
איור: מתוך המחקר של דתרשים של הפיתוח (איור: מתוך המחקר של ד"ר פייר)
בתחילה, אספו תמונות של רחובות עם עצי דקל ממנוע החיפוש של גוגל. לאחר מכן סיווגו את התמונות על פי שלושה מודלים: גילוי עצי דקל בתמונות אוויר, זיהוי בתמונות רחוב וזיהוי עצים נגועים. הם ניתחו יותר מ- 100,000 תמונות בכדי לבנות את המודל ולאחר מכן, בדקו את מערכת הזיהוי שלהם באמצעות תמונות שנלקחו מסן דייגו שבקליפורניה, כיוון שידעו שנפגעו שם עצים ב- 2016. הם הצליחו למצוא שלושה מתוך ארבעה עצים נגועים שדווחו במחקר שנערך שם ואף איתרו עצים נגועים נוספים.
צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגבד"ר מיכאל פייר (צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב)
"הצלחנו לפתח אלגוריתם לזיהוי עצים המותקפים על ידי חדקונית הדקל באמצעות בינה מלאכותית וניתוח מידע פומבי בצילומי לוויין וצילומי רחוב של גוגל ובכך לסייע לאיתור וזיהוי הבעיה בארץ ובעולם", אמר ד"ר מיכאל פייר. לדבריו, "באופן אישי, אני רואה את מה שעשינו כמדע בדיוני. זה די מדהים שאפשר לדעת אם חיפושית החליטה לאכול עץ בקצה השני של העולם". בשלב זה, האלגוריתם שפיתחו יכול לזהות זיהומים קשים ובינוניים בעצים. בפיתוח עתידי של האלגוריתם, אומר ד"ר פייר, הוא אף יוביל לזיהוי מוקדם של המפגע.
חדקונית הדקל. ארכיון (צילום: אלעד גרשגורן)
12

תגובות

close-fullscreen-comment
הוספת תגובה
7.

אולי אפשר את אותו רעיון ליישם על עצי תאנה? אותם תוקפים יקרונית התאנה

comment-2-comment

ישים רק לקנרי ולא לתמר או התאנה

6.

5.

מה עם עצי המגהול שהחידקונ ית תוקפת מהגזע?

4.

שהכפות שלהם מתחילות ליפול עקב הכרסום, מה עם עצי מגהול שהחידקונית נכנסת מהגזע

3.

comment-2-comment

comment-2-comment

comment-2-comment

דא"ג גאוני!!

2.

מה הטיפול

comment-2-comment

1.

לכל התגובות
0