yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: מאיר אוחיון
    24 שעות • 20.06.2021
    מסיבת סיום
    תשכחו מהבגרויות, מהגיוס או מהחופש, בתקופה הזו עסוקים תלמידי י"ב בעיקר בדבר אחד : הפרום. נשף סיום בית הספר הפך בשנים האחרונות דומה יותר ויותר להשראה האמריקאית עם שמלות באלפי שקלים, חליפות טוקסידו, איפור ושיער ממקצוענים ולימוזינה עד לפתח האולם. כתבתנו ליאור אוחנה התלוותה לשני זוגות שמיניסטים - מאילת ומתל־אביב - בהכנות לקראת הרגע הגדול ושמעה מהם למה זה כל כך חשוב, כמה זה יקר, ומי בעצם מממן את הכל
    ליאור אוחנה | צילומים: יובל חן, מאיר אוחיון

    ריף זהבי ומעיין אזולאי (18) מאילת חיכו לערב הזה מתחילת השנה, ממש ספרו את הימים. מעיין התאבזרה בשמלה ורודה עדינה תפורה למידותיה בשווי של 1,000 שקלים, סגרה שיער, איפור והשאילה מאחותו הגדולה של ריף נעלי עקב גבוהות. גם שונית הדרי ועילאי טננבאום (18) מתל־אביב הלכו לסבב לימוזינות מפואר כדי לבחור את הרכב היוקרתי שייקח אותם לנשף.

     

    אלפי בני נוער ברחבי ישראל ישקיעו השבוע ממיטב כספם (בעיקר כספי הוריהם), ואחרי שנת קורונה שביטלה את הטיול לפולין וחגיגות סוף השנה יצאו לחגוג ב"פרום", נשף סיום י"ב, רגע לפני שילכו כל אחד ליחידתו הצבאית. "אני מתרגשת מאוד כי לא היו לנו אטרקציות השנה", מספרת מעיין בביישנות. "לא היה מסע לפולין, לא היו טיולים שנתיים, אז אירוע כזה שבו נראה את כל בני השכבה זה סופר־מרגש. אירוע שיגבש אותנו ברגע האחרון לפני הגיוס".

     

    שונית ועילאי מתל־אביב והלימוזינה. "בכיתה ח' כבר הצעתי לו שנלך יחד לנשף" | צילום: יובל חן
    שונית ועילאי מתל־אביב והלימוזינה. "בכיתה ח' כבר הצעתי לו שנלך יחד לנשף" | צילום: יובל חן

     

    ריף מתרגש כמוך?

     

    "בטח", הוא צועק מאחורה. "אני סוף־סוף מסיים י"ב. מובן שבנים פחות מתרגשים מהבנות, אבל ההתרגשות קיימת. אם מעיין לא הייתה מכריחה אותי, הייתי קונה בגדים יום לפני. מזל שיש אותה".

     

    אצל הזוג התל־אביבי מד ההתרגשות זהה. בניגוד לריף ומעיין, שהם זוג במציאות, שונית ועילאי הם חברים לכיתה, אבל מרוב שהנשף הוא דבר חשוב אצלם בבית הספר, שונית קבעה מראש עם עילאי והציעה לו לבוא איתה לנשף כבר בכיתה ח'. "אתה זוכר את היום הזה במרפסת?", שואלת שונית את עילאי בדרך למדידות השמלה. "איך אשכח", הוא עונה בחצי־אדישות חצי־מבוכה. "מישהו התחיל לדבר בהפסקה על הנשף שיהיה בי"ב, עמדנו שם כל החברים ואמרתי לעילאי בוא נהיה יחד בנשף. זה היה בכיתה ח'. תכלס, אף אחד לא חשב שזה יחזיק".

     

    הכי חשוב: להיות מקורית

     

    מובן שהנושא החשוב ביותר סביב האירוע, יותר מהנשף עצמו, הוא מחול החיפושים אחר הטוקסידו המושלם והשמלה המקורית ביותר ל"חתן וכלת" הערב. שונית מתאבזרת בעילאי, ואנחנו יוצאים אל עבר מעצב השמלות עובד כהן, אחד המעצבים הכי מוכרים בתעשייה. "באות אליי בנות שרוצות להיות הכי מקוריות בנשף", מכריז כהן ומסביבו עשרות נשים שמחכות שישלוף בשבילן את השמלה המושלמת. "כאלה שלא מוצאות בכל מקום את השמלה המתאימה, והאמהות מסכימות לשים 7,000-6,000 שקל רק כדי שהילדה שלהן תהיה הכי יפה".

     

    אתה אומר להן שאולי זה קצת מוגזם?

     

    "אני ממליץ להן לא לקנות בסכום כזה, אבל הן מתעקשות".

     

    ממתי התופעה הזו החריפה?

     

    "אני 29 שנה במקצוע, עושה לרוב כלות, אבל בשנים האחרונות התחילו להגיע אליי ילדות שרוצות שמלות לפרום. במיוחד השנה, בגלל שלא היו להן אירועים רואים שהן רוצות להשקיע יותר, לא משנה להן הכסף רק שזו תהיה שמלת חלומותיהן. בכלל, זו תקופה משוגעת לכל נותני השירות לאירועים. נשים דחו חתונות והן רוצות שמלות מהרגע להרגע ומוכנות לשים כל סכום. פעם היו תופרים שמלה שנה מראש, חצי שנה לפני, עכשיו כלות וגם נערות מגיעות שלושה ימים לפני האירוע".

     

    מרין, שעובדת עם עובד 12 שנה, מלווה את שונית לתא ההלבשה. ממתלה מכובד ונוצץ היא שולפת שמלה בגווני בז' שעוצבה במיוחד לאירית רחמים, מפיקת האירועים, ומוצעת להשכרה במחיר של 4,200 שקל ליום אחד. "אני השקעתי על הבנות שלי שהן תאומות, לורן וג'ניפר, 12 אלף שקל", מספרת מרין בזמן שהיא מלבישה את שונית, "אבל אני אנטי היום לדבר הזה, אם את שואלת אותי. היו להן ילדות בשכבה שלא יכלו להרשות לעצמן וזה היה נורא עצוב. אם ישאלו אותי מבתי ספר, אני אגיד להם לא לעשות את זה ככה, לעשות אירוע יותר צנוע, זה עולה הרבה כסף להורים בסוף. בנות באות לפה עם אבות שמוציאים את הארנק ומשלמים מה שצריך רק כי הילדה מבקשת".

     

    "איך זו". הרגעים של בחירת הבגדים לנשף
    "איך זו". הרגעים של בחירת הבגדים לנשף

     

     

    שונית התלהבה מהשמלה, אבל החליטה לנסות אחת נוספת. השמלה השנייה כולה תחרה, מוצעת להשכרה ב־4,500 שקלים. "זו השמלה", לוחשת שונית. "זו יותר יפה, אהבתי". עילאי מאחורה מדרבן מכורסת הממתינים.

     

    |
    |

     

    שונית, יש לך גם איפור ושיער?

     

    "יש. הם עולים כ־80 שקלים לפן פשוט ו־300 שקלים לאיפור. אנחנו מתארגנות כל החברות יחד עם אותם אנשי איפור ושיער".

     

    ואת משתתפת בהוצאות?

     

    "כן, אני עובדת. אמא איתי חצי־חצי".

     

    אצל עילאי מסע בחירת הטוקסידו מתאפיין בעיקר סביב אישה אחת דומיננטית מאוד – אמא שלו. יום קודם הוא השכים קום (12 בצהריים) נסע לקניון תל־אביבי קרוב, מדד חליפה אפורה שאמא שלו בחרה ברפרוף מהיר בזארה גברים, הצטלם כמובן לסטורי וניגש מיד לקופה. מובן שאת הפפיון ונעלי המוקסין אמא תאסוף כבר בלעדיו. כל התענוג עלה 1,500 שקלים. לאמא שלו.

    בחירת הבגדים לנשף
    בחירת הבגדים לנשף

     

    עובדים ומשלמים

     

    באילת טקס בחירת השמלה והטוקסידו לא שונה במיוחד. הבעיה היחידה היא שבמקום עשרות חנויות ומגוון תופרות ההיצע שם מאוד נמוך בניגוד לביקוש. "אילת זה רחוק מהכל וזו קצת בעיה", מסבירה מעיין. "אין הרבה חנויות פה שאפשר לקנות מהן שמלה. גם יש מעט תופרות, אז כולן עושות אצל אותה אחת. גם אני מצאתי שמלה שאני אוהבת אצל תופרת מקומית מוכרת".

     

    באסה לתפור, לא? הרבה כסף.

     

    "כן, אבל אם אני כבר משלמת, אז מעדיפה שזה יהיה מיוחד ושאני אוהב במאה אחוז. תפרתי שמלה ורודה די פשוטה. אני לא מתחברת לסטייל מוגזם. היא עלתה לי 1,000 שקלים, מחיר מופרז אבל לא שונה משאר המחירים בחנויות כאן".

     

    איפה חברות שלך קנו?

     

    "רוב החברות קנו מחנות אחת של בנות שמביאות שמלות ממרכז הארץ, והמחירים הם סביב ה־800 שקל. כמובן יש גם פן ואיפור. חברה ואני נעשה אחת לשנייה תסרוקות, ועל איפור אשלם 300 שקל. גם פה יש ממש מעט ספרים ומאפרות שמפרסמים את עצמם לקראת הנשף אז כולן הולכות לאותו מקום".

     

    ומי מימן הכל?

     

    "בשמלה השתתפתי עם ההורים שלי חצי־חצי ואת כל השאר אני שילמתי. אני עובדת אז יש לי יותר חופש, יכולה לאפשר לעצמי. עכשיו יש פחות בגרויות, אז בזמן הפנוי שלי אני יכולה לעבוד ולחסוך. נעליים אלווה ממישהי כי אני לא משתמשת באופן קבוע בעקבים, אז זה עדיף מאשר להוציא על זה עוד כסף".

     

    זה לא קצת מוגזם לדעתך הטירוף סביב הקניות?

     

    "חצי טירוף. זה אירוע מיוחד, פעם ראשונה שאפשר להשקיע, אז כולן רוצות להתגנדר ולהיראות מיוחדות. אם השנה היו יותר אירועים יש מצב שלא הייתי משקיעה סכום כזה. בגלל שזה אירוע אחרון הרשיתי לעצמי לבחור משהו שבטוח אוהב".

     

    וריף, מה דעתך?

     

    "אני הלכתי עם מעיין לקניון ותוך שעה יצאנו עם בגדים. קניתי ג'ינס מכנס מחויט, חגורה וחולצה לבנה מכופתרת. בלי עליונית, אולי נוסיף עניבה. מעיין קיבלה את ההחלטות".

     

    מה קורה עם חברים שלך?

     

    "יש לי חברים שהשקיעו בצורה מוגזמת, קנו מתל־אביב או ממעצבים באילת במחירים של 2,000 שקלים ויותר. אני לא מבין אותם. לי יצא קרוב ל־500 שקלים הכל. נעליים אני עוד צריך לקנות. לא משהו מיוחד, אלא משהו שאשתמש בו".

     

    איך תסעו לנשף?

     

    "אני אאסוף אותה ברכב שלי", מסמיק ריף. "יכולנו לנוסע בלימוזינות. אני חושב שיש בעיר אחת כזו, אבל זה סתם בזבוז כסף, לא העלינו בכלל את הנושא הזה".

     

    ארוכה ונוצצת

     

    בניגוד לזוג מאילת, בתל־אביב כן מתכוננים לנסוע בלימוזינה. רוב החברים של שונית ועילאי מעוניינים בחבילת נסיעה יוקרתית שתכלול נסיעה כרבע שעה מהאולם במחיר מופקע לכל כיס. הבעיה שיש כמה חברים שעדיין מתנגדים ובגללם שונית ועילאי נוסעים לבחור לימוזינה ברחובות, שם ינסו להוריד את הנהג קצת במחיר.

     

    אנחנו מגיעים לחניה בבית קרקע שלצידו עומדת, נוצצת להפליא, לימוזינה שחורה, ארוכה כמו מטוס פרטי, ממש צועקת לנו להיכנס אליה לסיבוב. שונית ועילאי מתקשים להסתיר את ההתרגשות ומיד נכנסים לתא האחורי. "ברוכים הבאים למיאמי לימוזין", צועק לנו הבעלים של הלימוזינה, יובל, ומתקשה בין 20 הכפתורים להפעיל את המיזוג ברכב. "יש לי שתי לימוזינות מפוארות, שחורה ולבנה. אחרי הקורונה הביקוש ללימוזינות רק עלה. יצא תקופה של קיץ, של אירועים, נשפים, ואין לנו דקה לנשום. רוב הלקוחות שלי הם חתן וכלה וכאלה לנשפי סיום. יש לפעמים אנשים שרוצים סתם הקפצה למסעדה. אין מספיק לימוזינות בארץ כדי לענות על הביקוש הקיים בתקופה הזו של הנשפים".

     

    קל לרכוש אחת כזו?

     

    "ממש לא. קשה מאוד להביא לימוזינות מחו"ל לארץ, וכל כלי כזה עולה כמו בית". אנחנו מוציאים את הלימוזינה לסיבוב דאווין בחניה. שלל צפירות מגיעות מצידי הדרך, ושונית ועילאי כבר בעננים. "עילאי, אתה חייב לשכנע אותם לקחת את זה", מפצירה שונית. "אני מסכים איתך", הוא עונה ומבקש מאיתנו לתעד אותו לחברים.

     

    "אנחנו אוספים את החבר'ה במקום אחד ולוקחים אותם למקום האירוע", משכנע יובל. "נכנסים פה עד תשעה אנשים. נסיעה עולה לפי האורך והזמן".

     

    נסיעה מצפון תל־אביב לאולם שנמצא גם בסביבה של רבע שעה - כמה יעלה התענוג?

     

    "זה יעלה לכם בסביבות ה־1,600 שקל. מותר להביא שתייה, אבל לא אוכל. זה נותן הרגשה של חו"ל, שווה את זה". אנחנו מודים לנהג ועם המידע הזה ממשיכים הלאה.

     

    תמיד לקראת הנשפים מתחילים לצוף הוויכוחים – מי אמור לארגן ערב בלתי נשכח לצעירים: ההורים, העירייה, התיכונים, או אולי הצעירים עצמם? באילת החליטה העירייה לקחת את האחריות לידיים והרימה ערב נוח לכל כיס. "הנשף הוא ערב שהעירייה מארגנת לנו והעלות היא 60 שקלים לאדם", מסביר ריף. "יהיה אוכל, מוזיקה, תחרות ריקודים של מלך ומלכת הנשף. אלכוהול לא יהיה. זה הולך להיות במועדון הסלינה המפורסם של אילת".

     

    בתל־אביב ההורים אירגנו את הנשף, והסכומים יותר גבוהים. "הנשף יתקיים באולם מוכר בשם 'איסט', וההורים אירגנו הכל", מספר עילאי. "הזמינו לשם כפכפים לבנות, אוכל טוב ומאנצ'ים לסוף הערב. כמובן יהיה גם אלכוהול. שילמנו על זה כל אחד 400 שקלים".

     

    מבדיקה של אתר "זאפ דפי זהב" על הביקוש בחודש מאי לעומת אפריל השנה נמצא כי בשמלות ערב חל גידול של 49%, ובחליפות גברים של 40%. בשיער ישנו גידול של 21% ובאיפור 31%. בלימוזינות העלייה בביקוש אינה משמעותית ועומדת על אחוזים בודדים, ואילו המחירים להשכרת רכב יוקרה נעים בין 800 ל־3,000 שקל.

     

    סמנכ"ל השיווק של קבוצת זאפ, אופיר גולדמן: "לאחר שנה מאתגרת עבור התלמידים, בה נאלצו ללמוד דרך הזום ואירועים רבים התבטלו, אנו נמצאים לפני אחד מהאירועים המרגשים ביותר עבור תלמידי י"ב - הנשף. הדבר מתבטא בעלייה מובהקת בביקוש לנותני שירות שונים לקראת עונת הנשפים, בהם מעצבי שמלות, ספרים, נהגי לימוזינות ומאפרות. העלויות לאירוע הן בהתאם ואינן זולות. אנו ממליצים לקרוא חוות דעת על הספקים השונים, לערוך חקר שוק על מנת להגיע למחירים המשתלמים ביותר וליהנות מנשף מוצלח ומהנה בראש שקט".

     


    פרסום ראשון: 20.06.21 , 22:37
    yed660100