בגלל הדמנציה: בוטל מינוי בן ממשיך במושב

גבר שמשמש אפוטרופוס של אשתו חתם בשם שניהם על מינוי בנו וכלתו ללא אישור בית המשפט. כשהתחרט, הוא ניצל זאת כדי לבטל את המינוי

עו"ד עירן שושני | פסקדיןפורסם 10:29, 14/09/2021
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית
בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל לאחרונה ערעור שהגיש אב לארבעה והורה לבטל את מינוי אחד מארבעת בניו וכלתו כבנים ממשיכים בנחלה המשפחתית במושב. השופטים קבעו שהיה צריך לקבל מראש את אישור בית המשפט למינוי בשל חוסר כשירותה של אם המשפחה המתמודדת עם דמנציה.

 

בשל מצבה הקוגניטיבי של האם, מונה האב באוגוסט 2010 כאפוטרופוס על גופה ורכושה. כארבעה חודשים לאחר מכן הוא חתם בשמו ובשמה על המסמכים הדרושים למינוי אחד מבניו ואשתו כבנים ממשיכים. אולם ב-2015 ביקש האב לבטל את המינוי בשל פגמים בהליך המינוי, התנהגות מחפירה וחתימה בשם האם על המינוי ללא אישור בית משפט.

 

בית משפט השלום דחה את התביעה. הוא קבע האב אכן היה צריך לקבל את אישור בית המשפט לביצוע פעולה של מינוי בן ממשיך בשם האם, אולם למרות הפגם הזה, הדבר לא מבטל את המינוי. זאת, בין היתר, מכיוון שבית המשפט היה מאשר את המינוי אילו הוגשה הבקשה. עוד נקבע כי התנהלות הבן ואשתו לא מגיעה לכדי "התנהגות מחפירה" שיש בה כדי להביא לביטול ההתחייבות למנותם כבנים ממשיכים.


האב הגיש ערעור למחוזי שבו טען שוב כי לא ניתן אישור בית משפט מראש לחתימתו בשם האם על מסמכי מינוי הבנים הממשיכים, כמתחייב מהוראות לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לגישתו, לא ניתן להכשיר את הפעולה בדיעבד.

 

ואכן, השופט שאהר אטרש קיבל את הערעור וביטל את המינוי. הוא ציין כי אמנם טענת האב, שלפיה דין המינוי להתבטל בשל מחדלו שלו באי קבלת האישור, היא נטענת בחוסר תום לב. עם זאת, אין בכך כדי לייתר את הצורך באישורו של בית המשפט בהתאם לחוק הכשרות.

 

השופט הדגיש כי מי שמתקשר בעסקה עם אפוטרופוס יודע מראש שאין ביטחון מלא שהעסקה תקוים. היה על הבן ואשתו לדעת שתוקפו של מינוים כבנים ממשיכים, ואף סמכותו של האב לייצג את האם לצורך מינוי זה, תלויים באישורו מראש של בית המשפט. לפיכך מצופה היה מהם שלא ישבו בחיבוק ידיים ויקדמו את קבלת האישור. בכך שלא עשו זאת הם לקחו על עצמם סיכון שהפעולה תבוטל.

 

השופט קבע כי מאחר שפעולת המינוי לא אושרה מראש, אין לה תוקף. בהקשר זה הוא כתב כי לא ניתן לאשר את הפעולה בדיעבד שכן לפי הוראות החוק רק במקרים חריגים ודחופים ניתן לעשות זאת.

 

הוא ציין בנוסף כי לא הוכח שהמינוי הוא לטובת האם ודווקא עדות האב שלפיה המינוי לא הביא נחת להורים והרע את מצבם הכלכלי סותרת הנחה זו. השופטים ערפאת טאהא ותמר נסים שי הצטרפו לפסק הדין.